ארה״ב עוברת את סין; הנשיא רוצה "לחזור, לחזור, לחזור לעבודה"; שאלות על הקרנבל של ניו אורלינס

המספרים: 85,000 לקו בנגיף הקורונה • 3.5 מיליון מבקשים מענקי אבטלה • השאלות: מה קרה בתחילת פברואר בניו אורלינס? האם סגל רפואי צריך לנסות ולהחיות חולי קורונה?

דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP
דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

 

ארה"ב עברה אתמול את סין, והיא עכשיו אלופת העולם במקרי Covid-19 ידועים. סמוך לחצות שעון וושינגטון, שש לפנות בוקר בישראל, מספר המקרים הידועים באמריקה הגיע ליותר מ-85,000, על פי מרכז המעקב של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, עליה של 17,000 בתוך יממה אחת. מספר המתים הגיע ל-1,300, עליה של 270.

בתידרוכו היומי, באוזני חדר עיתונות כמעט ריק (לרגל הצורך לשמור "מרחק חברתי" בין העיתונאים), הנשיא טראמפ הפגין את הווירטואוזיות הרגילה שלו. הוא הצליח לתבוע אשראי ולהחמיא לעצמו, כל אימת שנשאל על החדשות הרעות.

על הידיעה שנשבר השיא הסיני הוא השיב בהטעמת ההישג הגדול של הרחבת בדיקות הדם. "כולם מדברים על דרום קוריאה, דרום קוריאה, דרום קוריאה. בשמונה ימים אנחנו עשינו יותר בדיקות ממה שהם עשו בשמונה שבועות".

הוא נמנע מלהזכיר שבתחילת ינואר, כאשר הנגיף השתולל בסין וחדר אל דרום קוריאה, הוא הכחיש את חומרתו ודיבר בביטול על היקף חדירתו לארה"ב.

זה התחיל במארדי גרא(ס)

הסכמה פחות או יותר כללית שוררת עכשיו בין אנשי מדע, שהנגיף הגיע אל חופי אמריקה עוד בדצמבר. האמריקאים אינם מתפנים עדיין לחקירה יסודית של נסיבות התפשטותו. אבל גם כך מוצגות עכשיו שאלות על ממדי הפגיעה בערים גדולות. השלוש המוזכרות ביותר הן ניו יורק (עיר הבירה הגלובלית של Covid19), לוס אנג'לס ("ניו יורק הבאה") וניו אורלינס, עיר הנמל על חוף מפרץ מקסיקו, במדינה הדרומית לואיזיאנה.

מבלי דעת, ניו אורלינס פתחה את זרועותיה בפני הנגיף בתחילת פברואר, כאשר התעקשה לערוך את הקרנבל המפורסם שלה, ה'מארדי גרא(ס)', המושך בערך מיליון בני אדם אל רחובות העיר, אל מלונותיה ואל מסעדותיה. סגן המושל של מדינת לואיזיאנה אמר אתמול, כי איש לא ניסה להניא את מדינתו מלערוך את הקרנבל. הרשויות המקומיות לא קיבלו כל פנייה מן המרכז הממשלתי למניעת מגיפות (CDC), למשל.

הקרנבל נערך כמעט חודשיים לאחר הידיעות הראשונות על התפשטות הנגיף בסין. תפקיד הקרנבל בהפצת הנגיף, לא רק בלואיזיאנה, אלא גם בחלקים אחרים של ארה"ב, הוא לפי שעה עניין להערכות לא מבוססות. אבל עצם הצגת השאלה מזכירה במידת מה תיאוריה ישנה, שנגיף האיידס התחיל להתפשט בארה"ב בימי עגינתו של המשט הגלובלי הענקי בנמל ניו יורק ביולי 1976. ספנים מכל העולם כיבדו את ניו יורק בנוכחותם לרגל יום השנה ה-200 לעצמאות ארה"ב.

מחקר חדש מראה, כי מהירות התפשטותו של נגיף הקורונה בלואיזיאנה היתה "הגדולה ביותר בעולם" במרוצת השבועיים הראשונים שלו. בכל אחד מ-13 הימים האמורים, מספר הנדבקים בלואיזיאנה גדל ב-73%. בקצב הזה, המדינה שמתגוררים בה פחות מחמישה מיליון בני אדם "תחלוף על פני איטליה וספרד" (על פי דיווח בעיתון USA Today).

הנשיא טראמפ הכריז שלשום את לואיזיאנה ל"איזור אסון מרכזי", מה שיקל עליה לקבל סיוע פדרלי.

"אין זו אשמת איש"

הנשיא לא חזר אתמול על תאריך היעד שלו לחידוש הפעילות הכלכלית הנורמלית, 12 באפריל. אבל הוא הטעים את רצונו "לחזור, לחזור, לחזור לעבודה". אתמול בבוקר שמעה אמריקה, כי 3.5 מיליון בני אדם עתרו בפעם הראשונה למענקי אבטלה בשבוע הרביעי של מרץ. זה היה המספר הגדול ביותר ב-53 שנות המעקב אחר הקטגוריה הזו.

