פרשנות: מדוע נקמה לוי-אבקסיס בגנץ ודרסה את פרץ?

הסטטוס שהעלתה אתמול בלילה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, בו הודיעה על פיצול מפלגת גשר מן החיבור עם מפלגת העבודה ומרצ, גרם זעזוע עמוק במחנה השמאל. שתי המפלגות הותיקות- העבודה ומרצ - מלקקות את הפצעים מן השנה הקשה בתולדותיהן.

משתי מפלגות שעמדו על 29 מנדטים יחדיו (המחנה הציוני בראשות הרצוג ולבני עם 24 מנדטים ומרצ עם 5 מנדטים), נשמטה האדמה תחתיהן, והשתיים נמצאות כיום על סף הכחדה, עם 7 מנדטים בלבד, כשהן נתנו מעצמן, מנדט שלם אחד לח"כ אורלי לוי-אבקסיס, הכל על בסיס התחייבויות אינסופיות של עמיר פרץ, שלוי-אבקסיס תיוותר צמודה, לכל הפחות למפלגת העבודה. שהיא לא תתמוך בממשלות נתניהו, לא תיקח את המנדט ותירק לבאר ממנה שתתה.

מה גרם ללוי-אבקסיס לתקוע סכין חדה וארוכה בגבו של עמיר פרץ? חבר הכנסת הותיק ביותר, לוטש עיניים לנשיאות המדינה, אך איך יגיע לשם כאשר בכנסת ה 23 יסתובבו עשרות אנשים זועמים על מהלכיו? גם אם היא לא מצטרפת מחר לליכוד, מה היתה הסיבה לסיכול שהיא ביצעה באפשרות להשביע ממשלה צרה תוך הישענות על הימנעות הרשימה המשותפת?

לוי-אבקסיס היתה מודעת להצהרותיו של פרץ בשבוע לפני הבחירות. "נקים ממשלה בתמיכת המשותפת" הוא אמר ב 28 בפברואר, כמה ימים לפני סיום המערכה. היא שמעה זאת ושתקה, שמעה את שאיפתו למנות שר בדואי בכיר ושתקה. לפתע השבוע היא גילתה את האור? המשחק הפוליטי שלה התיש רבים בעבר, אולם כעת, אף אחד כבר לא מסוגל להבין אותה יותר.

רגש הנקמה?

משיחות עם אנשים שהיו מעורבים בעבודתה במפלגת גשר, עולה תובנה מרכזית אחת: לוי-אבקסיס נותרה זועמת ונקמנית על התרגיל שעשו לה ראשי כחול לבן במועד א׳. היא היתה במו"מ מתקדם להשתלב בצמרת רשימת כחול לבן, וברגע האחרון, עשו גנץ ויעלון סיבוב והזמינו את יאיר לפיד פנימה. מאחר ולפי החוק לא ניתן היה לחבר אותה - ח"כית שפרשה מסיעה בכנסת ה 20- לתוך מפלגה הכוללת גם את ׳יש עתיד׳ של יאיר לפיד, גנץ היה חייב לבחור. הוא נטש את לוי-אבקסיס והיא לא שכחה זאת, אפילו לא לדקה. אתמול היא נקמה.

אולי ההסבר הוא כספי?

אולם יש הסבר אחר, יותר גשמי, והוא מגיע מן התחום החשבונאי, וסיכום השנה הפוליטית היקרה.

במועד בחירות א׳, מפלגת גשר נטלה ערבויות מאנשים פרטיים, בסך של כ 3 מליון שקל וזאת כדי לאפשר לה לקבל הלוואות ממוסדות פיננסיים או מן הכנסת. ברשימת חותמי הערבויות ללוי-אבקסיס ניתן למצוא את: דודי פרלמוטר (אינטל), בנימין קאהן, ברוך שיינברג, נלי קפלן, סימון צרפתי, טלי אוחנה ואליהו גרידיש. פרלמוטר הוצב במקום השני במפלגה במועד א׳.

מאחר ומבקר המדינה מתמהמה רבות (עד מתי הוא יחכה?) עם חישוב וסיכום כספי של מערכת הבחירות מועד א׳, בשלב זה, אין דרך לנחש מה הם הסכומים שלוי-אבקסיס הוציאה, אך סביר להניח שהסכום ההוצאה עלה על סכום הערבויות שגייסה. ככה זה בקמפיין. סך של 3 מליון שקל הנו בלתי סביר. פנינו למפלגת גשר לקבלת מידע מדויק על סכום הוצאותיהם בקמפיין מועד א׳, אך לא מוכנים לפרסם את הנתון.

בסופה של מערכת הבחירות מועד א', המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. לפי דוח של הכנסת, כל הערבויות בסך 3 מליון שקל, חולטו.

במפלגת גשר, אגב, טוענים, שסכום החילוט היה נמוך מן הנקוב במסמכי הכנסת ומדובר על 1.7 מליון שקל.

כך או כך, את המערכה הראשונה סיימה גשר בגירעון. סכום מימון המפלגות עבור גשר בסיום אותה מערכת בחירות עמד על 1.384 מליון שקל (יחידת מימון אחת) וזאת בשל העובדה שגשר חצתה את רף 1% מסך הקולות.

השילוב של לוי-אבקסיס ברשימה משותפת של העבודה-גשר, הבטיח לה פעילות צמודה עם קמפיין של מפלגה ותיקה, תוך צמצום ההוצאות הכספיות שלה למינימום.

בהסכם הפוליטי שנחתם בין גשר לעבודה בריצה לכנסת ה-22, הוגדר תקציב רשימת העבודה-גשר בסך 16 מליון שקל מקסימום. כל סכום שהוצא מעל לסכום זה, הושת על מפלגת העבודה בלבד.

עוד הוסכם בין הצדדים, שאם המפלגה תביא 6 מנדטים, השתתפותה של מפלגת גשר, תהיה 200 אלף שקל בלבד.

בחודשים שחלפו, בין ספטמבר 2019 ועד מארס 2020, הכנסת ה-22 שילמה לכל מפלגה את מימון המפלגות השוטף וכך מפלגת גשר, של לוי-אבקסיס מכניסה מדי חודש את הסכומים הקבועים, אולי היא מצליחה לכסות ולסיים את חובות אפריל 2019.

גם במערכת הבחירות השלישית, מועד ג׳, נחתם הסכם פוליטי. הפעם בין העבודה, מרצ וגשר. הפעם הסכימו שלוש המפלגות על תקציב משותף של 21 מליון שקל. עם 7 מנדטים, היחס של מימון הוצאות הקמפיין היה 57% ממפלגת העבודה ו-43% מפלגת מרצ. את החישוב שבין גשר לעבודה, הותירו הצדדים לסעיף נפרד, וקבעו ששתי המפלגות הללו יתחשבנו ביניהן, בהתאם לחלוקה יחסית לפי חוק.

מה המסקנה מכל האמור? לוי-אבקסיס נכנסה למערכת בחירות ב׳, במצב תזרימי לא טוב. היא יכלה להישאר בחוץ ולשבור את הראש איך להחזיר כסף לספקים, וחותמי ערבויות.

תחת זאת, היא הצטרפה למפלגת העבודה. מפלגת העבודה לא נטלה את החובות שלה ולא העבירה לה כסף ישירות, אך איפשרה לה את המקום, הפלטפורמה, את המקום לחזור לחיים הפוליטיים.

עם ההיבחרות לכנסת, מגיעים גם סכומי מימון המפלגות, והם מכסים חלק נרחב מהוצאות העבר.

בסיבוב ג׳, יתכן שכבר לא היתה זקוקה לכסף, אולי כן. קשה לנו לדעת ללא דוחות מבקר המדינה, אך המדינה ממילא ממשיכה לממן את כל מערכות הבחירות, החוזרות והנישנות, מדוע לא להמשיך להזרים את הכסף הזה למפלגה?

במפלגת גשר טוענים כי המחשבה שאורלי לוי-אבקסיס תיכנס לשותפות פוליטית ותפרוש ממנה מיד אחרי הבחירות - הנה מופרכת.

אולם, כל עוד אין מידע ישיר על הסכמות שלה עם הליכוד, ובהעדר הסברים רציונליים אחרים להתנהגותה של לוי-אבקסיס - אפשר לחשוב שגם זו אופציה.

מה היא כפייה פוליטית?

אורלי לוי אבקסיס כתבה אתמול בפייסבוק שלה: "אינני רואה עצמי מחויבת עוד לשותפות עם מפלגת מרצ, שנכפתה עליי ועל עמיר פרץ שותפי, בלחץ גורמים רבים בראשם כחול לבן. אמרתי זאת לפני הבחירות ואני אומרת זאת אחריהן".

ובכן, מה היא כפייה פוליטית? על ההסכם הפוליטי בין העבודה, גשר ומרצ, חתומה לוי-אבקסיס ברצון אישי מלא (באמצעות עורך דינה). אף אחד לא עמד שם עם אקדח לרקה.

אין טענה מגוחכת מזו, של פוליטיקאים, בעלי יצר הישדרות וחוכמת רחוב. היא עשתה מה שהיא רצתה, וחשבה לנכון בתאריך 15 בינואר 2020 וזה כתוב שחור על גבי לבן בהסכם שהוגש לועדת הבחירות.