הקורונה היא זעזוע כלכלי משמעותי מאוד שכנראה יוביל למיתון בארה"ב, באירופה וסביר להניח שגם בישראל. ככל שההגבלות על כניסה ויציאה ותנועת אנשים יורחבו, יעלו גם אחוזי האבטלה ותקטן הפעילות הכלכלית. לכן המשימה של המדינה בעתות מסוג זה היא למצוא דרכים להקל על מקורות האשראי לעסקים.
ההשפעה על המשק בעקבות נגיף הקורונה צפויה להיות רוחבית, אך מגזרים מסוימים כגון תיירות, סחר בינלאומי, ארגון אירועים וכדומה ייפגעו במיוחד. מוטב שנבין שמדובר בזעזוע בינלאומי שבעיקרו הוא זעזוע ריאלי המשפיע על הייצור ועל הביקושים, שאורך הזמן שלו לא ידוע, וגם אם נצליח להשתלט על התפשטות המחלה, ייקח למשק זמן לחזור לפעילות רגילה.
אני מאמין שתחזיות הצמיחה של חלק מהמדינות ומהארגונים יירדו מהר מאוד, כבר בשבועות הקרובים. התגובה הנכונה לזעזוע מסוג זה היא להקל דרך המערכת הפיננסית, שתספק אשראי קצר טווח (עד שנה) ולאפשר לכל העסקים נגישות בגמישות יחסית לאותו אשראי. בתנאים רגילים, הדרך היא הורדת ריבית כפי שהחלו לעשות בארה"ב וכנראה ימשיכו בעתיד הקרוב. בישראל, אמנם טווח הריבית הוא מוגבל אבל גם אותה ניתן להוריד עוד. דרך נוספת שהמדינה יכולה לנקוט זה ליצור קרן עם ערבויות ממשלתיות ובשיתוף הבנקים שתיתן מענה לעסקים. הקרן הנוכחית, שעליה דובר לאחרונה, היא קרן מוגבלת לחמש שנים ולכן יש לחשוב על קרנות אחרות שיהיו מצד אחד יותר זמינות וייתנו לעסקים אוויר לנשימה, ומצד שני לא יחשפו את הממשלה לסיכונים משמעותיים.
הכותב הוא ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.