האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית

אחרי שתלו את הקושי בעלייה במספר בדיקות הקורונה בחוסר במטושים, התברר כי קיים חוסר כלל-עולמי בריאגנטים והמרוץ הופנה לגזרה הזו • במשרד הבריאות עובדים במתכונת של כיבוי שריפות, שעשוי להקשות על בניית אסטרטגיית יציאה מהמשבר

בדיקות הקורונה והמחסור בהן הן היום אחד הנושאים החמים בטיפול במחלה. משרדי הבריאות, הביטחון וראש הממשלה, ציינו יעד של כ-30 אלף בדיקות. מדובר ביעד שאפתני מאוד, בהיקף עולמי, מבחינת מספר בדיקות לנפש. לא פחות. כמות הבדיקות הפכה להיות חלק מרכזי מאסטרטגיית היציאה של המשק מהמגפה.

המספרים אכן טיפסו. מכמה מאות בדיקות ביום עם פרוץ המגיפה עד כמעט 8,000 בדיקות בשיא בשבוע שעבר, כאשר בכל יום מדווחים בשוק על מחסור - בכוח אדם, במעבדות, בכוח אדם, בציוד דגימה, בחומרי גלם. אך בכל פעם מחדש הצליח צי הרכש המורכב מאנשי מקצוע ומתנדבים להתגבר על צוואר הבקבוק ולהמשיך להגדיל את כמו הבדיקות. עד השבוע.

אז נאלץ משרד הבריאות להודות שמחסור באחד מחומרי הגלם לטיפול בדגימה במעבדה חסר. נבדקים שכבר קבעו תור להידגם קיבלו הודעה כי עליהם לקבוע תור חדש, ובמשך יומיים משרד הבריאות לא פרסם ביוזמתו את כמות הבדיקות שבוצעו. במקביל, במשרד הבריאות החלו להתגבר הקולות, המדגישים את הבעייתיות בבדיקות וקוראים שלא להסתמך עליהן. במקום זה החלו להישמע תמיכה בצעדים חשובים אחרים במלחמה במגיפה, כמו ריחוק חברתי, בידוד והלהיט החדש - מסיכות.

החשיבות: הבדיקות קריטיות, אבל עד כמה?

בתחילת הדרך בדיקות הקורונה היו חיוניות כדי לבודד את החולים ואת כל מי שבא איתם במגע, בתקווה להכיל את המגפה. אולם כאשר רוב עם ישראל מבודדים למעשה, וכל יציאה למרחב הציבורי נעשית תוך עטיית מסיכה המונעת מן היוצא להדביק אחרים - הפכו הבדיקות מיועדות קודם כל לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כמו שצריך, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה כעת בבני ברק.

בהמשך הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן יהיה לפתוח בהדרגה אזורים גיאוגרפיים שבהם נראה כי המגיפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.

ככל שהתברר הקושי בביצוע הבדיקות ובהשגת ציוד, החל משרד הבריאות החל לדבר בגנות הסתמכות על הבדיקות כהתמודדות עיקרית עם המגפה. קודם כול, טען משרד הבריאות, הבדיקה לא מזהה כל חולה. כמו כן, הבדיקה עדיין לא מניבה תוצאות מהירות, אלא דורשת המתנה של בין יממה לשתיים - זוהי מגבלה טכנולוגית שאי אפשר עדיין לצמצם.

בנוסף, כמו כל בדיקה דיאגנוסטית, גם הבדיקה הזו לא חפה מטעויות. יצרני הבדיקה הנפוצה היום בישראל, טוענים כי בביצוע מושלם הדיוק שלה הוא מעל 95% - זה נחשב מרשים מאוד לבדיקה אבחונית, אבל זה עדיין מוביל למקרים בהם נבדקים שחלו מקבלים תשובה שלילית. גם בנטילת הדגימה יכול להתפספס הווירוס, וכך עולה הסיכוי לטעות עוד קצת.

אך בכל זאת, בדיקות לא מושלמות הן טובות יותר מכלום. מכאן מגיעים לסוגיה הקשה יותר - המחסור.

המחסור: פעם מטושים, עכשיו ריאגנטים

המצב בישראל מבחינת כמות הבדיקות הוא די טוב בהשוואה לעולם. נכון ל-31 במרץ, בוצעו בישראל 74,855 בדיקות - שהן 8,200 בדיקות למיליון נפש. טוב יותר ממדינות כמו פינלנד (4,600 בדיקות למיליון נפש) או אירלנד (6,160). עם זאת, 6% מהבדיקות שנעשות בישראל בן בדיקות חוזרות. כך שהנתון הנכון הוא קצת פחות מרשים.

דוח מבקר המדינה דיבר על כשלים בהצטיידות של מערכת הבריאות הישראלית בציוד חיוני לקראת מגפה מאיימת. לעומת מסיכות, קסדות מגן ומכונות הנשמה, הבדיקות הינן ספציפיות יותר לקורונה, אולם ניתן היה להצטייד מראש במאגרי חירום שלחלק מחומרי הגלם מראש. גם בתחילת המגיפה אפשר היה אולי לקנות את חומרי הגלם בקלות יחסית, אבל כעת יש מחסור חמור בהם בכל העולם.

