דעה: חבול, מוזנח ועם הרבה מחלות רקע - הקטר של המשק ממשיך להידרדר

באבחת קורונה הפך ענף הבנייה בארץ מתפוח אדמה לוהט ל"קטר של המשק" • נדמה היה לרגע שהמשבר יהווה הזדמנות לריפוי החוליים, ואז הגיעו תקנות החירום שהבטיחו "הקלות" לענף

פועלים פלסטינים באתר בנייה בישראל / צילום: Ammar Awad, רויטרס
פועלים פלסטינים באתר בנייה בישראל / צילום: Ammar Awad, רויטרס

מגפת הקורונה מצאה את ענף הבנייה חבול, מוזנח, וסובל מאין-סוף חוליים, ביניהם הליכים קפקאיים, ניגודי אינטרסים וחוסר ודאות מובנה. בשנת 2016 הושלמה רפורמה מבטיחה בתחום, אשר כתוצאה מכשלים ומשיקולים פוליטיים הסתיימה בכישלון צורב. מאחורי הפרופגנדה של תוכניות הדיור הממשלתיות הפופוליסטיות, הסתיר משרד האוצר בשנים האחרונות מציאות קשה בענף, שהובילה להעמקת משבר הדיור, ובמערכות הבחירות האחרונות הפך הנושא לתפוח אדמה לוהט ונעדר לחלוטין מהשיח הציבורי.

עם פרוץ משבר הקורונה, נזכרה הממשלה בחשיבותו של הענף לכלכלת המדינה, והכריזה עליו כעל "הקטר של המשק". גורמים שונים מהמגזר הפרטי התגייסו והציעו מגוון פתרונות על-מנת לצמצם את הפגיעה, ומשרדי אדריכלים עצמאיים אף הציעו את סיועם. זאת, במטרה להקל במידת הצורך את הנטל של המגזר הציבורי. לרגע נדמה היה, שהמשבר עשוי להוות הזדמנות לריפוי החוליים השונים שמהם סבל וסובל הענף זה עשרות שנים.

לאחר דיונים ארוכים, פרסם מינהל התכנון את תקנות החירום החדשות, והכריז על "הקלות לענף". אחד הדברים שהמציאות לימדה אותנו בשנים האחרונות הוא, ש"הקלות" שעליהן מכריז מינהל התכנון הן לרוב גזירות על הציבור, והן מקילות לכל היותר עם המגזר הציבורי. ואכן, גם הפעם לא חרג מינהל התכנון ממנהגו: לא קיים בתקנות כל אזכור להפחתת דרישות ביורוקרטיות מיותרות, או למשל להסרת חסמי יבוא בלתי סבירים, וכרגיל לא הוצב בפני הרשויות כל תמריץ להאצת ההליכים.

תקנות החירום התמקדו בשתי "הקלות" מרכזיות. הראשונה, עצירת ספירת מניין הימים במערכת הרישוי המקוונת, וביטול לוחות הזמנים המחייבים את הרשויות לבדיקת בקשות להיתרי בנייה. החלת לוחות הזמנים היוותה חלק מרכזי מהרפורמה, ונועדה בין היתר לייצר ודאות (שמעולם לא הושגה, שכן אי-עמידת הרשויות בלוחות הזמנים הביאה לדחיית בקשות). למרבה הציניות, הפעם כדי לייצר ודאות, בוטלו לחלוטין לוחות הזמנים עד להודעה חדשה.

בעוד המגזר הפרטי בענף מנסה להסתגל מהר ככל שניתן למציאות שנכפתה על כולנו, לרבות עבודה מהבית ושימוש בטכנולוגיות חדשות, מינהל התכנון לא מייצר עבור הרשויות כל תמריץ לפעול באופן יצירתי לקידום הליכי הרישוי גם בתקופה זו. עובדה זו צורמת במיוחד נוכח התקציבים שהושקעו בפיתוח מערכת הרישוי המקוונת, הניתנת לשימוש מכל מקום באמצעות כרטיס חכם. מערכת כושלת זו מהווה גורם מעכב במציאות הרישוי בשנים האחרונות, ודווקא עכשיו, כשנוצרה ההזדמנות שיכלה להצדיק את קיומה, לא מצאו לנכון להורות על שימוש במערכת מרחוק.

במכתב שעליו חתומה מנכ"לית מינהל התכנון, נאמר שמטרת הקפאת לוחות הזמנים היא מניעת פגיעה בזכות הציבור להגיש התנגדויות. אולם היא לא פירטה מדוע יש להקפיא את לוחות הזמנים גם בבקשות להיתר, שבהן לא כלולות הקלות הדורשות פרסום, או בכאלה שעברו את שלב הדיון בהתנגדויות. בשולי הדברים נציין, כי לא ידוע מה עלה בגורל יוזמת מינהל התכנון, אשר זכתה לסיקור נרחב בעיתונות לפני יותר משנה, לביטול הליכי ההקלה שאינם מותאמים להליך הרישוי הנוכחי.

ה"הקלה" השנייה שעליה הכריז מינהל התכנון, היא מתן אפשרות לרשויות להקל בדרישות לקבלת תעודת גמר והיתר אכלוס. לתקנה זו נוסף סעיף המחריג דרישות הנובעות מחיקוקים, ולמעשה מרוקן אותה מתוכן. אחד מתחלואי הענף הוא אין-ספור חיקוקים מטעם משרדי ממשלה וגורמים מאשרים שונים, המתנים את אישורם כחלק משלבי רישוי הבנייה השונים (כשבחלק מהמקרים לא מדובר בשיקול מקצועי אלא כנראה בפרוטקשן בחסות החוק). "הקלה" זו מאשרת למעשה לרשות - לוותר רק על דרישות וגחמות שהיא עצמה ממילא אחראית להן, והרי לא באמת נדרשות תקנות חירום כדי שהרשות תוכל להפעיל שיקול דעת בגינן.

אתנחתא קומית סיפק בימים אלה מינהל התכנון, כשהכריז על "מכוני הבקרה" שהקים כחיוניים בעת המשבר. מכוני הבקרה הוקמו כחלק מהרפורמה כדי להוות One Stop Shop לכל אישורי הגורמים השונים. אך לאחר הקמתם הסתבר שלא טופלה התשתית החקיקתית שתבטל את סמכויות יתר הגורמים. וכך, עם פיזור הכנסת האחרונה, נדחתה שוב פעילותם לשנת 2022, כשאת דמי האבטלה מממן כמובן הציבור הרחב.

את מכתבה סיימה מנכ"לית מינהל התכנון באמירה, כי "אין זו העת לשנות סדרי בראשית הקבועים בחוק". ולנו לא נותר אלא לתהות - מתי כן תגיע העת. במשך שנים מתעלם מינהל התכנון מהמצוקה העולה מהשטח, וגם מעט היוזמות שהועלו בשנתיים האחרונות על-ידי מטה הדיור (ביניהן ביטול הקלות, החלת רישוי עצמי ושינוי שיטת חישוב השטחים), וזכו לסיקור נרחב בעיתונות, לא קודמו בפועל.

אותן "הקלות" מיוח"צנות, אשר בתרחיש האופטימי לא יועילו לציבור, וכנראה יגרמו להאטה נוספת בענף, מציפות שוב את מראית העין שאותה מייצר משרד האוצר. הן מעלות גם את השאלה בדבר כשירותם של היושבים ב"כיסא הנהג" ומובילים את הקטר של המשק. 

הכותבת היא אדריכלית, בעלת משרד העוסק בתכנון מגורים, מובילת קבוצת "רישוי שפוי".