דעה: אמריקה נקרעת בין מכחישי המגפה, מקריבי הזקנים ושונאי המומחים

הם מדלגים על שידורי החדשות הדיכאוניים, נחושים להמשיך לנהל את חייהם כפי שהתנהלו עד עתה ובטוחים שהתקשורת מגזימה כדי להפיל את הנשיא טראמפ במרוץ לנשיאות • הקורונה פורמת את התפרים של המארג החברתי בארה"ב, שמעולם לא היו עבים דיים

הנשיא דונלד טראמפ נפגש עם מזכיר ההגנה, מארק אספר, על ספינה שהוסבה לבית חולים צף / צילום: Patrick Semansky, Associated Press
הנשיא דונלד טראמפ נפגש עם מזכיר ההגנה, מארק אספר, על ספינה שהוסבה לבית חולים צף / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

במקביל למלחמה הנואשת, הנחרצת, שמנהלת ארה"ב נגד נגיף הקורונה, האויב שעורם גוויות בקצב הולך וגובר בחדרי המתים של בתי חולים מטרופוליטניים, נקרעת הרפובליקה הענקית הזו מבפנים ע"י מלחמה אחרת, רבת חזיתות, שמאיימת על לכידותה ומתחילה לפרום את התפרים של המארג החברתי שלה, שמלכתחילה לא היו עבים מדי.

זו מלחמה בין אמיתות ומציאות לבין שקרים והזיות שמושתתות על משאלות לב; בין הקהילה הרפואית וחלק גדול מהממסד הפוליטי, דמוקרטים ורפובליקאים, שמבקשים להציל חיים רבים ככל האפשר, יהיה המחיר אשר יהיה, לבין חוגים של הימין הקיצוני, עם תמיכה של דונלד טראמפ וממשלו, שמטיפים לבטל את כל ההגבלות, לרבות הבידוד החברתי, כדי להתניע את הכלכלה, בניגוד לדעת כל המומחים, ולסכן את הקשישים, פלח האוכלוסיה הפגיע ביותר, בעוד המגפה משתוללת, כדי לתת תנופה מחודשת למשק הלאומי ולבורסה.

זו מלחמה בין הקהיליה המדעית לבין אותם חוגים ימניים, שרואים באפידמיולוגים, הרופאים והמומחים האחרים בבית הלבן, סוכנים שתולים של שונאי הנשיא. מטרתם: "לסגור" את אמריקה ולחולל קריסה מסיבית בבורסה כדי לסכל את סיכויי טראמפ להיבחר שנית בנובמבר.

"למוטט את טראמפ"

ביסוד המלחמה הזו נמצא קמפיין של מכחישי המגפה נגד המציאות הנוראה שמכרסמת באומה האמריקאית. הם פשוט מסרבים לראותה. "האם מישהו מכיר איזה אדם שנגוע בנגיף הקורונה? לא אדם ששמעתם עליו אלא אדם שאתם מכירים?" - שאל בשבוע שעבר עובד "וולמארט", ברנדון כריסט, ממדינת קנזס, בפוסט בדף הפייסבוק שלו, שזכה לתהודה ארצית. "מבחינה סטטיסטית, אך אחד מאיתנו אינו חולה... ובכל זאת מבטלים קונצרטים, מבטלים תחרויות ספורט וסוגרים את בתי־הספר בגלל פחד לגמרי בלתי רציונלי. אם בעבר לא חששתם מעוצמת המדיה, עכשיו אתם צריכים להיבהל ממנה. התקשורת מנצלת את כוחה כדי לסגור את אמריקה". "אמן", כתב אחד מהמגיבים. "אני לא משנה את התנהגותי; הכל קשקוש", הוסיף אחר. ושלישי תרם את מילת השנה של הימין הקיצוני: "הונאה". אחרת אמרה: "מדובר בהיסטריה המונית שגרמה המדיה הליברלית. הם רוצים למוטט את טראמפ ואת הכלכלה".

מכחישי המגפה נחושים בדעתם להמשיך לנהל את חייהם כפי שהתנהלו עד עתה, ולא חשוב שבכך הם רק יעצימו אותה. הם מדלגים על שידורי החדשות הדיכאוניים, משדרי המרה השחורה של הרשתות הגדולות וערוצי החדשות ה"ליברליים". בשבילם, הדיווחים שלמעלה מ־100 אלף אמריקאים חלו עד עתה בקורונה, יותר מ־1500 מתו ומספר המתים עלול להגיע ל־200 אלף הם תעמולה שמאלנית שנועדה לקעקע את ממשלו של טראמפ, בדיוק כמו הקשקושים על התחממות כדור־הארץ. סקר של מכון המחקר פיו (PEW), מ־18 במארס, מצא ש־62% מהבוגרים בארה"ב סבורים שהתקשורת מגזימה בהדגשת הסיכונים של וירוס הקורונה.

זן אחר של מכחישי המגפה זועם על הנזקים האדירים שמחוללת "סגירת הכלכלה". הם מתעלמים מהתחלואה והתמותה, וקוראים "לפתוח את אמריקה מפני שאי אפשר לעצור את הכלכלה הלאומית".

"התרופה גרועה מהמחלה עצמה"

טראמפ היה קשוב לקריאות האלה. איך הוא ירוץ לבחירות בנובמבר כשהכלכלה מרוסקת והבורסה רצוצת גולגולת? ב־22 במרץ הוא צייץ: "איננו יכולים להסכים לכך שהתרופה (השבתת המשק) תהיה גרועה יותר מהמחלה עצמה (המגפה)". זמן קצר לאחר מכן הוא קבע שחג הפסחא, ב־12 באפריל, יהיה תאריך היעד להתנעה הדרגתית מחודשת של המשק. ביום ראשון, כפי שהיה ברור לכל בר דעת, הוא דחה את תאריך היעד ל־30 באפריל, בגלל הרעה מסיבית במצב (צפו לדחייה נוספת).

אבל סבלנותם של רבים בימין הקיצוני נמצאת על סף פקיעה. למה מחכים? לדעתם, לפחות פלח אחד באוכלוסיה האזרחית מכשיל את הכלכלה הלאומית - הזקנים. הנה הבשורה מפי עורך־הדין סקוט מקמילן, מקליפורניה, בציוץ מ־23 במארס: "הבעיה הבסיסית היא האם אנו (מוכנים) להרוס את הכלכלה כולה כדי להציל 2.5% מהאוכלוסיה, פלח שאחזקתו יקרה, ושאינו פרודוקטיבי".

הוא לא היה הראשון שחשב שעדיף להתניע את המשק מיד, למרות שהמגפה בעיצומה, ולא להגן על זקנים ואזרחים עם בעיות בריאות, אלה שייפגעו ראשונים מהסרת ההגבלות על "בידוד חברתי" כדי לאפשר פתיחת מפעלים ומשרדים. אנליסט ב־"CNBC" כתב כבר בתחילת מרץ, שאולי "כדאי לחשוף את כל האזרחים לנגיף הקורונה ואז, אחרי חודש, הכל ייגמר". ובאמצע מארס כתב סגן מושל טקסאס, דן פטריק, רפובליקאי בן 69: "לו היו שואלים אותי, כאזרח קשיש, 'האם אתה מוכן לקחת סיכון שלא תשרוד (את המגפה) כדי להמשיך ולקיים את אמריקה שכולנו אוהבים למען ילדינו ונכדינו', הייתי אומר, 'אם זה המצב, אני לוקח את הסיכון'".

זו אפוא תמונת המצב של אמריקה ב־2020, מצב שבו הפקרת קשישים כדי לקדם את הכלכלה - ואת סיכויי הנשיא לחזור לבית הלבן בנובמבר - היא בכלל אופציה.