"לא רוצים שעסקים ייקחו הלוואות, אלא שתהיה דחייה בתשלומים לרשויות"

כך אמר היום עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס" • "קבלת פיצוי רק אחרי שהמשבר ייגמר זה הכי גרוע שיכול להיות. זה לראות כמה זמן הסוס יכול לחיות בלי שניתן לו אוכל"

"הבעיה המרכזית עבור עסקים בתקופה הזו היא בנזילות, בתזרים המזומנים. ברגע שיורדות רמות ההכנסה, והכספים שמגיעים לעסק מגיעים לרמה נמוכה, מתחילה בעיה כי העסק שואל את עצמו איך ימזער הוצאות. עסקים לא נופלים בגלל שבתקופה מסוימת הם לא מרוויחים, אלא בגלל בעיות נזילות שמביאות לכך שלא יוכלו לקנות את השירותים שהם צריכים", כך אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בשיחה עם מיכל רז חיימוביץ'על "מחויבותה של הממשלה למגזר העסקי בעת משבר" בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס", שהתקיים ללא קהל ושודר בשידור חי. הכנס נערך בחסות ובשיתוף בנק הפועלים, שופרסל, מכון הייצוא, איגוד לשכות המסחר, משרד עורכי דין מ. פירון ושות' ובית ההשקעות פסגות.

"צריך להבין שאנחנו רוצים להנהיג עקרון פשוט - שאף עסק במדינה לא ייסגר בגלל משבר הקורונה", אמר לין. "חייבת להיות שותפות מלאה בין רשויות המדינה לבין המגזר העסקי. לא סיוע אלא שותפות. בואו נתקוף את בעיות האמת. אנחנו לא רוצים שעסקים ייקחו הלוואות כדי לשלם מסים, אלא שתהיה דחייה במה שהעסק צריך לשלם לרשויות המדינה. צריך לעשות שינוי לתקופה של חצי שנה". לין הוסיף כי המהלך שחלק מהרשויות המקומיות נקטו לדחיית תשלומים כאלו הוא "מהלך חיובי ובריא, אבל עדיין מדובר ברשויות המקומיות וההוצאה לא כל כך גדולה".

לין נגע גם באפשרות שעסקים יאלצו לצמצם את כוח האדם, ואמר כי "מבחינת תשלומי העסק והתשלומים לעובדים, ברור שאי אפשר להישאר באותה מצבת כוח אדם. חייבים לאפשר גמישות אמיתית להתאמת כוח האדם לעסקים. יש לנו שופטות ושופטים נכבדים בבית הדין לעבודה שאומרים למעסיקים לנהל תהליכי שימוע של חודש-חודשיים, וזה לא הזמן. לפעמים צריך להיות הרבה יותר דינמי ומהיר בהתאמת כוח האדם לעסק".

לשאלה אם מהלך כזה לא יפגע בזכויות עובדים, לין השיב כי "ברור שאנחנו לא רוצים שעובדים יפגעו אבל אין מנוס מזה, עדיף לדלל ולהעביר לחופשה ללא תשלום עשרה עובדים, מאשר שיפוטרו מאה עובדים בהמשך. חייבת להיות התאמה מהירה".

לין טען כי "הבעיה העיקרית היא שלא בונים תוכנית מוגדרת. לעסק עם בעיה תזרימית צריך לאפשר באופן אוטומטי דחיית תשלומים, וחישוב פיצוי כדי שלא יפסידו כספים". בנוסף הוא אמר כי הגישה הנוכחית לפיה עסקים יקבלו פיצוי רק אחרי שהמשבר ייגמר היא "הגישה הכי גרועה שיכולה להיות. זה לראות כמה זמן הסוס יכול לחיות בלי שניתן לו אוכל. לפי דוחות מס ערך מוסף ונתוני אמת צריך כבר להגדיר קריטריונים. במלחמת לבנון השנייה פעלנו לפי זה והגענו לנוסחה שנתנה פתרון יעיל. אני מציע שייקחו ממנה השראה".

לין מציע צעדים נוספים בהן "לקנות מוצרים ממקומות אחרים, לא מסין. הקצב של אישור המוצרים במכון התקנים צריך להיות מהיר ושל חירום. זו רגולציה שצריך לעשות. צריך גם לאפשר לצרכנים לקנות מוצרים מרחוק, באופן מקוון, היום יש עומס רגולטורי שמקשה על ביצוע הפעולה הזו עבור עסקים, וצריך להחליט שעובדים אחרת בחצי שנה הקרובה. אי אפשר להמשיך לעבוד אותו דבר".

כשנשאל עד כמה העובדה שכרגע פועלת בישראל ממשלת מעבר מקשה על הממשלה להעניק סיוע לעסקים לין השיב כי "ממשלת מעבר זה תירוץ בלבד. הממשלה ממשיכה לתפקד באופן מלא. זה תירוץ שהתקשורת בלעה וניפחה. צריך לאמץ את התוכנית הפשוטה שלנו שבה שמונה סעיפים שקובעים למי ולפי איזה קריטריונים דוחים תשלומים ושומרים שלא ייקלע להפסדים. חשוב שכולנו נבין - המדינה הזו נשענת על המגזר העסקי. אם ניתן לו ליפול יהיה מאוד קשה להתאושש לאחר מכן. אחרי המשבר נוכל לחזור לתנופת צמיחה אמיתית".