נשות מקסיקו מבקשות להשבית את המשק במחאה על האלימות נגדן

במקסיקו נרצחות עשר נשים בממוצע ביום, רובן על ידי גברים שהן הכירו • הנשים דורשות הגנה משמעותית יותר מצד הרשויות

מחאת נשים נגד האלימות במקסיקו סיטי, אתמול  / צילום: Rebecca Blackwel, Associated Press
מחאת נשים נגד האלימות במקסיקו סיטי, אתמול / צילום: Rebecca Blackwel, Associated Press

עשרות אלפי נשים במקסיקו צפויות לא להגיע ביום שני לעבודה, ללימודים או אפילו לקניות ולהפגין במחאה נגד הגל הגואה של אלימות נגד נשים במדינה. הנשים דורשות הגנה משמעותית יותר מצד הרשויות. השביתה ותביעות הנשים הפכו לאתגר פוליטי לא צפוי לנשיא הפופוליסטי אנדרס מנואל לופז אוברדור, שמציע בו זמנית אמפתיה לנשים ואך גם מותח ביקורת גלויה על פעילות המחאה.

השביתה שאינה מונהגת על ידי גוף כלשהו, נולדה וסוחפת את ההמונים בעיקר דרך המדיה החברתית. זאת אחרי כמה רציחות ברוטליות של נשים צעירות וילדה בחודש שעבר. חברות מסחריות רבות ובהן רשתות מרכולים ומסעדות, תחנות טלוויזיה וכן הבנקים הגדולים במדינה - כל אלה תומכים בהפגנות ביום שני. והתחייבו לא לנכות יום עבודה משכר העובדות שישתתפו במחאה. גם לשכת העסקים במדינה, קופרמקס שלה 36 אלף חברים, הצטרפה לקריאה למחאה, וכך עשו גם אוניברסיטאות ובתי ספר פרטיים רבים.

כוח העבודה המקסיקני מונה 22 מיליוני נשים, 40% מסך העובדים במדינה. "זו דרישה לכבוד וכבוד־עצמי להפסקת הניצול המיני והאלימות נגד נשים", אמרה אן קטיריה סוארז, עורכת דין פלילית שמתמחה בהגנה על נשים שנחשבת גם לאחת הדוברות הבולטות נגד הפגיעה בנשים במדינה.

הרעיון להשבית את המשק ליום אחד על ידי שביתת נשים נולד ב־1975 באיסלנד. שם, במחאה על אי־שוויון מגדרי במקומות עבודה וכן להיעדר פיצוי לעקרות בית יצאו המוני נשים לשביתה ענק. מאז התרחשו שביתות כאלה גם בפולין, בארגנטינה ובארה"ב - בדרך כלל סביב התאריך של יום האישה הבינלאומי שחל ב־8 במרץ.

במקסיקו, המצב חמור יותר. הנשים לא מוחאות על מצבן הכלכלי או היעדר שוויון בינן לבין הגברים אלא על הזכות להישאר בחיים. ההערכה היא שרוב השובתות יגיעו מהשכבות המשכילות יותר ומהמעמד הבינוני בערים. נשים עניות יותר צפויות פחות לשבות. "אם אני לא אעבוד, הילדים שלי לא יאכלו", מספרת יוגניה מונרוי, רוכלת רחוב במרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי.

רצח הצעירה שהצית את המחאה

למחאה קדמו רצף אירועים אנטי-נשיים. הקריאות לפעולה החלו אחרי הרצח המזוויע בחודש שעבר של אינגריד אסקמייה, בת 25, שצילומי גופתה המושחתת הופיעו בעמודים הראשונים של כמה מעיתוני מקסיקו. המשטרה מסרה שבעלה הודה ברציחתה מפני שהיא מתחה ביקורת על הרגלי השתייה שלו. הוא פשט את עור גופה כדי להקשות על זיהוייה. אסקמייה הלכה למשטרה כמה חודשים לפני כן וביקשה הגנה ממנו.

ימים ספורים אחר כך, פטימה אלדיגטי, בת 7, נחטפה, עונתה ונרצחה במקסיקו סיטי. שני מקרי הרצח גרמו הלם במקסיקו ועוררו קריאות לשיפור ההגנה על נשים במדינה שבה נרצחות עשר נשים ביום ממוצע, רובן על ידי גברים שהכירו.

בתגובה לרציחות אלה הציע הנשיא אוברדור כמה פתרונות, שאינם מחייבים פעולה ממשלתית ספציפית אך כן כללו גיוס של כסף לשירותי בריאות ותרופות באמצעות רווחי הלוטו. כשהעיתונאים שאלו אותו על מקרי הרצח במקום על תכנית לגייס כסף לתרופות לשירותי הבריאות באמצעות הלוטו, הוא השיב שהוא לא מעוניין, ש"רצח נשים יאפיל על הלוטו". אוברדור גם האשים כמה נשים פמיניסטיות בשיתוף פעולה עם שמרנים מהימין שמתנגדים למשטרו.

כאשר הוכרז יום המחאה, הנשיא הודיע שזה יהיה גם היום שבו תתחיל מכירת כרטיסי הלוטו. אולם לאחר שהמחאה צברה תאוצה יותר משמעותית וכן זכתה לתמיכה גוברת מצד גופים רבים במדינה, הוא דחה את השקת הלוטו והביע תמיכה בדרישות הנשים.

"הנשיא אדיש סבל של הנשים"

"לופז אוברדור הלך לגמרי לאיבוד בנושא הזה. אין לו תוכנית ברורה והוא נשאר אדיש לסבל של הנשים", אמרה מריה סלגוארו, מומחית לאלימות נגד נשים. "זה אכזב הרבה מאד נשים שהצביעו בשבילו".

עם או בלי קשר, הפופולריות של אוברדור צנחה בשבועות האחרונים. סקר עדכני הראה ששיעור התמיכה בו ירד ל־57% מ־79% לפני שנה וכן שרק 53% מהנשים תומכות בו.

הרציחות הברוטליות של נשים הן על רקע עלייה בשיעורי הרצח הכללים במדינה, גם על רקע מלחמות כנופיות הסמים והפשע. בשנה שעברה נרצחו במקסיקו 100 אלף בני אדם, זינוק של 30% ושיא מתחילת שנות ה־60, לפי נתוני הממשלה. מספר הנשים שנרצחו היה 3,800, גידול של 4%. מספר מקרי רצח נשים "בשל היותן נשים" - מונח משפטי מקסיקני - הוכפל ויותר מאז 2015. רק אחד מארבעה מקרים כאלו הסתיים בהרשעה בין השנים 2012־2018, לפי בדיקת מלכ"ר נגד שחיתות וחסינות. סקר ממשלתי מ-2016 הראה שכ-41% מהנשים במדינה היו קורבנות אלימות מינית במהלך חייהן.

נקודת אור נדירה היא מספר הנשים בקונגרס - 48% מהמחוקקים בבית התחתון הם נשים, מקום רביעי בעולם, לעומת 24% בבית הנבחרים האמריקני.