"לא מופתע", אמר הנשיא בתידרוך, "אין זו אשמת איש, בוודאי לא בארצנו". והוא חלק לעצמו מחמאה: אלמלא הקדים להגביל כניסת נוסעים מסין, המספר היה עולה עד ששה או שבעה מיליון. אבל הציפיות הן שהמספר אמנם יעלה במיליונים נוספים בימים הבאים.

נגיד הבנק המרכזי, ג'רום פאוול, אמר אתמול, כי "יתכן מאוד" שארה"ב כבר נמצאת במיתון. אם אמנם היא שם, זה יהיה המיתון הראשון מאז 2009. תפקידו של הבנק, אמר פאוול, הוא להבטיח שלחברות מכל הגדלים יהיה "גשר" אל התאוששות מהירה לאחר שהנגיף יודבר תתחדש הפעילות הכלכלית.

חיפזון הוא אולי מן השטן, אבל בשאלת המהירות תלויה שאלה קרדינלית נוספת: היתכן שיהיה צורך בחבילת הצלה נוספת? הקונגרס עומד להשלים את ההצבעה על הקצאה היסטורית, שתפחה והלכה בשבועיים האחרונים עד שהגיעה אל סביבות שני טריליון דולר (או 1.8 טריליון או 2.2 טריליון, תלוי במדברים). היא נועדה לכסות לכל היותר שלושה או ארבעה חודשים של המשך השיתוק הכלכלי. מעבר לזמן הזה, יידרש הרבה יותר.

128 מיליון או רק 14 מיליון

נראה כי עכשיו הכול תלוי בשאלה איפה יהיה הנגיף בעוד שבוע או שבועיים. כרגע נוכחותו ברוב מדינות ארה"ב היא קטנה יחסית. מוקדי נזקו מוגדרים גיאוגרפית ונמצאים בעיקר לאורך החופים. הנשיא רומז שהוא רוצה לשנות את הנחיות המרחק החברתי לאזורים שהפגיעה בהם קטנה, והוא מדבר עכשיו על החלטות שבדעתו לקבל בתחילת השבוע הבא.

דגם של מרחק חברתי שפיתח ה'ניו יורק טיימס' מראה, כי אם המרחק החברתי יוגבל ל-14 הימים המקוריים (שיפקעו בסוף השבוע הזה), 128 מיליון ילקו בנגיף. אם ההגבלות יוארכו בחודשיים, מספר הלוקים יעמוד רק על 14 מיליון.

הוויכוח על עדיפויות הוא שדה מוקשים פוליטי ומוסרי. התקשורת עוסקת זה ימים אחדים בשאלות אתיות, שאין להן תקדים, בוודאי לא בהיקף הזה. ה'וושינגטון פוסט' סיפר אתמול בעמודו הראשון, כי בתי חולים בכל ארה"ב מתחבטים בשאלה אם להורות לסגל הרפואי להימנע מנסיונות החייאה של חולי קורונה, מפני שהם כרוכים בסבירות גבוהה מאוד של הידבקות בין רופאים ואחיות.

איש לא יעז להגיד במפורש, אבל קשה לטעות במה שמשתמע מדיונים כאלה: ההנחה שלא כל החיים צריכים להישקל באותן המאזניים. זה בהכרח גם מה שישתמע מהסרה חלקית או מלאה של הגבלות חברתיות.

סקרי דעת הקהל של הימים האחרונים מעניקים מרחב נשימה פוליטי לנשיא טראמפ. הם מראים, באופן כללי, שהאמריקאים סומכים את ידיהם על התנהלותו במשבר הקורונה, אם גם לא בהפרשים גדולים, וגם אם רובם מוסיפים לראות בשלילה את סך כל נשיאותו.

הנתונים להבוקר:

85,594 מקרים ידועים בארה"ב, עליה של 17,000 ויותר ב-24 השעות האחרונות

1,300 מקרי מוות, עליה של 269. לפני עשרה ימים דיווחנו כאן על 107 מקרי מוות

מדינת ניו יורק - כמעט 39,000 מקרים, עליה של 6,000, עם 466 מקרי מוות, עליה של מאה מקרים

מדינת ניו ג'רזי -- 6,876 מקרים, עליה של כמעט 2,500, עם 81 מתים (+19)

מדינת קליפורניה - 4,044 מקרים, עליה מתונה יחסית של 850, עם 83 מתים (+16)

מדינת וושינגטון - 3,207 מקרים, עליה של יותר מ-600, עם 147 מתים (+15)

צרמך להזכיר שהמספרים האלה אינם מייצגים בהכרח התפשטות פעילה, ולפחות חלקם הם תוצאת עיכוב בבדיקת דגימות שהוגשו עוד לפני ימים אחדים.

______________________

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny