"המטרה היא למנוע קריסות מידיות של אלפי עסקים. המדינה חייבת להכניס יד לכיס"

תוכנית חירום, שהגישו לממשלה ארגונים כלכליים המעסיקים עשרות אלפי עובדים, דורשת נקיטת צעדים מיידיים להצלת המגזר העסקי ומגזר העצמאיים. על המגישים נמנים התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, התאחדות סוכני הנסיעות, לשכת יועצי המס, עמותת "מסעדנים חזקים ביחד", חברות התעופה ארקיע וישראייר, התאגדות העצמאיים "אני שולמן" וגורמים נוספים.

התוכנית מציגה כמה פעולות וצעדים ובהם 6 עקרונות מרכזיים:

1. פתרון בעיית מחנק האשראי ומימון העסקים: באמצעות הקפאת מצב ומסגרות האשראי הקיימות לרבעון הקרוב (כולל הלוואות, אשראיים ומשכנתאות). שנית, על ידי דחיית תשלומי החובה למוסדות ברבעון ודחייה או פטור של התשלומים לעיריות, תאגידי מים עירוניים וחברת חשמל. עוד מבקשים את דחיית תשלומי השכירות במגזר העסקי ברבעון. כאשר "בהתאם לתקופת המשבר יותאמו תקופות הפטור או הדחייה".

2. עלויות עובדים והנלווה לכך: התוכנית מתייחסת לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום והיא מבקשת לקבוע זכאות לתשלום מידי של הביטוח לאומי (במקום אחרי 30 ימים) והורדת תנאי האכשרה לחצי שנה, כאשר כללי הביטוח לאומי לא יחולו ביחס לזכויות העובדים, כלומר התקופה לא תיספר ולא תפגע בזכויות העובדים ברצף התעסוקתי.

שנית, הקלה להורים עובדים, שאינם עובדי הוראה, שנאלצו להישאר בביתם עקב ביטול מערכת החינוך. עוד בתוכנית - דחיית כל התשלומים הנלווים לשכר העובדים (כגון פנסיות, קרן השתלמות, קופות גמל) לרבעון ולאחר מכן פריסה של 12 חודשים.

3. סקטור הבנייה והסכמים כלליים: קביעה שהמשבר הנוכחי, כבר בשלב זה, הוא כוח עליון ולכן ההסכמים לא מתבטלים וכפועל יוצא דחייה ברבעון של כלל המועדים הקבועים בהסכם, לרבות מועדים שאין בצידם תשלום כלשהו (כגון מסירת דירה).

4. מתן סעדים משפטיים למניעת העמקת המשבר באמצעות מתן צו הקפאת הליכים אוטומטית לכל המגזר העסקי, איסור הגבלת חשבונות בעקבות החזרת שיקים למשך תקופה של רבעון והכרה במשלוחי מסעדות כמפעל חיוני (כחלק משרשרת האספקה למשק ולציבור).

5. הכרה בהלוואות שהעמידה המדינה כמענקים. עד כה, בהתאם להחלטות הממשלה, הועמדו הלוואות מטעם המדינה כסיוע למשק בסכום של 10 מיליארד שקל. במסגרת זו, יש לשקול גם מתן דמי אבטלה לעצמאים שנאלצו להפסיק את פעילות עסקיהם. יש לראות בסיוע זה כמענקים ולא כהלוואות, עבור המגזרים שפעילותם הופסקה. חלוקת הכספים בכל מגזר תעשה בהיוועצות עם איגוד ייעודי הרלוונטי לאותו ענף.

6. העמדת מענק או אשראי למשקי הבית. בישראל קיימים כ-3 מיליון משקי בית. "בתקופה האי וודאות האופפת אותנו, משקי הבית צריכים יכולת להתקיים ולקבל מענק או אשראי מהמערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית לעיתים מסורבלת ושמרנית ולא מוכנה להעניק אשראי ללא בחינת הסיכון הכרוך במתן האשראי ללווים. לפיכך, מוצע כי המדינה תעניק גיבוי למערכת הבנקאית באופן שיאפשר לכל משק בית אשר יחפוץ בכך, לקיחת הלוואה עד לסכום שיקבע ואשר יאפשר למשק הבית קיום סביר בתקופה האמורה. מובהר כי את ההלוואה האמורה על משק הבית יהיה להחזיר - אבל תקופת ההחזר תהיה לאחר תום המשבר הנוכחי", כך הפירוט.

"הפתרונות שמציעים עד כה הם לעג לרש"

ד''ר שלמה נס, עו''ד (רו''ח) ושותף בכיר במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' שניסח את התוכנית עבור העסקים, אמר ל"גלובס" כי "המשבר הזה, עד כה לא מנוהל מבחינה כלכלית. אם נגיע לתחילת אפריל בלי הקלות משמעותיות לעסקים נראה רבים מהם קורסים. בעוד פחות מעשרה ימים יתחילו לרדת לאנשים הלוואות ותשלומים והמצוקה תחמיר.

