לשכת יועצי המס לממשלה: הורו על מתן דמי אבטלה לעצמאים

משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות הקשות ממשיך לייצר מחלוקות בין המדינה לראשי הארגונים המייצגים את העצמאים והעסקים הקטנים: לשכת יועצי המס פנתה לממשלה בדרישה כי יורו על מתן דמי אבטלה לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה בחברה. במכתב מאיימת לשכת יועצי המס, כי במידה והממשלה לא תיענה לבקשתה, תגיש הלשכה בג"ץ נוסף נגד ממשלת ישראל, בבקשה להורות לממשלה להפעיל את סעיף 9א לחוק הביטוח הלאומי. מדובר בסעיף המאפשר לביטוח לאומי, בהסכמת הממשלה, לתת לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות, שאינן ניתנות באופן רגיל על פי חוק הביטוח הלאומי.

במכתב ששיגרה לשכת יועצי המס לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אופיר אקוניס ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר, נטען כי "החלטות הממשלה וצווי החירום המורים על הגבלה משמעותית ביותר של המשק הישראלי, והגבלת תנועת התושבים מהווים פגיעה קשה בזכויות יסוד (חופש העסוק וכבוד האדם). החלטות וצווים אלו כפו על קהילת העצמאים לסגור את עסקיהם בעל-כורחם ומבלי שניתנה להם כל אפשרות לפעול אחרת. בשל כך, איבדו העצמאים בן לילה את מקור פרנסתם. לכן הם זכאים לרשת ביטחון סוציאלי, בדיוק כפי שזכאים השכירים".

לטענת לשכת יועצי המס, באמצעות עו"ד ליאור דץ ועו"ד יוסי אור הכהן, חוק הביטוח הלאומי נועד בדיוק לשם מתן "רשת ביטחון סוציאלית" לכלל תושבי ישראל, וזאת בלא קשר להגדרתם כ"עובדים". "מכאן שגם עצמאים שאיבדו את מקור פרנסתם בעקבות החלטת הממשלה והוצאת צווי החירום זכאים לביטחון סוציאלי באמצעות מתן דמי אבטלה או תשלומים סוציאליים אחרים שייקבעו במיוחד לשם כך", נכתב בפנייה לממשלה.

היום (ג') אמור ראש הממשלה (על פי התחייבותו) להכריז על מתן הטבות לאזרחי ישראל בעקבות משבר הקורונה. על רקע הצהרה זו, דורשת לשכת יועצי המס כי ממשלת ישראל תפעל על פי הסמכות שניתנה לה בחוק הביטוח הלאומי, ותקבע כי גם עצמאים זכאים ל"דמי אבטלה" ו/או לתשלומים סוציאליים מיוחדים שלא הוגדרו בחוק לצורך מתן רשת ביטחון סוציאלי עד לחזרתם למקור פרנסתם הקודם או מציאת מקור פרנסה חלופי.

"הימנעות ממתן דמי אבטלה לעצמאים על סעיף 159 לחוק, או הימנעות ממתן תשלומים סוציאליים על פי סעיף 9(א) או על פי סעיף 6 ו- 6א לחוק, הדומים לתשלומים שניתנים לשכירים, תהווה החלטה בלתי סבירה באורח קיצוני ובלתי מידתית, והפלייה לרעה של העצמאים באופן פסול", נכתב בפנייה.

בפנייה, כאמור, מאיינת לשכת יועצי המס בפנייה לבג"ץ. את הבג"ץ הממתין להגשה הכינו עו"ד ליאור דץ ועו"ד יוסי אור הכהן, אשר ממשרד א. שילה אשר עומדים מאחורי הבג"ץ שנדחה נגד מינוי של נפתלי בנט לשר הביטחון בנובמבר 2019, אך במסגרתו נקבעה הקביעה העקרונית כי לא ניתן לקבל התנהלות לפיה ממשלת מעבר, שאינה נהנית מאמון הכנסת, תנצל את הסמכות הנתונה לה ותגדיל עד בלי די את מספרם של חברי הממשלה ללא אישור הכנסת.

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, "יועצי המס, שמייצגים את העצמאים והעסקים הקטנים בישראל, חווים בשעות קשות אלה מקרוב את הטרגדיה, שאליו נקלע המגזר העסקי. אנו נמצאים בתקופה של אחד המשברים הקשים, שידעה מדינת ישראל, וכעת נדרשת רשת ביטחון לציבור העצמאים, בדיוק כפי שניתנה בצדק רב למגזר השכיר, מה גם שבסיום המשבר, יצטרכו העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים לשאת על כתפיהם את המשק הישראלי, לרבות מאות אלפי המובטלים, שנפלטו לשוק העבודה כרגע".

עדיפות לתשלום לעובדי חברות שקרסו

בתוך כך, פונים גם גורמים עצמאים שונים לממשלה בדרישות שונות הקשורות לדמי הביטוח הלאומי. כך, במכתב נוסף ששוגר היום לנתניהו, כחלון, חיים כץ ושפיגל, בעניין דמי הביטוח הלאומי, נדרשת הממשלה לתת עדיפות לאומית עליונה, בעקבות משבר מגיפת הקורונה, לתשלום דמי אבטלה ליוצאים לחל"ת, למפוטרים ולתשלומי גמלה לעובדים שהחברה שלהם נקלעה להליכי חדלות פירעון.

במכתב, ששיגר עו"ד אופיר רונן, לממשלה, נטען כי המוסד לביטוח לאומי מעולם לא התמודד עם כמות כה רבה של מאות אלפי עובדים היוצאים לחל"ת ו/או מפוטרים, תוך פרק זמן קצר כל כך, כפי שקורה כיום בעקבות משבר הקורונה; דבר שעשוי לעכב את תשלומי דמי האבטלה לעובדים רבים, אם לא ינקטו בכל הצעדים הנדרשים להבטחת התשלומים כאמור במועד.

עוד מוסיף עו"ד רונן, כי אם דמי האבטלה ו/או גמלת המוסד לביטוח לאומי לעובדים שהחברה שלהם קרסה, לא ישולמו במועד, יש חשש ממשי שכל המשפחות של אותם מאות אלפי עובדים יקלעו למצוקה גדולה ביותר חלקן אף עשויות להגיע לפת לחם. "לפיכך", כותב עו"ד רונן, "על מדינת ישראל לתת עדיפות לאומית עליונה, בעת המשבר שנוצר בשל מגיפת הקורונה ולדאוג בראש ובראשונה לביטחון הכלכלי של כל מאות אלפי המשפחות כאמור, ע"י הקצאת כל המשאבים הדרושים, לצורך תשלום הגמלאות הנ"ל, עוד לפני חג הפסח".

עו"ד רונן, שייצג אלפי עובדים שעבדו בחברות שקרסו ונקלעו להליכי חדלות פירעון, בהם עובדי רשת הוניגמן, ביקור חולים בירושלים, רשת אייס, רשת מגה, בטר פלייס וחברות נוספות, מוסיף כי "השמירה של הביטחון הכלכלי של כל אותם עובדים ומשפחותיהם, תשמור על חוסנה של מדינת ישראל".

עו"ד רונן מוסיף, כי עוד לפני משבר הקורונה הייתה בעיית כוח-אדם קשה בביטוח הלאומי, אשר הובילה לעיכובים בתשלום דמי הביטוח, וכעת החשש מפני העיכובים מתגבר.

"מהירות תשלום הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי תלויה בכך, שלמחלקות של הביטוח הלאומי המטפלות בתשלום הגמלאות הנ"ל, יהיה מספיק כוח-אדם. גם לפני המשבר שנוצר במשק הישראלי בשל מגפת הקורונה, היה פיגור משמעותי בתשלום הגמלאות לעובדים שהחברה שלהם נקלעה להליכי חדלות פירעון, בשל מחסור בכוח-אדם במחלקה הרלוונטית", כותב רונן וממליץ על מספר צעדים לטיפול בבעיה, ובהם: תגבור מצבת כוח-האדם המטפל בתשלום הגמלאות; הקמת ועדת חריגים לטיפול במקרים בעייתיים; הנחייה רוחבית לפתרון בעיות הנוצרות בשל אי המצאת אישורי מעסיק ו/או תלושי שכר, על ידי שימוש במידע הקיים במערכות של הביטוח לאומי ו/או באמצעות מידע חלקי שיומצא לביטוח לאומי ע"י העובדים; וכן לאפשר לעובדים להגיש למוסד לביטוח לאומי את התביעה לקבלת דמי אבטלה, מיד לאחר המועד בו הם דיווחו ללשכת התעסוקה על הוצאתם לחל"ת ו/או על פיטוריהם ולא להמתין שיחלפו 30 ימים מהדיווח.