דיני המס | ניתוח

להתאים את החוק למציאות העסקית: דילמת המע"מ בעידן האינטרנט

עפ"י חקיקת מע"מ, היכן שמבוצעת העסקה - שם ישולם המס • בדומה לכללים במדינות רבות בעולם, גם בישראל חקיקת המע"מ אינה נותנת מענה הולם לסוגיות הקשורות במסחר אלקטרוני

משרדי עלי אקספרס / צילום: רויטרס, ALY SONG
משרדי עלי אקספרס / צילום: רויטרס, ALY SONG

לא ניתן להפריז במשקל שתופס המסחר האלקטרוני בכלכלה בעידן הנוכחי. על-פי נתוני האיחוד האירופי, בשנת 2017 הסתכם היקף המכירות אונליין במדינות האיחוד ב-550 מיליארד אירו, כש-96 מיליארד מתוך סכום זה מיוחס לעסקאות בינלאומיות (עסקה בין מדינה ממדינות האיחוד למדינה מחוץ לאיחוד) - ומספרים אלה נמצאים בצמיחה מתמדת.

השתכללות המסחר האלקטרוני והגידול בהיקפו מציבים אתגרים לא פשוטים לחוקי המס, שהותאמו לכלכלה אחרת - כזו שבה הסחורות נעות ממקום מושבו של המוכר למקום מושבו של הקונה, או שהשירות ניתן כשהמוכר נמצא פיזית במקום הספקת השירותים.

שאלת מקום ביצוע העסקה בעידן האינטרנט נהפכה לשאלה מורכבת ביותר, במיוחד כשעוסקים בשאלות הקשורות במס ערך מוסף. הסיבה לכך נעוצה באופייה של חקיקת מע"מ, שבה בעיקרון מיסוי העסקה נעשה על בסיס טריטוריאלי - כלומר, היכן שמבוצעת העסקה, שם ישולם המס. אם כן, המחוקקים השונים נדרשים לתת תשובות לשאלות הנוגעות למקום העסקה לצורך מיסויה במע"מ.

הרפורמה האירופית תורחב בשנה הבאה

באיחוד האירופי דנים במשך שנים באופן שיש להתאים את חקיקת המע"מ במדינות החברות באיחוד לעידן הגלובלי. ב-2015 אומץ באיחוד האירופי העיקרון שלפיו שירותים דיגיטליים ימוסו במע"מ לפי מקום צריכת השירות - כלומר, במנותק מהשאלה מהיכן מסופק השירות הדיגיטלי. כך למשל, מנוי לשירותי תוכן דיגיטליים יתחייב במע"מ במקום שבו מסופק ונצרך השירות. עם זאת, יישום העיקרון הזה באופן גורף הטיל נטל מורכב, ולפרקים בעייתי, על ספקי השירותים - שכן הוא דרש מהם לזהות את מיקומו של הצרכן.

בעקבות כך, ב-2019 הוכרזו תיקונים נוספים בחקיקת המע"מ באיחוד האירופי, שחלקם ייכנסו לתוקף רק בשנת 2021. החל בשנה שעברה צומצם הכלל באשר למיסוי שירותים דיגיטליים, ונקבע רף של 10,000 אירו בשנה, שבמסגרתו ספק השירותים לא יחיל את הכלל של מקום צריכת השירות, אלא המיסוי יהיה לפי מקום עסקיו של ספק השירות. 

החל בשנת 2021 תורחב הרפורמה באיחוד האירופי גם לעסקאות הקשורות במכר טובין, ולא רק לשירותים דיגיטליים. הרפורמה קובעת כי מכירות מרחוק שיבוצעו בתוך האיחוד האירופי, ימוסו לפי המקום שבו היו הטובין בסמוך לאספקתם ללקוח (ולא על-פי המקור שממנו יצאו). כמו כן, החל ב-2021 יבוטל הפטור ממע"מ על יבוא טובין בסכומים נמוכים (בדומה לפטור הקיים בישראל על טובין שמיובאים על-ידי אדם פרטי, בסכום שאינו עולה על 75 דולר ארה"ב).

בעקבות כך, במקרים מסוימים עוסקים בתוך האיחוד האירופי יוכלו לבחור בין חיוב במע"מ בעת המכירה (לפי מקום מושבו של הלקוח) או חיוב בעת היבוא (לפי מדינת היבוא). מדובר בשינויים מרחיקי לכת, שלצד יתרונות וחדשנות מייצרים לא מעט אי-ודאות, ולפעמים מוסיפים על מורכבות התהליכים במקום לפשטם.

נכון יהיה להזכיר כי בארה"ב במקום מס ערך מוסף מוטל מס מכירות (sales tax). זהו משטר מס שונה, ולכן האמור ברשימה זו אינו רלוונטי לגביו. גם בישראל מתעוררות מעת לעת יוזמות לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי של מוצרים, עד לתקרת פטור של 75 דולר. מצד אחד נשמעים קולות בדבר האפליה שפטור זה מייצר כלפי עוסקים ישראלים (שלהם אין פטור ביבוא), ומן העבר השני נשמעים קולות בדבר מנועי הצמיחה והצריכה הנגזרים מהרחבת היבוא האישי והגדלת התחרות במשק.

בדומה לכללים במדינות רבות בעולם, גם בישראל חקיקת המע"מ אינה נותנת מענה הולם לסוגיות הקשורות במסחר אלקטרוני. כך למשל, מוצאים עצמם בעלי עסקים ישראלים עם קושי בניכוי מס תשומות, כשעסקותיהם הן מכירת טובין שמיוצרים בחו"ל ונשלחים ישירות ללקוחות בחו"ל. 

אם כן, דומה כי זהו זמן מתאים ביותר לבחון וליישם תיקונים בחקיקת המס כדי להתאים את החוק למציאות העסקית והכלכלית.  

הכותב הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות' ומשמש יו"ר ועדת מיסוי עקיף בלשכת עורכי הדין.