בהתחלה דובר על חוסר במטושים. עכשיו מדברים על מחסור חמור בריאגנטים - החומר שמאפשר את זיהוי נגיף הקורונה. מאמצי הרכש לציוד הבדיקות, כמו גם ליתר הציוד הרפואי, היה עד כה לא מאוד מאורגן. עד כדי אקראי. משרדי הממשלה השונים הפעילו כל אחד את קשריו, וכך גם גורמים פרטיים שיצאו ביוזמות פרטיות, שחוסר התיאום שלהן מול משרד הבריאות הוביל גם להגעת ציוד לא מתאים וגם לפספוס עסקאות.

ההליך-המלא
 ההליך-המלא

חברת "מעבדות חי" היא זו שסיפקה את מכשירי הבדיקה וערכות הבדיקה לרוב המעבדות שנפתחו אחרי שנסגרה המעבדה הנגיפית בתל השומר. ד"ר רותי כהן היא המנהלת המדעית בחברה, ובשנים האחרונות היא עוסקת בהטמעה של מכשור חדשני ורשת מחשוב במעבדות קופות החולים. עם פרוץ משבר הקורונה, הצליחה החברה לייבא מעל 100 אלף ערכות בדיקה משותפה קוריאנית עמה היא עובדת מזה 12 שנה.

הבדיקות מתאימות למכשירים שהתקינה החברה עוד לפני כן במעבדות, ועברו תיקוף של משרד הבריאות. אלה היו הבדיקות שבוצעו בכ-80% ממעבדות הבדיקה. אבל עכשיו עם המחסור בריאגנטים, מתארת כהן ממחסור עולמי חמור בערכת הפקת הווירוס, כלומר בקוקטייל של חומרים כימיים שמפריד בין הווירוס עצמו מהדגימה כולה - אותם ריאגנטים.

"הביקוש למוצר הזה עלה בעולם בכמה סדרי גודל", היא אומרת. "ואין להשיגו". לדבריה, חברות שונות מתחום הציוד הרפואי ומחוץ לו, הצליחו להביא לה ערכות הפקה, אך לא כאלה שמתאימות למכשור. "הייתי שמחה אם מישהו היה מביא לי פתרון מלא".

חברת מיי הריטג' שביקשה להקים מעבדה של 10,000 בדיקות ביום, לא השיגה את אישור משרד הבריאות. כמו כן, מכשיר בדיקות של חברת רוש יובא לישראל, אך גם הוא לא עובד במלוא הקיבולת בגלל המחסור בריאגנטים.

את הריאגנטים, מזמינים בארגון המעבדות לחודש וחצי מראש, כך עובד הנוהל. האחריות היא על כתפיו של משרד הבריאות, אך למרות ההתפשטות המהירה של המחלה וההחלטה להגדיל את מספר הבדיקות, גורמים במערכת הבריאות אומרים ש"מישהו נרדם בשמירה. כעת, החברה המייצרת את הריאגנטים שבהם רגילות המעבדות בישראל להשתמש, החליטה להגביל את היצוא ולהתמקד בשוק המקומי. "אנחנו בתקופה לחוצה, כל העולם רוצה את הקיטים האלו", אומרת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים. "הם לא עומדים בייצור וזה מה שקורה - כל הקודם זוכה, האחרון בוכה".

תעדוף: איזה אוכלוסיות לבדוק

בגלל המחסור בבדיקות, עולה ביתר שאת הדילמה - את מי לבדוק. בתי האבות דורשים בדיקות בשטחם, משום שהקהל שלהם הוא הפגיע ביותר. בתי החולים דורשים בדיקות של הצוות הרפואי. הציבור המשתעל דורש בדיקות, כדי לא להימנע מעבודה חיונית או מגע עם יתר בני הבית.

הלחץ הוא גדול. משרד הבריאות מעוניין בבדיקות מדגמיות ורוחביות ככל הניתן, כדי למפות את מהלך המחלה, ולדעתו אלה הבדיקות המעניינות היחידות - בגלל המגבלות שתוארו לעיל אין משמעות פרקטית רבה לתוצאה של אדם יחיד.

משרד הבריאות: יש פתרון באופק

חלק מצווארי הבקבוק בתחום הבדיקות נפתרו על ידי משרד הבריאות ומד"א. כאשר המעבדה הנגיפית של מד"א נסגרה עקב מחלת אחת העובדות, הוחלט מייד לפתוח מעבדות נוספות - ונפתחו עד היום מעל 20 מעבדות בדיקה. אולם עדיין ישנם אתגרים שקשה מאוד לצלוח.

משרד הבריאות טען היום כי בעיית הריאגנטים קרובה לפתרון: "משרד הבריאות פועל בשיתוף כלל הגורמים - מינהל הרגש במשרד הביטחון, הצבא והמוסד כדי להמשיך לעמוד ביעד של 10,000 בדיקות ביום ולהמשיך לעלות משם. במהלך סוף השבוע נמצא פתרון לבעיית הריאגנטים באופן שיאפשר לעמוד ביעד. בנוסף אנחנו מקדמים התקשרות עם ספקים נוספים שיאפשרו לעלות מעבר ל-10,000 בדיקות בעוד כשבועיים". הפתרון המסתמן הוא בעצם של חברת היי לאבס עצמה, שהצליחה להתאים 90 אלף ערכות מיצרן חלופי למכשירים שלה.

השאלה מי יקבל את המשאב שבמחסור, צפויה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים.