ביהמ"ש נגד אם התינוקת: חייב אותה להחזירה לקליפורניה, חרף הקורונה

האם, שנמצאת בהליכי גירושים מהאב, ביקשה מטעמים שונים להורות על דחיית התביעה של האב, בין היתר בהתבסס על מצב החירום העולמי בשל מגפת הקורונה - אך ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את בקשתה

תינוקת / צילום: שאטרסטוק
תינוקת / צילום: שאטרסטוק

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, תמר סנונית-פורר, קיבלה תביעת אב לתינוקת בת שנה וחצי על-פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), והורתה על השבת בתו הקטינה למקום מגוריהם הקבוע שבקליפורניה, סן פרנסיסקו.

האם, שנמצאת בהליכי גירושים מהאב, ביקשה מטעמים שונים להורות על דחיית התביעה וטענה כי לא מתקיימים התנאים להחזרת הקטינה לקליפורניה על-פי תנאי האמנה - בין היתר בהתבסס על מצב החירום העולמי בשל התפשטות נגיף הקורונה.

ההורים עברו להתגורר זמן קצר לפני הולדת הבת בסן פרנסיסקו בשל הזדמנות עסקית הקשורה למקום עבודתו של האב. הצדדים ניתקו את תושבותם בישראל וחתמו על מסמכים לצורך כך.

לפני מספר חודשים הגיעו ההורים עם הקטינה לישראל לצורך הסדרת אשרות השהייה והעבודה בארה"ב. אולם בהמשך האם פתחה הליך ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני. במסגרת הליך יישוב הסכסוך ביקשה האם וקיבלה צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד האב וצו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטינה.

בית המשפט למשפחה קיבל את טענת האב כי "מקום מגוריה הרגיל של הקטינה היה בארה"ב בקליפורניה, בסן פרנסיסקו".

האם טענה כי אין היא מחויבת להשיב את הקטינה לקליפורניה לאור סעיף 13(ב) לתוספת לאמנה. סעיף זה קובע כי גם אם נמצא שהייתה הרחקה שלא כדין, אין חובה להורות על החזרת הקטין למקום מגוריו הרגיל, היה ויוכח כי "קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל".

בית המשפט דחה את הבקשה. לדברי השופטת, "היעדר ההסכמה בין ההורים מחייב את בית המשפט, בפרט בתקופה זו, לעמוד על זכויותיה של הקטינה ולדאוג כי זכויותיה, רווחתה וטובתה יקוימו גם בנסיבות הקשות השוררות בחוץ. יש חשיבות רבה כי דווקא בימים בהם אי-הוודאות רבה יישמע קול רם וצלול כי זכויות קטינים אינם הפקר, וכי אין לנצל את מצב החירום לקביעת עובדות בשטח המתעלמות מזכויות הקטינה ומזכויות אביה ומתעלמות מההוראות באמנות בינלאומיות שנועדו לדאוג לזכויות קטינים ונועדו להסדיר מצבים משפטים מורכבים ודחופים בין מדינות".

האם טענה כי לאור מגפת הקורונה חשיפת הקטינה לשדות תעופה ולטיסה מסכנת את בריאותה. לדבריה, "קיימת סכנה בריאותית אמיתית לקטינה, וכל יום המצב מחמיר ומעלה את הסיכון לנזק באם תוטס. לפי דברי המומחים, המגפה בארה"ב איננה בשליטה בשלב הזה".

מנגד, האב טען כי יש לדחות את הטענה לגבי הנזק הבריאותי לקטינה. לדבריו, סכנת ההידבקות לילדים בגילה של הקטינה נמוך ביותר. זאת, ועוד, על-פי נתונים שפורסמו, אחוז ההידבקות בקליפורניה נמוך פי 3.5 מישראל בהשוואה למספר התושבים. כמו כן מאזכר האב כי בארה"ב לקטינה יש ביטוח רפואי רחב ומקיף, כאשר בישראל אין לה כל ביטוח רפואי.

השופטת קיבלה את טענת האב וקבעה כי הוכח ש"דווקא הישארות הקטינה בישראל ללא כיסוי רפואי וללא קופת-חולים מסוכנת לה יותר מאשר חזרה לארץ מוצאה, שם היא אזרחית, ושם יש לה ביטוח רפואי מתאים".

לדבריה, "הוכח כי המענה הרפואי שניתן לאפשר לקטינה בארה"ב טוב מהמענה בישראל לאור הכיסוי הביטוחי שם. מאחר שמשבר מגפת הקורונה קיים בשתי הארצות ואינו קשור למצבה הבריאותי של הקטינה, חריג החשש החמור בעניין זה אינו מתקיים".

השופטת סנונית-פורר הוציאה צו עיכוב ביצוע פסק הדין לחודש ימים, על-מנת לאפשר זכות ערעור.