רגע לפני הבחירות, קרב קשה באוצר על ניהול התקציב. משרד המשפטים נדרש להכריע מי ינהל את תקציב המדינה

המחלוקות הקשות בין בכירי האוצר סביב תקציב המדינה נמשכות. ל"גלובס" נודע, כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מאיר לוין יתבקש להכריע בריב סמכויות בין החשב הכללי במשרד רוני חזקיהו לממונה על התקציבים שאול מרידור.

מדובר בסוגיה עקרונית, שקיבלה ביטוי כעת בעקבות העברת כספים לתקציב הביטחון, ומקשה על הניהול השוטף של תקציב המדינה. עו"ד לוין צפוי להתערב בעניין בעקבות חוות דעת שכתב לפני שבוע היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג - שאינה מקובלת על החשב הכללי חזקיהו. לצד המחלוקת המשפטית צפוי להתערב בסוגיה גם המנכ"ל שי באב"ד, מאחר שמדובר גם במחלוקת מקצועית בין שני ראשי אגפים במשרד.

המחלוקת החדשה באוצר באה על רקע מערכת יחסים מתוחה השוררת בין המנכ"ל שי באב"ד והממונה על התקציבים שאול מרידור. בנוסף חוסר התיאום בין אגף התקציבים לאגף החשב הכללי הופך לבעיה ממשלתית ככל שמתארכת תקופת ניהול המדינה על פי תקציב זמני או המשכי. באוצר הזהירו מפני קטסטרופה אם לא יאושר תקציב מדינה עד סוף השנה.

באוצר מדגישים כי עד היום הושגו הסכמות אד-הוק בין החשב הכללי ואגף התקציבים, והושגו פתרונות לכל הבעיות השוטפות שצצו. עם זאת, ההחלטה הצפויה על העברת כ-900 מיליון שקל לתקציב הביטחון, כבר אינה עוברת חלק - זאת לאור היקפי הסכום והמשמעויות שיהיו להעברתו על תקציבי המשרדים האחרים.

באגף התקציבים טוענים כי החלטה על הגדלת תקציב הביטחון מחייבת הצבעה על מקור תקציבי לכסף, ומשום כך היא צריכה להבחן מול "תקציב הצל" שהכין אגף התקציבים לשנת 2020. תקציב הצל הוא תקציב שמכין אגף התקציבים על בסיס ההתחייבויות של המדינה לשנת התקציב הנוכחית ולשנים הקרובות.

החשב הכללי חזקיהו טוען כי אין חובה להצביע על מקור תקציבי להעברת הכסף, וכי לתקציב הצל אין מעמד משפטי כלשהו, ותפקידו של תקציב זה הוא לשמש כלי עזר בתהליך קבלת ההחלטות של החשב הכללי.

200 בקשות שונות לאישור

מדובר בבעיה שמתעוררת שוב ושוב במסגרת הניהול השוטף של תקציב המדינה הזמני - סביב התקשרויות חדשות של המדינה או התקשרויות שיש צורך לחדש אותן. על פי החוק, התקשרויות כאלה מחייבות אישור של ועדות החריגים שפועלות תחת החשב הכללי. עד כה דנו הוועדות (בהן שותפים גם נציגי אגף התקציבים) בכ-200 בקשות שהגישו אליהן משרדי הממשלה השונים.

אחת מהמחלוקות שנחשפו לאחרונה הייתה סוגיית התקציבים לישיבות. בשנת 2019 הועברו לישיבות כ-1.2 מיליארד שקל - מתוכם 940 מיליון שקל מתוך הסעיף בתקציב המדינה 2019 שאושר בכנסת, ובנוסף עוד כ-250 מיליון שקל מכוח הסכמים קואליציוניים.

במסגרת תקציב 2020, תקצב אגף התקציבים לסעיף הישיבות 740 מיליון שקל בלבד, סכום המבטא קיצוץ נומינלי של כ-20% בתקציב (לעומת התקציב המאושר), שהאגף החיל באופן רוחבי על כלל תקציבי התמיכות של המדינה.

"תקציב הצל" - המלצה מחייבת?

בלחץ המפלגות החרדיות וראש הממשלה ולאחר שהנושא עלה לדיון בישיבת הממשלה, נמצאה פשרה ותקציב הישיבות הוגדל ל-840 מיליון שקל, בהתאם לנוהל תמיכות המאפשר לחשב הכללי להקצות כמקדמה עד 70% מסכום הביצוע של השנה הקודמת (כלומר מתוך ה-1.2 מיליארד).

החשב הכללי אמר כי הוא מתכוון להשתמש בנוהל על פי שיקול דעתו, כך שבחלק מהתמיכות לא ישולמו מלוא ה-70%.

בדיון שנערך בהנהלת האוצר הסביר היועץ המשפטי של המשרד האוצר עו"ד מסינג, כי ניהול התקציב ההמשכי חייב להיעשות בהתאם למסגרת תקציבית כלשהי, ובהיעדר תקציב שאושר בכנסת אין ברירה אלא להסתמך על תקציב הצל. מסינג טען כי גישת חזקיהו היא מתודולוגיה חדשה שסוטה מדרך ניהול התקציבים ההמשכיים עד כה.

הממונה על התקציבים מרידור טען כי עבודת התקצוב היא בתחום מקצועיותו הבלעדית של אגף התקציבים, וציין כי בעבר הקפידו החשבים הכללים לפעול על פי תקציבי הצל. חזקיהו טען כי מעבר לכך שלתקציב הצל אין עיגון בחוק, הוא סבור שלאוצר יש יכולת מוגבלת להכתיב על דעת עצמו סדרי עדיפויות תקציביים למשרדי הממשלה. חזקיהו אמר כי הוא רואה את עצמו מחוייב לפעול רק בהתאם לביצוע התקציב בשנת 2019 תוך שימוש בתקציב הצל ככלי עזר.