פרשנות: שיעור באדיבות הקורונה בפדרליזם אמריקאי

"הם עושים את זה כדי לפגוע בנשיא": איך עובד המתח היוצר בין הנשיא ל-50 המושלים • ומדוע רפובליקאים להוטים פחות מדמוקרטים להטיל סגר

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד לנאום על סכנות נגיף הקורונה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד לנאום על סכנות נגיף הקורונה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

סמוך ל-3 לפנות בוקר שעון ישראל, התפשטותו של נגיף הקורונה בארה"ב רשמה עוד ציון דרך דרמטי: 215,000 מקרים ידועים של הידבקות, יותר מאשר באיטליה ובספרד גם יחד.

מאתמול (ד'), מספר המקרים הידועים במדינת ניו יורק גדול מאלה המדווחים בכל סין, והוא מייצג כמעט 40% של כל המקרים בארה"ב.

על פי המודלים המתמטיים המקובלים על ממשל טראמפ, המגפה תגיע אל שיאה רק בעוד "שבועיים-שלושה". אם תימשך מגמת ההכפלה של המספרים אחת לשלושה ימים, אפשר שנראה שבעה מיליון מקרים לפני שהעקומה תתחיל להשתטח ולרדת. אבל, כפי שמדעני הממשל חוזרים ומטעימים, "המודלים מייצגים את ההנחות המוזנות אליהם". התמדה בהחלת אמצעי שיכוך, או החמרתם, יכולה להוריד את המספרים, כולל המספר החזוי של מתים (בין 100,000 ל-240,000 "לכל הפחות").

"תחזית: 100 אלף עד 240 אלף מתים", מכריז עיתון במדינת מינסוטה / צילום: צילום מסך
 "תחזית: 100 אלף עד 240 אלף מתים", מכריז עיתון במדינת מינסוטה / צילום: צילום מסך

תחושת החומרה גברה אתמול אחה"צ, כאשר מושל פלורידה ויתר על הסתייגויותיו, והודיע על סגר בכל רחבי המדינה, השלישית במניין אוכלוסייה בארה"ב. המושל, רון דסאנטיס, איש האגף הימני של המפלגה הרפובליקנית, היה אחרון מושלי המדינות הגדולות שהשהה את אופציית הסגר. הימים האחרונים הראו שמסלול העקומה בפלורידה מתחדד. אף כי המספר קטן בהרבה מזה של ניו יורק, הוא מייצג 11% מסך כל הנבדקים.

"סגור את המדינה", קוראת הכותרת בעיתון בעיר טאמפה למושל פלורידה, רון דסאנטיס / צילום: צילום מסך
 "סגור את המדינה", קוראת הכותרת בעיתון בעיר טאמפה למושל פלורידה, רון דסאנטיס / צילום: צילום מסך

טקסס מניחה לרשויות המקומיות להחליט

רק חמש מדינות קטנות-אוכלוסין עדיין לא הטילו כל סגר. באחת מהן, ארקאנסו, ב"דרום העמוק" של ארה"ב, ההידבקות הראשונה נרשמה ב-11 במרץ. אתמול עמד מספר הנדבקים על 584, עלייה כה תלולה עד שהעקומה מזכירה קו אנכי.

שמונה מדינות הטילו סגר "חלקי", בהן טקסס ופנסילווניה. פירוש החלקיות הוא גאוגרפי, היינו הסגר מלא במספר מוגדר של מחוזות.

טקסס היא השנייה במניין אוכלוסייה בארה"ב. המושל שלה, גרג אבוט, קרא השבוע לתושבים "לצמצם עד מינימום את מגעם עם אנשים מחוץ לבתיהם", אבל הוא אינו מוכן להוציא הוראה גורפת על מה שהוא קורא "הימנעות מיציאה מן הבית בכל הנסיבות". למען האמת, הוראה כזאת אינה קיימת גם ברוב המדינות המתכננות להעניש בחומרה מי שיימצאו מחוץ לבית "בלי סיבה טובה".

המושל אבוט החליט להניח לרשויות המקומיות, בין אם הן ערים גדולות (דאלאס, יוסטון, אוסטין) ובין אם הן מועצות של אזורים כפריים, לעצב בעצמן את כללי ההתנהגות. הוא אמר שיסמוך את ידיו ב"התלהבות" על צעדים מחמירים, אבל לא ינקוט אותם ביוזמתו.

הגישה הזו מעניינת, מפני שהיא מייצגת לא רק השקפה מעשית, אלא גם השקפת עולם. אבוט הוא איש המפלגה הרפובליקנית, המאמינה באופן מסורתי בהאצלת סמכויות מרבית לדרגי השלטון הנמוכים ביותר. לפחות בחצי המאה האחרונה, הרפובליקנים הם נושאי הדגל של "הממשלה הקטנה", המקדשת את האוטונומיה של היחיד.

"הם עושים את זה כדי לפגוע בנשיא"

השבועות האחרונים העמידו רפובליקנים מול דמוקרטים לא רק בדרג הארצי, בוושינגטון הבירה, אלא גם בדרגים מקומיים. רפובליקנים נטו מלכתחילה להמעיט מחומרת האיום הנשקף מנגיף הקורונה. זה קרה גם בהשראת הכרזותיו האופטימיות עד כדי קלות דעת של הנשיא טראמפ. אבל בעוד שטראמפ נסוג מן האופטימיות הזו במרוצת הזמן, ביטוייה בשורה של מדינות מוסיפים להיות ניכרים.

למשל, עיתוני קונטיקט, מדינה קטנה הגובלת בניו יורק, דיווחו השבוע בהרחבה על "שסע מפלגתי" בעניין הטיפול בקורונה. יושב ראש של סניף המפלגה הרפובליקנית בעיר סטאמפורד צוטט: "אני מאמין כי הם עושים את זה כדי לפגוע בנשיא, ולפגוע בארצנו, שזה שיגעון". "הם" הם הדמוקרטים.

קונטיקט הוזהרה בסוף השבוע שעבר, כי היא מתקרבת אל "גאות" של מקרי Covid-19, וביום א' השבוע בלבד נרשמה עלייה של 31% בהידבקויות המדווחות. המספר של הבוקר מראה, כי מאז הייתה עלייה נוספת של 78%. מספר הנבדקים הוא עדיין קטן מאוד, 16,600, אבל שיעור התוצאות החיוביות הוא גדול מאוד, 21%.

העלייה בקונטיקט מיוחסת במידה רבה לקירבתה לניו יורק. ניו יורקים בעלי אמצעים מחזיקים בתי קיט בקונטיקט, ורבים מהם העדיפו לעזוב את הכרך הגדול בשבועיים האחרונים לטובת בתי הקיט.

הבריחה מניו יורק משפיעה על נתונים באזורים סמוכים אחרים. למשל, אתמול דווח כי בעיירה קטנה בלונג איילנד, מזרחה מן העיר ניו יורק, ששמה סאות'ולד (Southold) נרשמה הצפיפות הגדולה ביותר באמריקה של נדבקים: 6.4 לכל אלף. בעיר ניו יורק היחס הוא 5.2 לכל אלף.

האם הנשיא מפלה מדינות רפובליקניות לטובה?

המלחמה נגד הקורונה מספקת לכולנו שיעור מאלף במהות הפדרליזם האמריקאי. הנשיא אמנם מתואר, לא בלי צדק, כמנהיג הפוליטי רב הכוח ביותר עלי אדמות - אבל אנחנו חוזרים ומגלים מה רבות הסמכויות שהחוקה, החוק והמסורת מאצילים על 50 המדינות. מושליהן אמנם מצפים לעזרה מסיבית של הממשלה הפדרלית, אבל הם מתנגדים, מי בגלוי ומי בדיסקרטיות, לכל ניסיון פדרלי להגיד להם מה לעשות.

החיכוכים בין הנשיא למושלים נעשו אובייקט קבוע של סקרנות ושל השתאות. בשני מקרים בולטים, איבת הנשיא למושלים שלא היו "אסירי תודה מספיק", בלשונו, קיבלה ביטויים וולגריים, כפי שחזרנו וכתבנו בימים האחרונים.

מדינות ארה"ב מתחלקות כמעט שווה בשווה בין שתי המפלגות: 26 רפובליקניות, 24 דמוקרטיות (המספרים האלה מבטאים את זיקתם המפלגתית של המושלים; אבל בכל אחת המדינות יש גם בתי מחוקקים רבי כוח, הנמצאים לא פעם באופוזיציה למושל). יותר אמריקאים חיים ב"מדינות הכחולות", הדמוקרטיות, מאשר ב"מדינות האדומות", הרפובליקניות. מעשר המדינות המאוכלסות ביותר, שש הן דמוקרטיות.

