דעה: דווקא עכשיו - להשקיע בחברה הערבית

הזנחתה של החברה הערבית בכל תוכנית עתידית לחילוץ המשק מהמשבר, רק תחמיר את המצב הנוכחי ואף תאט את קצב הצמיחה הכלכלית במשק

נשים ערביות ישראליות מפגינות / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
נשים ערביות ישראליות מפגינות / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

במשבר הנוכחי גבוה הסיכוי להמשך הזנחתן של אוכלוסיות חלשות ממילא כגון חרדים וערבים ואף להתגברות ההזנחה. ראשית, המשבר פרץ במצב שבו ועדות הכנסת לא התכנסו זה שנה מפני שלא הורכבה ממשלה, והדבר גרם להאטה בהתקדמותן של תוכניות כלכליות לפיתוח החברה הערבית. ממשלת מעבר ללא פיקוח פרלמנטרי וללא תקציב מגדילה גם את הסיכוי לאי ניצול התקציבים של תוכניות קודמות, וסיכוי זה אף הולך וגובר ככל שקרב מועד סיומה של התוכנית. זאת ועוד, עם התמשכות משבר הקורונה הולך וגדל הקושי להתחייב להוצאות נוספות בשנים הקרובות לשם סגירת פערים, בייחוד אם לא תהיה להוצאות אלה תמיכה פוליטית רחבה. זאת אף שגם במצב של גירעון בשיעור גדול יש הצדקה כלכלית לתקצב פיתוח של החברה הערבית, כהשקעה כדאית לכלכלה גם במשבר הכלכלי הנוכחי.

כדי להבין את ההצדקה הכלכלית לכך, יש לזכור שפיתוח החברה הערבית יתרום לצמיחה כלכלית, יעלה בטווח הארוך את רמת חייהם של כל האזרחים ויגדיל את הכנסות המדינה ממסים, אשר בתורם יאפשרו לצמצם חלק מהגירעון בעתיד. הצמיחה היציבה שישראל נהנתה ממנה בעשור האחרון נבעה מכניסה לשוק העבודה של גברים ונשים חרדים ושל נשים ערביות. מקור צמיחה שישראל טרם השכילה לנצל הוא גידול בפריון העבודה. שיפורים בתשתיות ביישובים הערביים ויצירת הזדמנויות לתעסוקה איכותית יכולים לשפר את הפריון של הקבוצות החלשות ביותר בחברה הישראלית.

חשוב מאוד לציין שהזנחתה של החברה הערבית בכל תוכנית עתידית לחילוץ המשק מהמשבר, רק תחמיר את המצב הנוכחי ואף תאט את קצב הצמיחה הכלכלית במשק. אם משרד האוצר רוצה באמת להביא לעלייה משמעותית בגביית המסים, להגדלת התוצר המקומי הגולמי ולגרום למאות אלפי ערבים במדינת ישראל להרגיש אזרחים שווי זכויות - עליו לנצל את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בחברה הערבית אשר יכול לתרום משמעותית לצמיחת המשק.

כיום החברה הערבית תורמת קרוב ל­­־8% לתוצר המקומי אף ששיעורה בכלל האוכלוסייה הוא 21%. כאשר מגבשים את תוכנית החילוץ והצמיחה העתידית, יש לכלול לפחות חלק מהצעדים הבאים שהוצעו בעבר כצעדים משלימים לתוכנית הממשלה לפיתוח החברה הערבית מ־2015.

ההיבט החשוב ביותר, בייחוד לנוכח המשבר, הוא המגזר העסקי הערבי והתעסוקה בו. דרושה ראייה כללית, מעמיקה ורחבה של הפוטנציאל במגזר ומימושו, תוך מיפוי, אפיון ושאיפה להגדלת ההכנסות, הפריון, התעסוקה ופיתוח מנועי צמיחה ופרויקטי ליבה מקומיים ואזוריים. לשם כך מומלץ להקים קרן ייעודית להשקעות במגזר העסקי לשם פיתוח, להקמה ולהרחבה של עסקים (הן בתחום הטכנולוגיה והן בתחום התעשיות האחרות), למימון מנטורים ייעודים ומלווים ליזמי הייטק, לפיתוח תעסוקת ההייטק על ידי הסבות, קורסים, וכן ליווי, תמרוץ חברות בינלאומיות בתחומי הטכנולוגיה וההייטק להעברת מרכזי פיתוח למגזר, הקמת ופיתוח מרכזי יזמות, מו''פ ופיתוח עסקי נישתי (כגון פארמה, הייטק, טכנולוגיה, אגרונומיה וחקלאות), השקעה בפיתוח היצוא והקשרים הבינלאומיים, השקעה מסיבית באזורי התעשייה הקיימים, הגדלת חלקן של הרשויות המקומיות הערביות באזורי התעשייה המשותפים ופיתוח אזורי תעשייה מרחביים הכוללים מתחמי הייטק וטכנולוגיה.

תחום נוסף שחשיבותו הוכחה עקב המשבר הוא הבריאות. הגדלת ההשקעות בתחום זה תאפשר סגירת פערים ברמת הבריאות וגם הגדלת היקף העבודות הציבוריות הדרושות להזרמת ביקושים לכלכלה. על השקעות אלה לעודד בטווח הקצר הדרכה, קידום, הכוונה וליווי תחומי הרפואה ומניעת מחלות ותחלואות; בטווח הבינוני - עידוד יזמות בתחומי הפיתוח הרפואיים; בטווח הארוך - הקמת שלושה בתי חולים חדשים לפחות באזורי הביקוש של המגזר - הצפון, המשולש והדרום.

בתחומי התכנון והשיכון יש להגביר את המאמצים להסדרת רישום קרקעות והרחבת שטחי השיפוט של רשויות מקומיות - למגורים, לאזורי תעשייה וליעדים אחרים. כמו כן יש לאשר את תוכניות המתאר והתוכניות המפורטות כמות שהן לצורך קידום התכנון בצורה מהירה יעילה. דרוש גם פיתוח מקורות והקמת קרנות למימון בנייה ולמשכנתאות.

בתחום ההשכלה יש לשקול הקמת אוניברסיטה חדשה שתתמקד בהוראה במגזר. כחלק מהפקת הלקחים מהמשבר הנוכחי, אוניברסיטה זו יכולה להיות "אוניברסיטה פתוחה" בערבית שתתבסס על למידה מרחוק. אם למיזם זה יוצמד גם מיזם להבאת תשתיות תקשורת ראויות לכל רחבי המגזר, תהיה לכך השפעה מהפכנית על הנגישות להשכלה גבוהה בקרב ערביי ישראל. כהשלמה לכך דרושים השקעה ופיתוח תוכניות לימוד אלטרנטיביות, פתרון בעיות, מיומנויות למידה, ערכים וחשיבה ולימוד טכנולוגי ובחינוך דיפרנציאלי וגם בחינוך לא פורמלי.

בתחום התחבורה יש לנצל את התנועה המופחתת בכבישים שההסגר כופה כדי להאיץ את ההשקעה בתשתיות כגון כבישים, צמתים ומחלפים. לאחר שיסתיים ההסגר יהיה צורך בהגדלת קווי התחבורה למרכזים והגברת התדירות, לצד פיתוח אמצעי תחבורה חלופיים כמו רכבת קלה ורכבת כבדה.

ולבסוף, אחת ההשפעות השליליות ביותר של המשבר הנוכחי עלולה להיות הגדלת מגפת האלימות הפלילית במגזר. יש להקדים תרופה למכה על ידי הקצאה מהותית לטיפול באלימות ומיגורה, פיתוח והקניית ערכים תרבותיים אחרים ושונים והשקעה בביטחון הפנימי על כל הנדבכים שלו.

הכותב הוא חוקר בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי