דעה - מיישר קו עם הבורסות: כך יו"ר הכנסת מדגים כמה נמוך אפשר לרדת

התנהגות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הידרדה בשבוע האחרון לתהומות חדשים. מי שבשנה האחרונה הפסיק לכהן כיושב-הראש של הרשות המחוקקת ועובד שם אך ורק כדי שנתניהו לא יוזז ממקומו, מסרב לקבל עליו את הרוב של 61 ח"כים מבלוק השמאל ותוך שהוא ממציא תרגילים חדשים, החליט שלא לאפשר למליאה להצביע על זהות יו"ר הכנסת הבא.

לרגעים נדמה שאין תחתית למקום אליו הדמוקרטיה הישראלית דוהרת. תוך שבוע אחד, הרשות השופטת נמצאת תחת צווי הפעלה בחירום וביטול דיונים, הרשות המבצעת -הממשלה - פועלת ללא שזכתה באמון הכנסת מזה כשנה והרשות המחוקקת, קיבלה היום צו סגירה דה-פקטו בידיו של יו"ר כנסת המשתמש בטיעון פרוצדורלי כדי לחסום רוב של ח"כים, 61 במספר, מלממש את רצון הרוב.

מה הטיעון של אדלשטיין? לדבריו, כל עוד יש סיכוי למו"מ פוליטי בין כחול לבן לליכוד על הקמת ממשלת חירום, הוא זה שיחליט שהמליאה לא תבחר את יו"ר הכנסת הבא. מיותר לציין, הטיעון הזה אינו נמצא בספר החוקים, אף לא בתקנון הכנסת והוא גחמה פרטית של אדלשטיין.

החוק מתיר למליאה לבחור ביו"ר הכנסת ובלבד שהם לא עושים זאת מאוחר מיום הרכבת הממשלה. כלומר מרווח הזמנים התחיל ביום שני האחרון והוא ימשך עד שתהיה קואליציה וממשלה, אם תהיה כזו.

אדלשטיין מכיר את החוק, היכרות אינטימית. שכן הוא תוקן במיוחד עבורו, לפי דרישתו ורצונו בשנת 2015. לא התאים לו שזקן חברי הכנסת עמיר פרץ יכהן כיו"ר זמני במשך כמה שבועות עד להקמת ממשלה וכך הוחלף החוק ואיפשר מינוי יו"ר כנסת ביום ההשבעה.

אדלשטיין מונה ליו"ר הכנסת בעת השבעת הכנסת ה 20 (בלי שהמתינו להרכבת הממשלה) וכך היה גם ב2019 א', כאשר לא הוקמה כלל ממשלה.

אך כאשר החוק הפסיק לשרת את האינטרסים האישיים שלו ושל יו"ר הליכוד, הוא פשוט מצפצף עליו. עבור הליכוד, חוקים זה רק המלצה והם עוד מצפים מכל הישראלים להקשיב ולמלא אחר הוראות הרשויות בעת משבר הקורונה.

כחול לבן דרשו מן היועץ המשפטי של הכנסת חוות דעת משפטית כבר ביום א', האחרון, אך אייל ינון, תחת טרור האיומים של הליכוד מן הסיבוב הקודם (בת זוגו, עמית מררי, ניגודי העניינים, ושאר מרעין בישין שהם הטיחו בו ברשעות) - מתעכב ומתעכב ומורח את פרסום החלטתו המשפטית, אם כי מה אמור להיות יותר פשוט וסביר מזכותו של הרוב, להפעיל את ריבונות הכנסת מטעם העם?

פילבאסטר שלא נגמר - גרסת המזרח התיכון

השיטה של נתניהו מוכרת. מריחת זמן, שליחת כחול לבן לעתירות בבג"ץ, המתנה ומשיכה, עד שבג"ץ יפסוק, הימים יעברו, והציבור הישראלי ישלם. צו מבג"ץ לנתניהו, לאדלשטיין יהווה שריקת פתיחה לקמפיין נוסף נגד שופטי העליון והאשמתם שהם כולם שמאלנים ומשת"פים ובוגדים. אם אפשר למה לא?

אחרי שכל זה יגמר, אם אזרחי ישראל ישרדו את הבידוד במצב פסיכולוגי שפוי, ילכו כולם לבחירות סיבוב 4, ינהלו קמפיין רע לב ואחריו, יקראו לאחדות מזויפת ומאוסה.

ובזמן הזה מה יהיה על אדלשטיין? הוא ימשיך כיו"ר כנסת יוצאת של היוצאת של היוצאת מבלי שזכה לאמון אף אחד.