"פורסם שהמשטרה נערכת להתמודד עם ביזה של עסקים - זה רמז שצריך לפעול מהר. פנינו למשרדי הכלכלה, האוצר ולראש הממשלה ולא נענינו עד עכשיו. הפתרונות שמציעים עד כה הם לעג לרש: דחייה של תשלומי חובה בשבועיים או מענק של 6,000 שקל זו בדיחה לעומת מצבם של העסקים. התוכנית לא דורשת הוצאה גדולה של כספים ומשאבים כשהיא מונה צעדים ברמה החוקית והרגולטורית שיכולים למנוע קריסה של מאות אלפי עסקים".

ד"ר נס מדגיש כי "כל העסקים שנסגרו או שפעילותם צומצמה, נמצאים במחנק אשראי והמטרה המיידית היא לצמצם הוצאות ותשלומים דרך גרייס של רבעון בכל הנוגע להקפאה של מסגרות האשראי, הלוואות לרבות משכנתאות. החוב יעבור לרבעון הבא. בתקופה האינתיפאדה השנייה התעוררה בעיה קשה למגזר המלונאי עם התיירים שלא הגיעו, המלצנו לבנקים לעשות מהלך דומה, פרסו את התשלומים ליותר מרבעון ודחו את האשראיים, התיירים חזרו והתשלומים חודשו לאחר מכן".

ד"ר נס מתייחס לסוגיה נוספת: "עסקים שילמו מקדמות מס מאז תחילת השנה. כולנו מבינים שהרווחים שהם היו אמורים להרוויח - נמחקו. רק בעוד שנה וחצי יחזירו את מקדמות המס לכן אנחנו מבקשים שיחזירו את המקדמות עכשיו. בנוסף יש חוק שפוטר נכס ריק מתשלום ארנונה, למה עסק שנסגר בהתאם להנחיות צריך לשלם? אנחנו דורשים דחייה של כל תשלומי השכירות לרבעון העסקי. אמנם בעלי הקניונים לא חתומים על התוכנית אבל הם מבינים וחלקם כבר יצאו במהלכים יזומים".

באשר לשוכרים עצמאיים, אומר ד"ר נס כי "אלו בעלי נכסים שהשקיעו בנכס והם מבחינתם לא יצטרכו לשלם אשראי בנקאי בעצמם זו מערכת סגורה שעוטפת אחד את השני - דחייה של כל מערכת האשראי וההוצאות תאפשר לצוף ולהחזיק מעמד. זה נשמע פשטני אבל זה נכון. אנחנו מדגישים שיש חוזים שאי אפשר לקיים היום ולגביהם יש לקבוע שמדובר ב'כוח עליון' ברמה משפטית ולכן אין לבטל הסכמים אלא לדחות קדימה אחרת גף ענף הבנייה יקרוס. סעיף אחר מתייחס לצו הקפאת הליכים לכל המגזר העסקי לפי חוק חדלות פירעון שימנע בקשות לפירוק כנגד העסקים לתקופה הביניים עם הקלות מסוימות שיאפשר במקרים הנדרשים לתת צווים נוספים, כולל איסור על חילוט ערבויות".

ומה באשר לעסקים שיעדיפו לגשת להליך של חדלות פירעון ולקום מחדש?

"התייחסנו גם לחדלות פירעון עצמית בתנאים מוקלים לעומת מה שקובע החוק שיקלו על העסקים הללו, כולל האפשרות שמנהלים ונושאי משרה יחשבו נאמנים לפי החוק".

נדמה שהבעיה של האוצר היא חלוקת העוגה בין העסקים. בתחילה היו מעגלים ברורים שניזוקו כמו התעופה והתיירות, וכעת זה רחב בהרבה.

"המטרה היא למנוע קריסות מידיות שאלפי עסקים חשופים אליהן. המדינה חייבת להכניס יד לכיס כמו שקורה בעולם כולו וכמו שהבטיח בנק ישראל - אבל לכוון למענקים ולא הלוואות. למשל בתחום התעופה אם הענף הזה לא יקבל תמיכה - הוא לא יהיה קיים. ענף התעופה הוא כוח לאומי, המדינה צריכה להחליט על הזרמת כספים. המלצנו לשקול תשלום מסוים לעצמאיים שנמצאים על סף קריסה ממש.

אפשר לעצב תוכנית שיש בה הגיון והתאמה. אפשר גם לתמוך במשקי בית דרך הגדלת קצבאות הילדים לרבעון - שני הסעיפים הללו מדברים על הזרמה אבל המדינה חייבת לעשות את זה, זו הזרמה שבאה לפטור את הבעיה וחשוב להדגיש שכל ההקלות והתמיכה לא באים במקום צעדי התייעלות והבראה שכל עסק חייב לעשות. בלי צעדים דרסטית ברמה הלאומית, נגיע לתחילת חודש אפריל ולירידה של תשלומים שיכניסו מאות אלפי עסקים למצוקה. גם היום כבר אין זמן, אלו צעדים שכבר היו צריכים להיעשות והמדינה צריכה להבין כשעסקים יקרסו, ויהיו כאלה, היא תשלם הרבה יותר. כל שקל שהמדינה תיתן כיום, אם הוא יכוון נכון זה יחסוך לה המון כסף וזה יזיז דברים שאחרי כן יהיה קשה מאוד לתקן".