שופטי בג"ץ לאדלשטיין: הסכם לבחירת יו"ר לכנסת עד יום רביעי

בג"ץ קיבל עקרונית את עמדת העותרים והיועץ המשפטי לממשלה נגד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שניסה למנוע קיום הצבעה להחלפתו בתפקיד • אדלשטיין מחויב להגיב להצעת בג"ץ עד היום ב-17:00

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין / צילום: יונתן זינדל
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין / צילום: יונתן זינדל

חמשת שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת העליון אסתר חיות, קיבלו עקרונית את עמדת העותרים והיועץ המשפטי לממשלה נגד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.

בהחלטתם כתבו השופטים כי "בהמשך לדיון שהתקיים אתמול, 22.3.2020, ובהינתן עמדת היועץ המשפטי לכנסת כי אין להמתין אלא פרק זמן קצר נוסף להעלות את ההצעה לבחירת יושב-ראש קבוע לכנסת, וכן בהינתן עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי ראוי שכך יעשה בהקדם האפשרי, נבקש - מבלי לקבוע מסמרות - לקבל את עמדת המשיב 1 (יולי אדלשטיין, א"ג) האם הוא נכון להעלות נושא זה על סדר היום של הכנסת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום ד', 25.3.2020".

אדלשטיין נדרש להצעת בג"ץ עד היום (ב') בשעה 17:00.

בשבוע שעבר ציין אדלשטיין כי הוא מתנגד להצבעה להחלפתו. אדלשטיין מסר כי בשל צו השעה של ממשלת אחדות רחבה, אין להסכים ל"מהלכים פוליטים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מהלכים שמטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה". 

עוד אמר אדלשטיין כי "הזמן לפוליטיקה קטנה נגמר. לא אתן יד למהלך שובר מוסכמות, שמטרתו לאפשר ביצוע מחטפים בבית המחוקקים".

רוב של 61 חברי כנסת, כולל סיעת ישראל ביתנו וסיעת המשותפת, מעוניינים בבחירת ח"כ מאיר כהן מכחול לבן כיו"ר הכנסת. 

ביום חמישי החליט שופט בית המשפט העליון נעם סולברג כי עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד יו"ר הכנסת אדלשטיין בעניין הקמת ועדות הכנסת ובעניין סירובו לאפשר הצבעה על בחירת יו"ר כנסת, תידון ביום ראשון. בהמשך הוגשו עתירות נוספות, בין היתר על-ידי רשימת כחול לבן, מפלגת ישראל ביתנו ורשימת העבודה-מרצ. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות החליטה להרחיב את ההרכב, והנושא נדון בפניה ובפני המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.  

בעתירתה דרשה התנועה לאיכות השלטון כי אדלשטיין יפעל מיידית וכפי סמכותו למינוי ועדה מסדרת, וזאת על-מנת למנוע את המשך שיתוק הוועדה והפגיעה הבוטה ביכולה למנות ועדות כנסת, ולאפשר פיקוח ובקרה על עבודת הרשות המבצעת. לטענת התנועה, בהחלטתו לדחות את הקמת הוועדה, פעל אלדשטיין "בחריגה מסמכותו, מתוך שיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצונית, תוך פגיעה אנושה באמון הציבור ברשויות ובנבחריו".

עוד דרשה התנועה כי בג"ץ יורה לאדלשטיין להפעיל סמכותו "לשם כינוס הצבעה על מינוי יושב-ראש לכנסת ה-23, וזאת משום שבהחלטתו שלא לאפשר את הליך ההצבעה, פעל הוא בחריגה מסמכותו, מתוך שיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצונית, תוך פגיעה אנושה באמון הציבור ברשויות ובנבחריו".

לטענת התנועה לאיכות השלטון, "בעוד ברחובות משתולל וירוס הקורונה ומטיל חיתתו על זקנים וטף, משתוללת במשכן הכנסת סערה מסוג אחר - סערת הפגיעה ביסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. דווקא בתקופה קשה זו, בה מקבלת הרשות המבצעת חדשות לבקרים החלטות קיצוניות וגורליות, שהן בעלות השפעה על זכויות אזרח ואדם במדינת ישראל, בחר יושב-ראש הכנסת במדינת ישראל לפעול בדרך לא דרך, לחרוג מסמכותו ולעשות שימוש ביכולות המוקנות לו, על-מנת להביא לשיתוק פועלה ופעילותה של הוועדה החשובה בוועדות הכנסת בעת הזו - זו אשר מכוחה קמות ועדות הכנסת החשובות כל-כך בתקופה זו".

בדיון שהתקיים אמש (א') טען נציג היועץ המשפטי לממשלה כי יש להעלות להצבעה את בחירת יושב-ראש הכנסת בהקדם האפשרי. זאת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, שאמר כי יש לאפשר מרחב תמרון לאדלשטיין בנושא זה, לצורך הקמת ממשלת אחדות.