עבודה מרחוק נראתה לרגע כהברקת המאה, ואז התחילו לצוץ הבעיות

היא מגדילה את השעבוד של העובד לעבודה, לא בהכרח תורמת לפרודוקטיביות שלו, ומרחיבה פערים חברתיים ואפילו מגדריים • העבודה מרחוק שנראתה לרגע כהברקה שתישאר איתנו גם כשהכול ייגמר, מתגלה כפתרון שטומן בחובו לא מעט בעיות

אילוסטרציה: ורד שדמי שלמה | צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
אילוסטרציה: ורד שדמי שלמה | צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

במבט ראשון זה נראה כמו הלקח המרכזי שנוכל לקחת איתנו מהתקופה הלא סימפטית הזו. התפתחות חיובית אחת שהביאה לנו בעל כורחה מגפת הקורונה ההרסנית, שאין סיבה שלא תישאר איתנו גם אחרי שהכול יחלוף. בלי להשתרך למקום העבודה בפקקים אינסופיים, בלי להכביד על כדור הארץ ולהרוס את הסביבה, בלי שהמדינה תוציא הון על תשתיות, ובלי שמשרדים וחברות יצטרכו לשלם סכומי עתק על שטחי נדל"ן עצומים במגדלים הכי יקרים בעיר. עבודה מהבית - איך בעצם לא חשבו על זה קודם?

במבט שני ושלישי, כפי שעולה משיחות שקיימנו עם מנהלי חברות, אנשי כוח אדם ומומחים מהאקדמיה, נראה שהמציאות מורכבת הרבה יותר. שהחזון הזה רחוק מלהיות אידיאלי, ושספק אם זה מה שנראה באופן גורף בימים שאחרי המגפה. אבל יותר מכך, לשינוי שכן יהיה בהיקף העבודה מהבית עלולות להתלוות גם תופעות פחות משמחות, ולאו דווקא חיוביות.

"האדם הוא יצור חברתי, אנשים מגיעים לעבודה כדי לפגוש אנשים", פותחת ד"ר טלי איכנולד-דביר, דיקנית הכשרת מנהלים ולימודי חוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. "אבל אפילו בחלק ההארד קור של העסקים עצמם, סגירת עסקות למשל, ואפילו אם העסקה היא רכישת מטוסי קרב או מערכות טילים, בסופו של דבר קיום העסקה מבוסס על אמון - כימיה אישית בין אנשים. נכון שבמכרז לא כותבים קריטריון כמו ‘כימיה בינאישית’, אבל במקרים רבים זה מה שמכריע את הכף. אין ספק שהעולם השתנה מספיק כדי שלא נוכל לטעון שזה בלתי אפשרי להחליף את המגע הפיזי, אבל אלה תהליכים שייקחו הרבה זמן ויותירו הרבה חללים".

ד"ר טלי איכנולד־דביר / צילום: גל חרמוני
 ד"ר טלי איכנולד־דביר / צילום: גל חרמוני

ומה לגבי ניהול מרחוק?
"זה דורש סוג אחר של מנהיגות. כדי לנהל מרחוק צריך פרקטיקות ניהוליות ומנהיגותיות אחרות, ואז יש יותר משמעות לניהול סימבולי: אם ראש ממשלה למשל עובד בבידוד, אז יש חשיבות לכך שהוא יצטלם עם שני דגלים מאחור. וכשאת כמנהלת יושבת בבית בפיג’מה, ובלי הנוף של מקום העבודה מאחורייך, את יוצרת פער שצריך לגשר עליו. היכולת להניע אנשים קשורה בקשר עין מסוים, במחוות גוף. הרבה יותר קשה להעביר דברים כאלה דרך הזום, או בווטסאפ, או בטלפון.

"ועוד דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שגם ככה העולם נמצא בהפרעת קשב ענקית. אני, למשל, מנהלת הרבה שנים חברה כלכלית בעצמי - בנוסף לתפקידי האקדמי - ועם השנים אני מרגישה שהיום המאמץ שנדרש ממני כדי לשמור על קשב של אנשים בישיבה של שעה וחצי הוא הרבה יותר גדול. ואם זה מתנהל מרחוק, זה מחמיר בהרבה. בשיחת זום יש עוד שבע רמות של הסחות דעת. כל אחד חושב איך הוא נראה, כל שנייה מסדרים את השיער. הטכנולוגיה גם היא מסיחה את הדעת - איך לוחצים על המיוט, באיזו זווית לשבת".

