לעו"ד מעוז יש הצעה יצירתית מאיפה להביא מיליארדים למימון נזקי הקורונה

בשנים האחרונות חילטה מדינת ישראל מיליארדי שקלים מחשודים ונאשמים בפלילים הנמצאים בהקפאה עמוקה לצורך מימוש פסקי דין. לפי נתונים שנחשפו ב"גלובס", עד לשנת 2017 בלבד כבר הוחזקו אצל יחידת החילוט נכסים בהיקף של למעלה מ־3.5 מיליארד שקלים, שנתפסו זמנית אצל חשודים בשלבי החקירה הראשוניים מאז 2008. זאת, כאשר רק כ-500 מיליון שקל מתוכם חולטו - כלומר נלקחו לצמיתות בסוף ההליכים מהעבריין המורשע. מדובר ביחס של 7 ל-1 בין היקף התפיסות הזמניות של רכוש בתחילת ההליך הפלילי להיקף החילוטים הסופיים בתום ההליך. מהנתונים עלה גם כי 80% מתוך הסכום של 3.5 מיליארד שקל נתפס אצל חשודים בעבירות כלכליות, עבירות צווארון לבן, ולא אצל משפחות פשע.

על רקע המשבר הכלכלי שאליו נקלעה המדינה בצל הקורונה, לעו"ד איתן מעוז, המתמחה בעבירות צווארון לבן, יש רעיון מקורי: מעוז סבור שהמדינה צריכה לשקול לשחרר חלק מאותם כספים שהיא חילטה מחשודים ונאשמים בפלילים, שחלקם חברות מסחריות, ולהזרים אותם לטובת המשק כדי להמריץ את הפעילות הכלכלית.

לדברי עו"ד מעוז, "בשעה כזו של התגייסות כוללת למען המשק, כאשר צו השעה מוביל לתוכניות חירום לאומיות, ונתוני האבטלה המדווחים מדי יום הולכים ותופחים בקצב מטריד - יש חובה להפנות מבט כלכלי וערכי גם אל מיליארדי השקלים המונחים ביחידת החילוט".

ההצעה שלך בעייתית. עם כל הכבוד לצורך לעודד את הפעילות במשק, תפיסות הרכוש והכספים של חשודים ונאשמים נועדו למטרות מאוד ראויות. הן מסייעות להילחם בפשיעה, והן נועדו למנוע המשך ביצוע עבירות ברכוש שאינו שייך לעבריין, ולהבטיח במקרים מתאימים גם פיצוי לקורבנות העבירה. סמכות התפיסה הזמנית של כספים רכוש בזמן החקירה נועדה להבטיח אפשרות חילוט בסוף ההליך ולמנוע הברחת נכסים. 

עו"ד מעוז: "אין חולק כי בימים כתיקונם יש לאפשר למערכת האכיפה לשמר לעצמה כספים בהיקף סביר למקרה של צורך בחילוט. כך קבעו החוק והפסיקה, והגיונם עמם. אולם השאלה שעל מערכת האכיפה להתמודד עמה היום כלל אינה שאלה של ערך אלא של מידה. האם אכן סדר העדיפות הלאומי החדש מחייב להעדיף דווקא שיקולי חקירה על פני הצורך הדחוף להזרים מיליארדי שקלים לפעילות כלכלית במשק".

פערים בין תפיסה לחילוט

עו"ד מעוז מציין כי לפני שש שנים נוסדה יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, וכי "תפקידה של היחידה לנהל רכוש תפוס של נחקרים, ולשמור אותו למקרה שבו יוגש נגדם כתב אישום, והם יורשעו בעבירות שיוחסו להם וייגזר עליהם גם עונש הכולל סנקציה כלכלית". אולם לטענת עו"ד מעוז, על אף שניתן להסכים רעיונית עם התפיסה המשפטית הגורסת כי סנקציה כלכלית המוטלת על נאשם צריכה להתקיים במלואה, הרי שהפרקטיקה שהתפתחה בשנים האחרונות סביב החילוטים היא, כהגדרתו, "שרירותית מאוד".

מה הכוונה?

"בפועל, התמשכות ההליכים המשפטיים בתחום הפלילי, בפרט במקרים כלכליים סבוכים, גורמת לכך שכספים בהיקפים עצומים מונחים ביחידת החילוט ללא כל פעילות כלכלית, ללא משפט ובטרם הכרעת דין. מנתוני דוח פעילות של האופוטרופוס הכללי לשנת 2018 עולה כי מאז הקמת היחידה נפתחו אלפי תיקים, כאשר רק בשנת 2018 לבדה הובאו לקרן החילוט כספים ורכוש של למעלה מ-1,400 מקרים חדשים. מדובר בפועל באלפי חברות ואנשים פרטיים שרכושם תפוס ומוחזק על-ידי המדינה, לעתים למשך שנים, לעתים בהיקפים כספיים של עשרות מליוני שקלים - וכל זאת בטרם שניתנה לאותו חשוד הזדמנות ראויה לטעון כי אין הצדקה לרדת לרכושו".

עו"ד מעוז מציין כי בדוח פרקליטות המדינה לשנת 2018 עלה כי רק בשנת זו לבדה תפסה המדינה לא פחות מכ־1.5 מיליארד שקלים של חשודים בפלילים: זינוק של מעל לחצי מיליארד ביחס לשנת 2017. לדבריו, "זוהי הקפיצה המשמעותית ביותר שביצעה המדינה בהיקף התפיסה במרוצת השנים, והיא התרחשה ממש במקביל לקריאותיו של בית המשפט, בפסיקות רבות, להידוק שיקול-הדעת והזהירות בהפעלת המנגנון הדורסני הזה נגד חשודים".

נציין בהקשר זה כי בראיון שפורסם בחודש שעבר ב"גלובס", אמר ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד שרון פרידמן, כי בין 70%-80% מהכספים שנתפסים מעבריינים בתחילת ההליכים הפליליים נשללים מהם בסופו. פרידמן הסביר את השוני בנתונים - בין שיעור התפיסה הזמנית בשנה מסוימת לבין החילוט הסופי באותה שנה - בכשל לוגי. לדבריו, "הפרקליטות מפרסמת בסוף כל שנה, כמה תפסנו וכמה חילטנו. אבל הסכום שנשאר לנו אחרי חילוט בשנה מסוימת מתייחס לעבירות שהרכוש בגינן נתפס שנים קודם לכן. לוקח שנה עד שמאשרים לנו חילוט לפני הרשעה, ועוד כמה שנים עד שמגיעים להרשעה, אם וכאשר, ולחילוט סופי".

גם עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, אמר בראיון ל"גלובס" בדצמבר 2019 כי התמקדות בהשוואה בין שיעור התפיסה הזמנית של רכוש לשיעור החילוט הסופי בלבד היא מטעה. לדבריו, יש לבחון את שיעור התפיסה לשיעור הרכוש שנלקח מהעבריין, במסגרת החלטה שיפוטית גם אם לא במסגרת צו חילוט פורמלי.

ביחס לכך אומר עו"ד מעוז כי "על אף שנתוני החילוט הסופי בפועל מתייחסים לתיקים שהסתיימו ב-2018 (ולא בהכרח לתפיסה הזמנית שהתבצעה באותה השנה), עדיין ברור כי המדינה מחזיקה מיליארדי שקלים של חברות ואזרחים מהשורה למשך שנים רבות - כאשר סיכוי החילוט של אותם כספים בסופו של יום, נמוך משמעותית משווי התפיסה".

חשודים ללא יכולת תזוזה כלכלית

הקפאת רכוש וכספים של חשודים מתבצעת באופן הבא: עם פרוץ חקירה פלילית גלויה (ובדרך-כלל מעט לפני כן), מגישות יחידות החקירה צווים במעמד צד אחד לבתי המשפט שנועדו להקפיא באופן מיידי את כל נכסיהם של הפרט או החברה הנחקרים. הצעד הזה מתבצע ללא הבחנה וללא כל תלות בשווי העבירה הנדונה. הצווים נשלחים לכל המוסדות הפיננסים ולכל הגופים הרלוונטיים המנהלים או מחזיקים ברכושו של הנחקר, וההקפאה מבוצעת מיידית על כל החסכונות, קופות גמל, חשבונות בנק, ניירות ערך, ונכסים פיזיים.

לדברי עו"ד מעוז, "באופן הזה משתקת המדינה לחלוטין את מערכת העצבים הכלכלית של חשוד, ומייצרת לעצמה בשלב זה כר רחב מאוד, שמתוכו היא בוררת בשלבים הבאים ועד להגשת כתב האישום (ככל שמוגש), את אותו רכוש שבסופו של יום היא באמת תבקש להשאיר תפוס לצורכי חילוט עתידי. כך יוצא שנחקרים, אנשים פרטיים וחברות עסקיות, מוצאים עצמם בשלב ראשוני לחלוטין של חקירה מאובנים לחלוטין ללא כל יכולת תזוזה כלכלית. לרוב, בימים שלאחר מכן ותחת לחצי תשלום החובות השוטפים, מתחילה הידברות בהולה בין הסנגורים למדינה, שבמהלכה משחררת האחרונה חלק מאותו רכוש עודף שנתפס ביתר".

לדברי עו"ד מעוז, המציאות החריגה שעליה הוא מדבר מביאה לכך שבקרן החילוט של המדינה שוכבים סכומי עתק שאינם שותפים במעגל הכלכלי במשק - ולעתים בלא שום בדיקה של ממש של טענות המדינה ביחס להיקף העבירה הנחקר. "חברות ועצמאים רבים שרכושם הוקפא עלולים כך להיקלע עם חלוף החודשים, לקשיים תזרימים משמעותיים, ולמצוקה כלכלית בשל חוסר יכולתם להישען על רכושם כדי לתמוך בפעילות כלכלית", הוא אומר.

כדוגמה לכך מציין עו"ד מעוז שבשבוע שעבר פנתה חברת שיכון ובינוי לבית המשפט בבקשה לשחרר את כספיה שנתפסו ביחידת החילוט מאז 2017. "בהודעה שמסרה החברה לבורסה הסבירה החברה כי איתנותה הפיננסית אינה מוטלת בספק, ולכן אין שום צורך בהקפאת כספי מזומן הדרושים לה כעת באופן מיידי לפעילות שוטפת. חברות נוספות פנו אף הן בבקשות דומות. זוהי המציאות המשפטית והכלכלית המורכבת אליה נקלעים בשוטף אלפי אזרחים ותאגידים - כאמור, בלא משפט".

ואתה מציע שאותם כספים ישוחררו בשל המשבר הכלכלי?

"בימים האחרונים היכולת של אותם גופים ואזרחים להכיל את המציאות שהצגתי נפגעה קשות. נגיף הקורונה הכה במשק בעצמה רבה, והוא לא חס על איש. כידוע, מאז החל המשבר, משחרר המשק מאות אלפי עובדים לחופשה או לפיטורים ולעובדים אחרים מבוצעות הפחתות שכר כואבות. העובדה שהמשק כולו עובד במתכונת מצומצמת מאוד וניסיונות של עסקים רבים לדחות הוצאות ולצמצם חשיפה, מביאות לכך שפעילות חברות רבות ועסקים קטנים נכנסת לתזרים שלילי חמור. גם חברות המוגדרות כענף חיוני למשק נקלעות לקשיים בשל הקיטון בתשלומים במשק כולו, לרבות בפרויקטים ממשלתיים וציבוריים".

לדברי עו"ד מעוז, קושי ניכר נעוץ בהתנהלות הבנקים וגופים מממנים אחרים, שמהדקים פעילות ומקטינים מסגרות אשראי, ו/או מכבידים על ניצול מסגרות קיימות. "לדעתי, בשעה כזו של התגייסות כוללת למשק, כאשר צו השעה מוביל לתוכניות חירום לאומיות, ונתוני האבטלה המדווחים מדי יום הולכים ותופחים בקצב מטריד - יש חובה להפנות מבט כלכלי וערכי גם אל מיליארדי השקלים המונחים ביחידת החילוט", הוא אומר.

עו"ד מעוז חושף כי בימים האחרונים נעשו לפרקליטות פניות רבות לשחרור כספים. זאת, על-ידי סנגורים שמייצגים אנשי עסקים וחברות מסחריות שכספיהם נתפסו בתחילת הליך פלילי נגדם. לדבריו, "מסתבר כי משרד המשפטים אינו ממהר להיפרד מ’נכסיו’ ומעדיף להחזיק קרוב לעצמו את כספי התאגידים והפרטיים - גם כאשר מובאות בפניו ראיות מטרידות לכך שאותם חשודים עלולים למצוא את עצמם בקריסה כלכלית קרובה. בהינתן הימשכות ההליכים ובהתחשב בכך שמדובר בכספים חיוניים שנתפסו ללא משפט, זוהי מציאות עגומה - שראוי שמקבלי ההחלטות יתנו עליה את דעתם בהקדם".

עו"ד איתן מעוז

בעל משרד עורכי דין בתחום עבירות צווארון לבן עם אוריינטציה כלכלית, דיני הסגרה, עבירות בדיני ניירות ערך, עבירות בינלאומיות, הלבנת הון ועוד ● בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב ותואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן ● את התמחותו במשפטים ביצע עו"ד מעוז אצל נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר ז"ל, והיה המתמחה האחרון עד לפרישתו. עבד במשרדו של שר המשפטים לשעבר, דוד ליבאי וכיועץ במשרד מ. זליגמן ● בין לקוחותיו בבולטים: ייצג את השופט לשעבר, דן כהן, שהורשע בקבלת שוחד בפרשת חברת החשמל-סימנס; מייצג את איש העסקים, לב לבייב; את מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינצבורג; ואת דוד שרן, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, החשוד בשוחד בפרשת הצוללות ● הוזכר לאחרונה כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה.