"בסין הסתירו את הנתונים. בארה"ב פשוט לא יודעים אותם"

מומחה הבריאות פרופ’ גבי בן נון חושב שמשבר הקורונה חושף את מערכת הבריאות האמריקאית במערומיה: "שילוב של מדינה שלא מתערבת ואנשים לא-מבוטחים יביא לאובדן שליטה" • "בארה"ב בריאות אינה זכות" • האזינו לפודקאסט

פינוי חולה קורונה במדינת וושינגטון / צילום: Ted S. Warren, Associated Press
פינוי חולה קורונה במדינת וושינגטון / צילום: Ted S. Warren, Associated Press

"בארה"ב יש כ-30 מיליון איש שאינם מבוטחים, ולכן אין להם נגישות לשירותי בריאות, כולל לבדיקות קורונה, וכשלאדם כן קורה משהו - הוא צריך לשלם הרבה כסף". כך מסביר פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, ומסכם - "ולכן, בארה"ב יש חסם גדול בפני הכלת המחלה וניהול של התפשטות הנגיף. זה מסביר את הברדק שם".

בן נון, שכיהן בעבר כסמנכ"ל משרד הבריאות והיה בין אדריכלי חוק בריאות ממלכתי, התארח השבוע לראיון נרחב בפודקאסט "המדריך לטראמפיסט", של "גלובס", וסקר את אופייה הבעייתי של מערכת הבריאות האמריקאית וכיצד הוא מקשה להתמודד עם התפרצות הקורונה.

"השילוב של מדינה שמהססת להתערב, מערכת שיש בה הרבה לא-מבוטחים, וחסמים לצריכת השירותים הרפואיים - מביא למצב של אובדן שליטה", אומר בן נון. "לצערי, כל ההתרחשות בארה"ב סביב הקורונה, אינה מפתיעה. זה לא חריג עבורם, אלא התרחשות המחדדת ומציפה את כל החוליים של מערכת הבריאות האמריקאית".

יש חשש שתהיה שם התפרצות חמורה יותר?

"איני רופא או אפידמיולוג. אבל, לפי מה שרואים מהמאפיינים, כאשר אין נתונים, אתה לא מצליח לזהות ולהכיל את המחלה. וכאשר אתה מצמצם את המעורבות בניהול, המשמעות היא קטסטרופה. בסין, אגב, רימו והסתירו את הנתונים. בארה"ב פשוט לא יודעים אותם. הם לא מסתירים, הם פשוט לא יודעים".

  ראינו בארה"ב מחסור בערכות בדיקה. האם לממשל יש יכולת להפיץ ערכות כאלה לכל המדינות?

"זו דרך אחת קטנה להתמודדות, כי הרי אי-אפשר בבת אחת, בעת משבר, לפתור את כל הבעיה. כדי לפתור את הבעיה בעקבות הקורונה, צריך לחזור אחורה ולאמץ רפורמות, כמו של הנשיא אובמה. עכשיו זה מאוחר מדי. לא ניתן לפתור כל זה באופן מיידי ולמזלם הרע, יש להם נשיא שהוא מאוד קפיטליסט, וסגן נשיא שמתעלם מן המדע ולא מכיר בהתחממות גלובלית. טראמפ, אמר בהתחלה, 'מה זה הקורונה הזה. תנו להם חיסון שפעת'. השילוב הזה הוא מאוד מטריד".

פרופ' גבי בן נון / צילום: טל שניידר, גלובס
 פרופ' גבי בן נון / צילום: טל שניידר, גלובס

מערכת בריאות יקרה

כדי להבין את הקושי הנוכחי בהתמודדות עם התפרצות הקורונה, אומר בן נון, צריך להבין את המאפיינים הייחודיים של מערכת הבריאות בארה"ב. "חשוב להבין שמערכת הבריאות האמריקאית היא מן היקרות בעולם. במדדים של הוצאה ציבורית, כאחוז מן התוצר, אנחנו מדברים על 17%-18%, בהשוואה ל-7% של ישראל או 9% של ה-OECD. ארה"ב נמצאת רחוק מאחורי העולם המערבי.

"גם במדד של ההוצאה לנפש על בריאות, ארה"ב במקום לא טוב. ההוצאה על אדם שם היא 9,000-8,000 דולר, בישראל מדברים על 2,500-3,000 דולר. כל מדד כלכלי בארה"ב מעמיד אותם במקום ראשון מבחינת היקף ההוצאה שלהם על בריאות והם בפער ניכר מהמקום השני. במדדי היעילות, הנמדדים לפי תוחלת החיים ותמותת תינוקות, הם במקום נמוך ברשימת ה-OECD, והם יורדים כאשר שאר העולם המערבי נמצא בעלייה".

כיצד כל זה מתקשר להתפרצות וירוס הקורונה ?

"הקורונה הציפה בעיות רבות של מערכת הבריאות שלהם. הבריאות בארה"ב, אינה זכות כמו במדינת ישראל. אין אצלם את הסולידריות ואת ההבטחה שצריך לדאוג לבריאותם של האזרחים. בנוסף, עיקרון השוויון לא חל על מערכת הבריאות שלהם. וחשוב להבין, אין שם בעצם מערכת בריאות, אלא כל מיני מערכות. אין הסתכלות כוללת על כלל מערכת הבריאות.

"בענף הבריאות זו טעות שהיא אפילו כלכלית. יש בכלכלה מושג הנקרא 'השפעות חיצוניות'. כשאני מעשן, העישון הפסיבי משפיע על הסביבה שלי. כאשר מישהו מקבל החלטה לא להתחסן, הוא מסכן את האחר. בנושא הקורונה, כאשר אין מדיניות של ריסון והכלה, העסק מתפשט למגפה. הדרך היחידה להתמודד עם השפעה חיצונית, היא באמצעות התערבות: חקיקה, רגולציה, הכתבת מחירים לשוק.

"אם נסמוך על שיקול הדעת של כל אחד ואחד, הקורונה תהיה מגפה. לא צריך להיות מדינה קומוניסטית בשביל להגיע למסקנה הזו. מישהו צריך לקחת מנהיגות ולומר לציבור איך להתנהג. וזה ברור שלא ניתן למנוע לחלוטין את התפשטות המחלה, אבל צריך לצמצמה.

"מערכת הבריאות האמריקאית מתאפיינת בכך שהיא יקרה מאוד, לא שוויונית, ומבוססת על שוק חופשי של רכש ביטוחים והחלטות אינדיבידואליות. יותר מכך, המערכת לא אוהבת את ההתערבות של המדינה בהחלטות הפרט. זה נחשב למסורבל וביורוקרטי. מנגד, הם מקדשים את חירות הפרט, השוק החופשי - וזה קיים גם בענף הבריאות".

  בראשית הדרך הנשיא דונלד טראמפ אמר שגם אם אנשים ממשיכים ללכת לעבודה כרגיל, הם מחלימים. כמה נזק זה מייצר ?

"חוץ מאשר מילים רעות, אין לי מה לומר על זה. אבל, זה מאפיין את טראמפ: הוא בעצם מערער מוסכמות שהתקבלו בעולם המערבי זה זמן. הוא מתכחש להתחממות הגלובלית! הוא מפר הסכמים בינלאומיים, כמו הסכם פריז. מבחינתו, העולם כיום לא מזוהם, לא מתחמם ואולי גם אין וירוס מזיק, מכיוון שלא רואים אותו.

"טראמפ צריך לראות דברים כדי להבין שהם מזיקים. זו הדרך שלו, של התעלמות מהמציאות. אני מניח שהוא גם מונחה מאינטרסים כלכליים, הוא הרי מייצג את החברה הרפובליקנית , מרובת האינטרסים וכן הלאה".

אולי זה התנהגות הגיונית עבור מי שמגיע מתחום השיווק והמכירות, מעולם העסקים, שבו נהוג לפעמים לומר "Fake it till you make it" .

"לא ניתן לאמץ את כללי הפעולה מן העולמות המסחריים-התחרותיים וליישם אותם אחד על אחד בנושא חברתי. בוודאי שלא לנהל ככה מדיניות לאומית. התחרות הפרועה לא עובדת בשוק הבריאות.

"למשל, מחירי התרופות של האמריקאים הכי יקרים בעולם. מי מכתיב את מחירי התרופות? חברות התרופות, באמצעות הלוביסטים ולמדינה אין אמירה בתחום הזה. הלוביסטים מחזיקים את הפוליטיקאים בוושינגטון באמצעות מערך תרומות ענף לקמפיינים שלהם".

הדברים שאתה אומר מזכירים את האמירות של ברני סנדרס, שמתמודד בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות, לפיהם הלוביסטים קובעים את מחירי התרופות.

הגנה מפני תביעות

"נכון, תעשיית התרופות מציעה מחירים בשמיים, ללא שום הצדקה. מי שמשלם על כך זו הכלכלה האמריקאית. בנוסף, אין מערכת מרכזית וכל אחד (בית חולים, רופאים, חברות תרופות, חברות ביטוח) מתנהל איך שהוא רוצה באופן פרטי. אז יש המון הוצאות אדמיניסטרציה, גבייה, בדיקות מיותרות שמכניסות כסף, פרוצדורות ללא סיבה.

"שם, כאשר אתה מגיע לטיפול בבית חולים, אף אחד לא יודע מה היה הטיפול שקיבלת בקהילה. ואז, כדי להגן על עצמם מפני תביעות, כל הפרוצדורות מתחילות מחדש וכך גם הביורוקרטיה חוגגת. לפי אחד החישובים שראיתי, מדובר על 30% הוצאות בירוקרטיה".

האם אתה רואה סיכוי כלשהו למהלכים שמציעים הדמוקרטים לתיקון מערכת הבריאות?

"הטענה שלי היא שאין להם ברירה. ולא רק בגלל 30 מיליון אנשים לא מבוטחים. יוקר מערכת הבריאות שלהם בא לידי ביטוי ביוקר גלובלי. מי שמשלם את הפרמייה זה המעסיק. נניח יצרן מכוניות, שיש לו הוצאות גלם ושכר, אבל יש לו גם הוצאות בריאות. אם הוא מתחרה עם מכונית יפנית, ומשווה מרכיבי הוצאה, העלות של הבריאות בתוך הייצור הוא איקס דולר, ובמכונית יפנית זה איקס פחות 300. העובדה שהם כל כך יקרים תפגע בארה"ב כשהיא מנסה להתחרות בשוק מוצרים גלובלי.

"האמריקאים אולי לא מבינים בנושא החברתי, אבל הם כן מבינים בתחרות כלכלית. אובמה הבין זאת. בראייה רחבה של העולם העתידי, הוא הבין שצריך לצמצם את ההוצאה על בריאות. היתה לו סיבה חברתית, אבל גם כלכלית. הוא אמר 'זה לא יתכן שנוציא כל כך הרבה כסף ונקבל כל כך מעט'".

האם מועמד כמו סנדרס, למשל, מצליח להמחיש את הכשלים של כלכלת הבריאות, באמצעות משבר הקורונה? כי נדמה שהאמריקאים עדיין לא מחברים בין הדברים.

"עד לפני שבוע, החברים בארה"ב לא ידעו על מה מדובר. חשבו שזה סתם היסטריה, רק השבוע החלה להתחדד שם התובנה. סנדרס לא יכול היה לדבר על זה עד עכשיו, כי לא הבינו אותו. ביידן הלך יותר בכיוון של יישום ריאלי של תוכניות הבריאות של אובמה. ההנחה היא שסנדרס לא יצליח להוביל את החלת ביטוח בריאות כללי חינמי מטעם המדינה, כי זו, כפי שהוא אומר, תהיה מהפכה של ממש. הדרך לשנות את הכיוון היא לשמר את האתוס של חופש בחירה, לא להכריח את האמריקאים להיות מבוטחים, אבל להוריד להם פרמיות". 

צרו איתנו קשר *5988