ונגיד שהתגברנו על כל אלה, איזה עוד חסרונות יש בעבודה מהבית?
"הנקודה המשמעותית ביותר היא הגברת השעבוד של העובד. פרופ’ גדעון קונדה מאוניברסיטת תל אביב כתב על זה כבר לפני שנים רבות בספרו ‘מהנדסים תרבות’. הוא תיאר שם איך דרך הטכנולוגיה השליטה של הארגון על האדם הופכת להיות טוטלית יותר ויותר. נותנים לך במתנה לפטופ וטלפון מהעבודה, איזה יופי, אבל בעצם אלה אמצעים לשליטה על זמנו של העובד, בכל זמן. מישהו פעם כתב ‘לא רק את גופו של העובד אני רוצה עכשיו אלא גם את נפשו ואת רוחו’. ואם אדם עובד מהבית, השליטה הזאת הופכת לחוסר הפרדה מוחלט בין העבודה לשאר החיים. אין משמרת שנגמרת ואתה הולך הביתה - מי שעובד מהבית, אף פעם לא הולך הביתה".

פרופ’ מיכל פרנקל, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ממחישה: "יש לי חברה שחיה בארץ ומנהלת צוות של חברה שנמצאת בגרמניה. כל פעם שהיא הולכת לאכול או קמה לשירותים, היא לוחצת על כפתור שמסמן שהיא לא ליד השולחן. אז במקרה שלה היא המנהלת, לא יספרו לה את היציאות לשירותים, אבל זה ממחיש איך יתפתחו כלים יותר ויותר פולשניים לפיקוח על העבודה שלנו מהבית.

פרופ' מיכל פרנקל / צילום: עינת לברון
 פרופ' מיכל פרנקל / צילום: עינת לברון

"בשנות ה-80 אינטל עשתה ניסוי שבו אפשרה למהנדסים לעבוד מהבית. אז חלק מהמהנדסים שמו את המחשב ליד המיטה, מדי פעם היו מתעוררים לרגע, מקלידים קצת, וחוזרים לישון, כדי שיראו שהם עובדים בלילה".

עד כמה עבודה מהבית בהיקף משמעותי היא חלק מהעתיד הקרוב שלנו לדעתך?
"אין ספק שהאפשרות לעבוד מהבית תתרחב, אבל המעבר לעבודה מוחלטת מהבית הוא לא מעבר לפינה. יש הכרה שצריכים להיפגש במסדרון ובמטבח להחליף רעיונות. גם יכול להיות שמקומות העבודה יתקרבו הביתה - כגון חללי עבודה משותפים - אבל לא יהיו בבית עצמו. יש בהולנד אוניברסיטה שהפסיקה לתת משרדים לאנשי הסגל, ובמקום זה מחזיקה עבורם כמה משרדים גנריים, כדי לחסוך בנדל"ן. הרבה אנשים רוצים להתלבש ולצאת מהבית כדי שיהיה הבדל בין בית לעבודה".

ובכל זאת, זה לא הגיוני לצפות ששיחות בזום יחליפו את ישיבות העבודה?
"יש מחקר משנות ה-50 שנעשה באחד מארגוני הביון האמריקאיים - בדיוק המקום שבו אסור לאנשים לדבר זה עם זה על מה שלא צריך. אבל בגלל שאנשים ישבו בחדר אוכל יחד, עברה ביניהם אינפורמציה לא רשמית שאפשרה הרבה הישגים. זה לא דבר שיקרה בזום, שהוא פורמט מצולם ומפוקח".

אילו עוד בעיות יש בעבודה מהבית?
"העבודה מהבית באמצעות זום ודומיו מחדדת את אי השוויון החברתי. בין מי שיש לו בית שמאפשר עבודה, עם חדר שהוא יכול לסגור, ובין מי שאין לו חדר ואולי גם לא בית משלו. ליד העמדות בעבודה כולם שווים, אבל בזום את רואה באיזה מצבים אנשים חיים, מי חי ברווחה ומי בצפיפות.