יש ראיות כלשהן, אם גם לא חד משמעיות, שהבית הלבן הפגין יתר היענות לבקשות של מושלים רפובליקניים. ה'וושינגטון פוסט' סיפר אתמול על מקרים שבהם מדינות רפובליקניות קיבלו משלוחים של ציוד רפואי, שהן כלל לא ביקשו, או לא ביקשו בהיקף הזה. לעומת זאת, חלק מן המדינות הדמוקרטיות קיבלו רק חלק זעיר ממבוקשן. אבל כנגד זה יש גם דוגמאות של שיתוף פעולה נאות עם דמוקרטים.

לבביות עוינת בין שניים מקווינס

מערכת היחסים המעניינת ביותר היא זו שבין שני הניו יורקים, שניהם ילידי רובע קווינס: הנשיא טראמפ ומושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו. אכה, הנשיא חדל להיות תושב ניו יורק בשנה שעברה, כאשר עקר רשמית לפלורידה.

בין שני היריבים האלה השתררה לבביות מסוימת, שזורה בתלונות ובעקיצות. קואומו מתלונן כמעט מדי יום ביומו על קוצר ידו של הממשל במילוי צרכיה של המדינה בציוד רפואי, בייחוד מכונות הנשמה. הנשיא נזהר שלא להכריז מלחמה גלויה על קואומו, אבל רומז שהמושל הוותיק מבקש "יותר מדיי", או שהוא התחיל לפעול "באיחור", טענה משונה בהתחשב בזה שהנשיא עצמו הכחיש את חומרת המשבר עד שלהי פברואר.

הנשיא עומד על דעתו שיש די ציוד במחסני הממשלה, והיא נמנעת מחלוקתו המלאה למדינות הנצרכות כדי שתוכל להגיב על צרכים מיידיים בימים הבאים.

אבל ה'ניו יורק טיימס' מדווח הבוקר כי "מאגר אספקת החירום של ציוד רפואי כמעט ריק", תוצאה של כישלון בתחזוקה. לפי העיתון, הממשלה הניחה לחוזה עם חברת תחזוקה לפקוע בקיץ שעבר. חוזה חדש נחתם רק בינואר, כאשר משבר הקורונה צבר תנופה גלובלית. לפי העיתון, אלפי מכונות הנשמה במחסני הממשלה אינן תיפעוליות. לפי שעה אין תגובה רשמית על הדיווח הזה.

הנה נתוני התפשטותה של המגיפה, נכון לחצות שעון וושינגטון, 6 בבוקר בישראל:

מספר הנדבקים הידועים על אדמת ארה"ב: קצת יותר מ-215,000, עלייה של 26,000 ויותר בתוך 24 שעות.

מספר המתים: 5,110, עלייה של 1,049 בתוך 24 שעות.

מספר המחלימים: 8,878.

המדינות הפגועות ביותר:

ניו יורק - 83,901 נדבקים ידועים, עלייה של 7,900 ויותר בתוך 24 שעות; מספר המתים 2,219, עלייה של 505

ניו ג'רזי - 22,255 נדבקים, עלייה של 3,559; 355 מתים, 88+

קליפורניה - 9,807 נדבקים, 1,303+; 210 מתים, 30+

מישיגן - 9,334 נדבקים, 1,719+; 337 מתים, 78+

פלורידה - 7,773 נדבקים, 1,032+; 101 מתים, 16+

מסצ'וסטס - 7,738 נדבקים, 1,118+; 122 מתים, 33+

אילינוי - 6,980 נדבקים, 986+; 141 מתים, 42+

לואיזיאנה - 6,424 נדבקים, 1,187+; 273 מתים, 34+

שימו לב למישיגן וללואיזיאנה, שבהן נרשם בימים האחרונים הגידול היחסי המהיר ביותר. בשתיהן הוא נובע מן העיר הגדולה ביותר בכל מדינה: דטרויט במישיגן וניו אורלינס בלואיזיאנה.

ב-28 מ-50 המדינות יש לפחות אלף מקרי הידבקויות. בעשר מדינות יש יותר ממאה מתים.

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988