המודל המתמטי שעשוי להחזיר את המשק לחיים

ההצעה של מכון ויצמן היא להפעיל את המשק במשך 40% מהזמן ולעבור למודל של סגר לסירוגין • "זה עובד במודלים מתמטיים"

בדיקות קורונה במעבדה בסין  / צילום: Thomas Peter, רויטרס
בדיקות קורונה במעבדה בסין / צילום: Thomas Peter, רויטרס

המאבק לבלימת התפשטות הקורונה, גובה מחירים כבדים מהכלכלות ברחבי העולם. ברגע אחד, נדרשו עסקים רבים לסגור את שעריהם, ועובדים מצאו את עצמם מחוסרי תעסוקה. צעדי הסגר והריחוק החברתי מובילים להפחתת הדבקה ו"השטחת העקומה", אך הם גם יכולים להיות מכת מוות לעסקים רבים, ולהפוך מיליוני בני אדם ברחבי העולם למובטלים. ממשלות ברחבי העולם מנסות למצוא אסטרטגיות היציאה מהסגר, שיבטיחו את בריאותם של העובדים, אך גם את חילוצו של המשק מהמשבר. נכון לשעה זו, בישראל לא קיימת תוכנית ממשלתית בנושא, אך גופי מחקר מפתחים רעיונות בנושא, אותם הם מצעים לממשלה לבחון.

פרופסור אורי אלון, פיזיקאי וביולוג שעוסק במודלים מתמטיים וגוף האדם במכון ויצמן למדע, צפה מן הצד בחבריו, כשהם מנסים להציל את העסק שלהם מהתמוטטות. הוא הבין שהקורונה היא לא רק מגפה בריאותית, אלא גם כלכלית, והחליט ליצור באמצעות מחקר מודל אפידימיולוגי-מתמטי שיישומו יאפשר מאבק יעיל בקורונה, ובה בעת שמירה על הפעלה מדודה של המשק והכלכלה.

"אפשר לעשות סגר חכם שבו אנחנו שולטים בווירוס ומאפשרים מידה מסוימת של פעילות כלכלית. כדי לשלוט במגפה, צריך למנוע ממישהו שמדבק לדבק יותר מאדם אחד בממוצע", מסביר אלון. "אנחנו מציעים לעבור למודל של סגר לסירוגין; ארבעה ימי עבודה ועשרה ימי סגר. כלומר, חמשוש ועוד רגילה. זה עובד במודלים מתמטיים, שלקחנו את הפרמטרים שלהם ממה שקרה בסין, ויישמנו עם המספרים של ישראל. בדרך הזו, אתה נותן לאנשים רק 4/10 מהזמן להדביק אנשים אחרים. כלומר, הם ידביקו פחות אנשים בממוצע. זו הדרך לשטח את העקומה. הווירוס יעלה וירד, אבל הוא לא יוביל לקריסה של מערכת הבריאות. עם הזמן הוא ירד וירד, עד שהוא יגיע לרמות מאוד נמוכות. הוא יהיה כל הזמן במגמת דעיכה, ויאפשר 40% משרה לאנשים שנמצאים כרגע בחל"ת".

אך אנשים ימשיכו לדבק. איך נוכל להימנע מהתפרצות?

"אנחנו מנצלים ככה את הזמנים הטבעיים של הווירוס נגד עצמו. רוב הנדבקים, לפי מה שאנחנו יודעים היום, לא מדבקים במשך ארבעה ימים, ואז במשך שלושה ימים יש סכנת הדבקה. יש גם אנשים שמדבקים לאורך זמן רב יותר, אבל הפצצה המתקתקת היא אנשים שלא יודעים שהם חולים או מגלים סימפטומים קלים. מי שלא מרגיש טוב חייב להכניס את עצמו הרי לבידוד ויוצא מהמשחק ממילא.

פרופ' אורי אלון / צילום: ענבל מרמרי
 פרופ' אורי אלון / צילום: ענבל מרמרי

"לפי המודל שלנו, שיא ההדבקה ברוב המקרים יתרחש בזמן שהאנשים נמצאים בסגר. תמיד אפשר לחזור לסגר, אם רואים שהמודל לא עובד. אבל אפשר לבחון אותו לתקופה קצרה. בנוסף, עם הזמן יהיו יותר בדיקות ונוכל לבודד באופן יותר טוב חולים, ובכך נצמצם את הכפלת המקרים. זה הופך את הרעיון לריאליסטי יותר, וזה שינוי שמתרחש באופן יומי ויכול להשתלב עם מה שאנחנו מציעים".

הצעתם את המודל שלכם לממשלה?

"אני מציע את זה בזהירות ומדגיש שמדובר במודל. הרעיון שלנו חייב להתחיל רק אחרי שיש מדיניות שמצליחה להוריד את מספר המקרים החדשים כל יום. כעת, קצב העלייה יורד, אבל רק בעוד שבוע נדע אם מספר המקרים יורד בכל יום במשך תקופה מסוימת. זה משהו שהגיע למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, זה נורא טרי. למשרדי הממשלה יש מערכות סימולציה ואפשר לבדוק את הדברים בצורה ריאליסטית למציאות הישראלית, ולשקול את השיקולים הכלכליים. ברעיון שלנו יש פשטות, מפני שקל לאכוף ולתכנן את המודל ואת ימי העבודה במסגרתו. אבל בענייני קבלת ההחלטות אנחנו לא מומחים ומשאירים את זה למדינה".