חוששים שיוציאו אתכם לחופשה ללא תשלום? דעו את הזכויות שלכם

מה מבדיל חופשה ללא תשלום מחופשה רגילה? האם עובד שאולץ לצאת לחל"ת בצל משבר הקורונה זכאי לדמי אבטלה? ואיך שומרים על הרצף הפנסיוני? • "גלובס" עושים סדר בעזרת עו"ד נחום פינברג, המתמחה ביחסי עבודה

נחום פינברג, עו''ד שותף בנ פינברג ושות'  / צילום: אופיר אייב
נחום פינברג, עו''ד שותף בנ פינברג ושות' / צילום: אופיר אייב

משבר הקורונה שולח רבים מהעובדים במשק לחל"ת - חופשה ללא תשלום לזמן בלתי ידוע. במהלך חופשה זו העובד יפסיק לקבל שכר, אך יישמרו יחסי עובד-מעסיק. ההוצאה לחל"ת מאפשרת למעסיק לשמר את העובדים "עד יעבור זעם", ופוטרת אותו מן הצורך להכשיר עובדים חדשים בתום התקופה. אם פיטורים עומדים על הכף, סביר שהעובדים יעדיפו את האופציה הזו - אף שהוצאה כפויה של עובד לחל"ת היא בגדר הרעת תנאים והיא מאפשרת לעובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.

הבוקר הוציאה מנהלת תחום עבודת נשים במשרד העבודה הנחיות למעסיקים הפונים לקבלת היתר להוצאת עובדים המוגנים בהתאם לחוק עבודת נשים לחופשה ללא תשלום בעקבות התפשטות וירוס הקורונה. מדובר בעובדות בהריון ובעובדות ועובדים בתהליכי פוריות. לדברי עו"ד פינברג, "לפני הוצאת הנוהל עמד משרד העבודה בפני מבול פניות ולא הצליח לתת מענה. בימים כתיקונם כל בקשה נבדקת ב'אלף עיניים' ונדרשים פרטים רבים ואף נעשה כמעט תמיד עימות חזיתי עם המעסיק והעובד/ת בהם מדובר. עתה הפכו הנהלים והתהליכים באופן דרסטי".

לדברי עו"ד נחום פינברג, המתמחה ביחסי עבודה, ב-2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, נפגעו מפעלים ובתי מלון רבים בצפון. הם הגיעו להסכם עם ביטוח לאומי ומשרד העבודה, והוציאו בתקופה זו את העובדים להשתלמויות, במימון משרד העבודה. העובדים יצאו לחל"ת, אבל קיבלו ערך מוסף.

מה מבדיל חופשה ללא תשלום מחופשה רגילה?

במהלך חל"ת, יחסי העובד-מעסיק ממשיכים להתקיים אף שהעובד בחופשה ואינו מקבל שכר וזכויות אחרות הנלוות לשכרו, כגון הזכות לדמי מחלה, להפרשה לפנסיה, לקרן השתלמות ולביטוח לאומי. בתקופה זו העובד גם אינו צובר ותק ואת הזכויות התלויות בוותק עם תום החל"ת זכאי העובד לחזור למקום העבודה, לתפקידו הקודם או לתפקיד דומה.

במצב רגיל חופשה ללא תשלום יכולה להיעשות רק בהסכמת שני הצדדים. העובד צריך לפנות אל המעסיק, רצוי בכתב, ולפרט את הסיבה שבגינה הוא זקוק לחופשה. המנהל יכול לאשר לו את החופשה, לאשר חלקית, או להכתיב לו תנאים. למשל, שבמהלך החופשה יוכל רק ללמוד, או שאם יעבוד - לא יעבוד אצל המתחרים.

לדברי פיינברג, "אנו מצויים במשבר שהוא 'כוח עליון'. בנסיבות אלה כשחוזה העבודה אינו בר ביצוע, אין צורך, לטעמי, לקבל הסכמת העובד. המעסיק יכול להודיע לו חד צדדית על יציאה לחל"ת. יש לעשות זאת בהודעה אישית ובכתב. עובד שיתנגד יועמד בפני הליך פיטורים.

האם העובד יכול להשאיר ברשותו את הרכב מהעבודה או את הסלולרי בזמן החל"ת?

הכול תלוי בהסכמות בין הצדדים, וחשוב שהן יהיו מפורטות ובכתב. עובד יכול לבקש שישאירו לו את הטלפון הסלולרי, את המכונית מהעבודה, ואפילו ימשיכו להפריש לפנסיה - הכול נתון למו"מ ותלוי במידה שבה העובד חשוב ומוערך במקום העבודה. עם זאת, סביר לצפות שהמעסיק יטה לגמישות ככל שניתן.

האם עובד שאולץ לצאת לחל"ת זכאי לדמי אבטלה?

בתנאים של משבר הקורונה, הממשלה כבר הצהירה שכל מי שיצא לחל"ת יהיה זכאי לדמי אבטלה ואף יידרש להתייצב בלשכה רק אחת לחודש במקום פעם בשבוע.

ומה בנוגע תשלום לביטוח הלאומי וביטוח בריאות?

בשני חודשי החלת הראשוני דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות מנוכים מדמי האבטלה. ואחר כך העובד יכול להמשיך.

ואיך שומרים על הרצף הפנסיוני?

יש הבדלים בין מבוטחים בקרן פנסיה לבין מבוטחים בביטוח מנהלים. בקרן פנסיה, אם מבוטח לא משלם פרמיה, הוא מכוסה בריסק זמני באופן אוטומטי לחמישה חודשים. זכויותיו נשמרות לו ועלות הריסק (פנסיית נכות ופנסיית שארים) - הזהה לזו ששילם כשעבד - מנוכה מערכי הפדיון. הבעיה היא שאם חלפו חמשת החודשים והריסק לא נשמר עבור העובד, כשיחזור לעבודה הוא יידרש לתקופת אכשרה מחדש. המשמעות היא שאם העובד הצטרף לקרן הפנסיה כשהיה בריא, וכעת הוא סובל מבעיית בריאות, תנאי הביטוח יהיו שונים וטובים פחות עבורו.

מבוטח בביטוח מנהלים בחברת ביטוח שלא ישלם את הפרמיה והפוליסה תסולק, עלול לאבד את הזכויות הקודמות שהיו לו לחישוב קצבתו החודשית (את מקדם ההמרה המובטח, המחשב את הקצבה החודשית שלו) והביטוח שלו עלול להתחיל מחדש בתנאים טובים פחות.

אז מה הפתרון?

המבוטח צריך לדאוג באופן יזום על ידו להמשיך את הריסק בתום חמשת החודשים ויכול לשלם אותו בכך שהתשלום ינוכה מתוך הצבירה או לשלם מכספו.

ולאיזו תקופה אפשר לשמר את הביטוח?

בקרן הפנסיה - עד 24 חודשים אך לא יותר ממספר חודשי החברות, כלומר, אם הוא חבר בקרן 17 חודשים, הוא יכול לשמור על הביטוח למשך 17 חודשים בלבד. הגבלה נוספת: המבוטח יוכל להמשיך להפריש מהצבירה רק אם לא ניצל את ערכי הפדיון - ערכי הצבירה של התגמולים. כלומר. אם

ערכי התגמולים שלו הם 1,400 שקל בחודש והוא משלם על הריסק 100 שקל בחודש - הוא יוכל להמשיך את הביטוח ל-14 חודשים בלבד. בביטוח מנהלים ההגבלה היא רק על 24 החודשים והסכום שצבר המבוטח בקרן. אין משמעות לוותק. בביטוח מנהלים - לכל חברת ביטוח כללים משלה באשר לאורך התקופה עבורה אפשר לרכוש ריסק זמני והיא תנחה את המבוטח בהתאם.

בכל מקרה, פינברג מניח כי ככל שהחל"ת יימשך לתקופות ארוכות יותר המדינה תידרש לתת מענה שאינו מפקיר את העובד.

מה עם קרנות השתלמות?

בקרן השתלמות אין חשיבות להפקדות רצופות מדי חודש.

ומה קורה כשחוזרים מהחופשה?

בראש ובראשונה צריך לשאוף להחזיר את העובד לתפקידו הקודם. אם לאור המציאות החדשה שתיווצר יוצב העובד לתפקיד נחות, יהיה זכאי להתפטר ולקבל זכויות בהתאם לכך.