הגרף היומי: המחיר הנפשי של בידוד חברתי

בער"ן טוענים כי 60% מהפניות למוקד מסווגות כחרדה ומצוקה נפשית מאנשים שחושבים שיש להם קורונה ולא זוכים למענה במשרד הבריאות

דיכאון וטיפול בדיכאון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
דיכאון וטיפול בדיכאון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כשהתפרצות הקורונה יצאה מגבולות סין, מדינות העולם נדרשו לפעול במהירות ולקבוע צעדים מרחיקי לכת בניסיון לבלום את התפשטות המחלה בשטחן. במדינות רבות ברחבי העולם לומדים כיצד להתמודד עם המגפה תוך כדי תנועה, ומהדקים עוד ועוד את כללי הריחוק החברתי. האדם, חיה חברתית, נדרש להסתגר בביתו ולא לצאת כמעט כלל - לתקופה שאיננה תחומה בזמן מוגדר.

כשהעולם נדרש להתמודדות עם פנדמיה מתפשטת ועם ההשלכותיה על בריאות האדם ועל מערכות הבריאות, השלכות אחרות של אותה התמודדות נותרות לא אחת בלא מענה. ברגע אחד נדרשים בני אדם להסתגל למצב פיזי חדש, לאובדן מקור פרנסתם, להתמודדות עם פחד מפני התמודדות עם המחלה ולתחושת בדידות. מומחים לבריאות הנפש טוענים שהמלחמה נגד הקורונה עלולה לייצר "גלי הדף" נפשיים וחברתיים, שהתוצאה שלהם עשויה לייצר נזק רב, אולי אפילו רב יותר מזה של המחלה עצמה.

עמותת ער"ן, המעניקה עזרה ראשונית נפשית לישראלים במצוקה, מעידה כי בימים האחרונים ישנו "מבול של פניות" לקו הטלפוני שלה. מאז החלת צעדי הריחוק החברתי, מספר הפניות למוקד עולה בהתמדה. אם לפני עידן הקורונה פנו למוקד כ-300 אנשים ביום, כשהחלו צעדי הבידוד והפיטורים עלה המספר ל-700, ובמהרה כבר חצה את רף ה-1,000 פניות.

המחיר הנפשי הכבד של המגפה
 המחיר הנפשי הכבד של המגפה

ביום א' בערב התקבלו במוקד יותר מ-1,200 פניות. בער"ן טוענים כי 60% מתוכן מסווגות כחרדה ומצוקה נפשית מאנשים שחושבים שיש להם קורונה ולא זוכים למענה במשרד הבריאות. כ-30% מהפונים, בכל גיל, חשים בדידות וזקוקים למישהו לשוחח עמו. חלקם גם מתקשים להתמודד עם מחשבות על מוות אפשרי - כאשר ההנהגה הישראלית מזהירה מפני מותם של רבים מהמחלה.

"הקורונה הנוספת שאנחנו מתמודדים איתה, היא רגשית. החזית הרפואית, 'החיים', תמיד יהיו בסדר עדיפויות ראשון. אבל תוך כדי כך אנחנו חייבים להקצות משאבים לבריאות הנפש, והנה ההוכחה", אומרת פרופ׳ ענת ברונשטיין קלומק, ראשת התוכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז הבינתחומי. "אנשים עשויים לשלם מחירים כבדים בנפש וזה יכול להסתיים רע. החדשות הטובות הן שאם המדינה תקצה משאבים להתנהלות רגשית, מהתמודדות נפשית של רופאים ועד לאחרון הקשישים שיושב בבית לבדו ונוער בסיכון או ילדים למשפחות שיש בהן מורכבויו, זה אומר מניעה ראשונית".

לדבריה, "יש לתת ידע מקצועי לציבור על מה אנחנו ממליצים בימים אלה, כמו ההמלצות על התקהלויות. אלה 'הנחיות להתמודדות רגשית עם המשבר'. קורה גם משהו טוב - זה לגיטימי לומר 'קשה לי' ולבקש עזרה. אנחנו מבינים כמה מהותיים הקשרים האישיים שלנו לנפש. כל עוד אפשר לשמר את הדברים האלו, צריך ללמוד לעשות את זה באופן וירטואלי".

ברונשטיין קלומק מסבירה: "אנחנו הולכים לקראת תהליך ארוך, והחוסן הנפשי הוא קריטי. אנחנו צריכים להדריך את הציבור כדי לייצר את רשת הביטחון הרגשית והחברתית. אסור שההתבודדות תהפוך לבדידות, וזה התפקיד של כל אחד מאיתנו ושל כולנו ביחד".