התוכנית הגרנדיוזית להקמת מעבדה שתבצע אלפי בדיקות קורונה ביום בישראל הותירה שובל של סימני שאלה

מה עומד מאחורי הקפאת המיזם לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ליום, עליו הודיעה בליל שישי בשבוע שעבר חברת ההייטק הישראלית המתמחה במיפוי גנטי מיי-הריטג' (MyHeritage)? השבוע התברר שהמיזם, שהיה אמור לצאת בדרך בשיתוף פעולה עם ענקית המיפוי הגנטי הסינית BGI Group, תקוע, לאחר שעיתונאי חדשות 13 נדב אייל צייץ בטוויטר כי המיזם הוקפא באופן פתאומי ולא מוסבר על ידי משרד הבריאות.

עם זאת, בדיקת "גלובס" מעלה שההקפאה הפתאומית של הפרויקט הגיעה על רקע פעילות אינטנסיבית מאחורי הקלעים של בכירים במערכת הביטחון, במערכת הבריאות, בהייטק הישראלי, באקדמיה והמשפט, שהעלו שאלות ותמיהות קשות ביותר בנוגע לאופי המיזם והאינטרסים שייתכן שהולידו אותו. השאלה העיקרית הייתה - מהם האינטרסים האמיתיים וארוכי הטווח של הגופים המעורבים בפרויקט, אשר הוגדר "ללא מטרות רווח".

במסגרת המיזם שהוקפא, אשר הוגדר "ללא כוונות רווח", אמורות היו שתי החברות להקים באזור פתח תקווה מפעל, שבו יבוצעו כ-10,000 בדיקות קורונה ביום. קבוצת BGI הסינית מעסיקה יותר מ-6,000 עובדים ומייצרת, בין היתר, מכונות לריצוף וניתוח גנטי.

מיי-הריטג', החלה את דרכה כרשת חברתית לאילנות יוחסין והתפתחה בהמשך לספקית שירות בדיקות גנטיות ולאחרונה הודיעה על התמקדות עסקית בתחום הבריאות. על פי הודעת מיי-הריטג', הפנייה לחברה הסינית היתה ביוזמתה, ו"כתולדה של מגעים עסקיים בין הצדדים בשנה האחרונה".

על פי החברות, בניית המעבדה היתה אמורה להיות מושלמת עד ל-9 באפריל ולאפשר בשלב מאוחר יותר הגדלה של נפח הבדיקות עד 20 אלף ביום. "מעבדה זהה הוקמה בתוך חמישה ימים בלבד על ידי חברת BGI בעיר ווהאן, שבה התפרץ נגיף הקורונה, ומעבדה נוספת בשנז'ן", נאמר בהודעת החברה.

על פי התוכנית של החברות, BGI היתה אמורה לשלוח לישראל בימים הקרובים רכבת אווירית של ציוד, הכולל עשרות מכונות מתקדמות לבדיקת קורונה מסוג qPCR. מדובר בציוד שבו משתמשים לזיהוי נגיפים מסוג RNA, וניתן למדוד באמצעותו כמויות מזעריות של הנגיף. הציוד כולל רובוטים להפקת RNA וכמויות גדולות של ציוד נלווה. החברה הודיעה על "גיוס בהול", שבמסגרתו הודיעה על כוונתה לגייס 110 עובדי מעבדה בישראל, בשלושה סוגים של משרות, שיעבדו עם צוות הכשרה של 25 עובדים שיגיעו מסין. מאוחר יותר פרסמה מיי-הריטג' משרה נוספת של מתורגמנים מסינית.

יצוין כי שכירת 110 עובדים או כפי שצוין בפרסומים מאוחרים יותר - 150, בעלות שכר של כ-20 אלף שקל, מגיעה להיקף של כ-3 מיליון שקל בחודש - רחוק מלהיות תקציב יחסי ציבור או פילנתרופיה, נדיבים ככל שיהיו.

בהודעתה הדגישה מיי-הריטג' בשם המנכ"ל גלעד יפת, כי "מטרתנו אינה להתעשר, אלא לספק תועלת לאנושות. זו שעתה היפה של תעשיית ההייטק הישראלי". מיזם זה הגיע ימים ספורים לאחר הודעת החברה, כי תתרום 66 אלף מטושים ממלאי החירום שלה לטובת בדיקות קורונה של משרד הבריאות.

 מנכ"ל מיי־הריטג', גלעד יפת / צילום: Oded Balilty, Associated Press

"הזמנתי אותם לשכור מעבדות בהדסה"

אחד הגורמים שדבריהם העלו תמיהות לגבי המיזם, והיחיד מבין הגורמים עמם שוחחנו שאמר את הדברים בשמו, הוא מנכ"ל בית החולים הדסה זאב רוטשטיין. בשיחה עם "גלובס" סיפר רוטשטיין, כי בעקבות הפרסומים ולנוכח דחיפות המשימה להגדיל את מספר בדיקות הקורונה שמבצעת ישראל, הוא פנה אל החברה והציע להעמיד לרשותה מתקנים בקמפוס בית החולים. בנוסף, הוא הציע להן כוח האדם מבין בוגרי האוניברסיטה העברית, המובטלים מאונס בשל המשבר.

"הזמנתי אותם כדי שישכרו מעבדות בתוך הקמפוס שלנו, שכבר מוכנות קיימות וניתן להפעילן מיידית בלי לחכות עוד יום אחד. הצעתי להם לנהל את המעבדות בצורה עצמאית, לא תחת הדסה. המעבדות מופעלות בשיתוף עם חברה בשם LR, שמפעילה אצלנו את הביו-האוס. הצעתי מערכות מידע כדי שלא יצטרכו לתרגם מערכות מסינית. בלי לחייב אותם בכסף וכמובן לסייע להם לגייס עובדי מעבדה מתוך הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית, שכרגע מובטל ואפשר לגייס את כולם. כולם דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים. יש מעבדות שמוכנות ומחכות, כולן בבניין נפרד לא בתוך הדסה. לדאבוני הם לא קיבלו את ההצעה".

על פי מקורות ששוחחו עם גלובס, גם אחת מענקיות הטכנולוגיה הרב-לאומיות, שמחזיקה נוכחות ותיקה ומשמעותית בישראל, הציעה למיי-הריטג' שיתוף פעולה, אך סורבה גם היא.

מי שעוד התעוררו לנוכח הידיעה על שיתוף הפעולה בין החברה הישראלית מאור יהודה לבין הענקית הסינית, הם 11 בכירים בתחום המשפט והטכנולוגיה בישראל, ששלחו מכתב בנושא למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. במכתב הם דרשו כי "פורסמו לציבור תנאי ההתקשרות, כמו גם המנגנונים שהוסדרו בו על מנת להבטיח הגנה מרבית על פרטיות הנבדקים, וכדי לאפשר לציבור לבחון ולהעיר (במידת הצורך) בנושא זה".

הפונים, בהם ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד רבקי דב"ש לשעבר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל ועוד, תלו את העילה לבקשתם בהחלטת הממשלה מס' 1116 בנושא "פרסום היתרים ומסמכי התקשרות בין רשויות המדינה לגופים פרטיים".

הבקשה לפרסם את פרטי ההתקשרות

הפונים ביקשו "לפרסם את תוכן ההתקשרות לאלתר", וזאת מתוך חשש "שהמידע הרפואי, שיימסר לצורך בדיקת הנגיף, יזלוג למטרות אחרות ויגיע לידיים מסחריות, ללא שליטה של מושאי המידע, כמו גם שיקולים של אבטחת מידע, הסכמת הנבדקים, ועוד".
עוד כתבו הפונים, כי "לאור הפרטת (או הסתייעות) שירות כה רגיש לחברות שעשוי להן רווח נוסף, מלבד ערך ההתקשרות עצמה, כגון, שמירת מידע גנטי והרחבת בסיס הנתונים של החברות, ישנה חשיבות כי פרסום פרטי ההתקשרות יבוצע לאלתר".

יומיים לאחר מועד שליחת המכתב נודע על הקפאת הפרויקט, בלי שנמסרה הסיבה או פרטים אחרים כלשהם. יומיים לאחר מועד שליחת המכתב נודע אמש, כאמור, על הקפאת הפרויקט מבלי שנמסרה סיבת הביטול או פרטים אחרים כלשהם.

בעקבות ההקפאה פנה "גלובס" לדובר משרד הבריאות ונענה כי "לא נחתם הסכם. רק מזכר הבנות לא מחייב ואנחנו בוחנים את הדברים מחדש". פנייה מאוחרת יותר למשרד בשאלות, מה העילה לביטול, מי נתן את ההוראה לבטל והאם עוד צפוי דיון בנושא - לא נענתה. גם חברת מיי־הריטג' לא הגיבה לשאלות על ההקפאה.

גורמים בכירים באקדמיה בתחום המחקר הגנטי, המעורבים גם במחקר וגם בשיתופי פעולה עם התעשייה, העלו תהיות באשר לסיכון שמדינת ישראל לוקחת בכך שהיא מאפשרת לגורמי חוץ להתקרב למידע גנטי של אזרחי ישראל.

יש להדגיש - לא מדובר בחשדות ספציפיים כלפי כוונות המיזם או כוונותיה של מיי-הריטג', אלא שאלות כלליות שמבחינתם ראוי ואף הכרחי שיישאלו, לנוכח רגישות המידע הגנטי. וזאת, בין אם בהיבט של פרטיות ובין אם בהיבט של היותם של מאגרי מידע בכלל, ומאגרי מידע גנטי בפרט, משאב לאומי רגיש מאין כמותו.

לפי דיווחים בתקשורת הדגימות שהיו אמורות להילקח מישראלים גם היו אמורות להיות מושמדות. עם זאת, ההשמדה לא צוינה בהודעה לעיתונות.

על פי הגורמים עימם שוחחנו, אם כך הדבר ותו לא - דהיינו אלו הבדיקות היחידות שיבוצעו ובתנאי שהדגימות יושמדו בהקדם האפשרי לאחר לקיחת הדגימה - אזי לכאורה אין סיבה לחשש. אלא שלדבריהם, יש להבטיח שכך הדבר ואכן המעבדה לא תכלול ציוד שנועד לביצוע פעולה של ריצוף גנטי של ה-DNA (זאת בניגוד לזיהוי נגיפי RNA בלבד. זיהוי אך ללא ריצוף).

ומה יקרה למפעל אחרי המשבר?

שאלה חשובה נוספת שהתעוררה נוגעת ליום שאחרי: לאחר שיושקע סכום גבוה בהקמת מעבדה ושכירת כוח אדם - מה ייעשה בהם יום לאחר תום המשבר, אם כלל תהיה חזרה לאורח החיים הקודם?

שאלה נוספת שהוצגה נוגעת לעצם ההגדרה של מהות הסיכון. ייתכן, כך מזהירים הגורמים, שבעוד שאכן לא נשקפת סכנה לפרטיות האזרחים הנבדקים, ייתכן שעצם קיומה של מעבדה הכוללת מעורבות של חברה סינית שתנטר את התפתחות והתפשטות הנגיף בישראל, היא סיכון ברמה הגיאופוליטית. היותן של חברות סיניות מושפעות או נשלטות ברמה כזו או אחרת על ידי הממשל היא הנחת עבודה כמעט ודאית, וממנה נובעת השאלה האם ישראל כמדינה היתה מעוניינת בקיומה של נגישות סינית למאגר מידע שכזה?

גורם אחר עימו שוחחנו ניסה להרגיע את החשש והסביר כי אם אכן טענות החברה נכונות ולא נעשית או יש כוונה לבצע בעתיד פעילות אחרת שלא דווח עליה - אז אין סיבה גדולה לדאגה.

לדבריו, "חשוב להבין שבדיקת הקורונה הפשוטה שנועדה להבין האם יש או אין נגיף - לא כוללת ריצוף גנטי, אלא יש רק זיהוי בינארי של האם הנגיף נוכח או לא נוכח. זאת אומרת שאין מידע ריצופי ואם יש כזה הוא יהיה של רנ"א הנגיפי ולא של הדנ"א האנושי. ריצוף של דנ"א גנומי שונה ולא יכול בכלל להתבצע במיכון שקיים במעבדות קורונה".

לכן, הסביר הגורם, השאלה היא לא מה הם עושים אלא מה עוד נעשה. הגורם הסביר כי לא בכל החומר שנאסף נעשה שימוש והשאלה שנשאלת היא "מה קורה עם האקסטרות, או השאריות, מהשלבים השונים של הבדיקה".

סיפור הקפאת המיזם בישראל מגיע בשעה ש־BGI עומדת לפתוח מיזם דומה באיחוד האמירויות, בשיתוף עם גוף מקומי בשם Group 42. בהודעה שפורסמה השבוע על המיזם נאמר כי זו תהיה המעבדה הגדולה בעולם מסוג זה מחוץ לסין. עוד נאמר בהודעה כי השיתוף הפעולה החל בדצמבר סביב פרויקט גנום של איחוד האמירוית. 

גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חיברה את הקוד האתי של "גלובס"

מיי-הריטג': אתר לאילנות יוחסין שהתפתחת לבדיקות דנ"א

מיי-הריטג' הוקמה בשנת 2003 על ידי המנכ"ל גלעד יפת, כרשת חברתית שמאפשרת למשתמשים לבנות אילנות יוחסין משפחתיים באמצעות העלאת שמות תאריכים ותמונות, להציג אותם ולשתף בני משפחה.

החברה מפרסמת באתרה כי במערכת קיימים 109 מיליון משתמשים, 3.9 מיליארד פרופילים (כולל של אנשים מתים), ב-50 מיליון אילנות יוחסין.

בהמשך הדרך החברה התפתחה ונוספו לה שירותים וכיוונים עסקיים נוספים. ב-2016 השיקה החברה בדיקת דנ"א ביתית, שתוצאותיה הגנטיות מאפשרות למשתמשים לאתר קרובי משפחה ולקבל מידע מפורט על מקורותיהם האתניים והגיאוגרפיים.

בשנה שעברה שודרג השירות, כך שהחברה תוכל על סמך הדגימות לספק מידע בריאותי, כמו רמת סיכון למחלות גנטיות ונשאות של מחלות תורשתיות. במחצית 2018 דיווחה החברה מיזמתה בבלוג בחברה כי כ-92 מיליון כתובות אימייל של משתמשים דלפו ממאגר המידע שלה.

החברה מעסיקה כ-500 עובדים בישראל ארה"ב ואירופה. המטה ממוקם באור יהודה. מחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ-200 מיליון דולר. על פי נתוני IVC, הגיוס האחרון של מיי-הריטג', רביעי במספר, בוצע על פי הערכת שווי של 175 מיליון דולר וגויסו בו 25 מיליון דולר מהקרנות בסמר, אקסל, אינדקס ונצ'רס והמשקיע הפרטי גיגי לוי וייס.  לאורך השנים גייסה החברה כ-49 מיליון דולר.

מייהריטייג' גם רכשה במהלך השנים לא מעט חברות - עשר במספר. שתי הרכישות האחרונות שלה שבוצעו ב-2019 היו של ספקיות מידע גנטי.