"ועוד דבר, זה מדגיש את הריבוד החברתי והמגדרי. אנחנו הנשים נמשיך לבשל תוך כדי עבודה ביתר שאת. מהניסיון הנצבר עכשיו, רואים שכאשר המשפחה כולה עובדת מהבית, הבעל מנכס לו חדר למשרד והאישה עובדת עם הילדים על הברכיים בסלון".

כשהעובדת שכחה שהיא לא במיוט

אז החוקרים מזהירים מפני הפגיעה בעובדים, אבל מה קורה בשטח מבחינת המעסיקים? האם בתור מי שנמצאים בצד השני של המשוואה הזו הם עשויים דווקא ליהנות ממעבר מאסיבי לעבודה מהבית? מתברר שלא בהכרח.

"בסוף זה פחות פרודוקטיבי", טוען עמית ביבאס, סמנכ"ל השיווק באופטימוב, המפתחת טכנולוגיות שיווק חכמות, "כי מה שאתה יכול לסגור בשיחת מסדרון, עכשיו צריך לקיים בשביל זה פגישת זום". לדבריו, "העבודה מרחוק מצריכה שינוי תהליכים מסוים. חייבים לייצר איזושהי שגרה, אם זו שיחת בוקר קבועה, או כל מיני תהליכים שמאפשרים לך בקרה ושליטה - לא על שעות העבודה, אלא כדי לדעת איפה כל אחד מהעובדים נמצא ביחס למשימות".

אז כרגע אתה מרגיש שהתפוקה נפגעת?
"כרגע יש דווקא עלייה בתפוקה. רצף העבודה קצת נפגע, אבל מפצים על זה בעבודה בשעות עבודה פחות סטנדרטיות. מה שאני מרגיש הוא שבמצב הנוכחי דווקא בגלל שהעובדים עובדים מהבית הם מנסים לעשות את האקסטרה מייל כדי שלא יחשבו שהם מתברברים. הרי כשאתה במשרד, אפשר לראות מי עובד ומי לא, ובמתכונת החדשה זה בלתי אפשרי. אז שמתי לב שיש עובדים שמאוד חשוב להם לתת תפוקה גבוהה יותר מהרגיל".

גם יונתן סרוסי, מנהל מרכז הפיתוח בדרופבוקס, סבור ש"העומס הנוכחי הוא לא משהו שאפשר יהיה להתרגל אליו לאורך זמן. כרגע אנשים עובדים תוך כדי זה שהילדים לא נמצאים במסגרות. זום מחליפה את הפגישות, אבל זה לא מספיק, יש בדידות מסוימות".

ומה אפשר להגיד באופן כללי לגבי התפוקה בשיטת עבודה כזאת?
"ברמת התפוקות כחברה, אם החברה הולכת לכיוון של עבודה מהבית, צריך לעשות התאמה. לא ראיתי חברות גדולות שעושות עבודה מהבית באופן נרחב, והסיבה היא שיש ערך מוסף בעבודה באופן ספייס שמתבטא בהסתנכרנות בין אנשים. זה משהו שקשה לכמת. אגב, כן ראיתי סטארט-אפים שעושים את המעבר הזה, ויש באמת מחקרים שהראו שהתיאום הכי טוב הוא בקבוצות של ארבעה עד שישה אנשים".

"בכל שינוי מסדר הגודל הזה, צריכים לעשות התאמות", מתייחס לסוגיה ליאור עטרת, מנהל מרכז הסייבר של ג'נרל אלקטריק ישראל. "אנשים צריכים לארגן להם פינת עבודה בבית. אני, למשל, מצאתי לי פינה בחדר צדדי שיש בו ספריה, אז בפעם הראשונה שניהלתי משם את השיחה התחיל דיון על הטעם שלי בספרים".

ומה לגבי ירידה בתפוקת העבודה כשעובדים בצורה הזו?
"את השיחה עכשיו אני מנהל איתך מהבית, ומכיוון שגם אשתי עובדת אז אנחנו לוקחים בייביסיטר. אם אתה רוצה לעשות את העבודה בצורה רצופה, אז אין לך ברירה. שיחות עבודה בווידיאו זה כלי שמאפשר הרבה מאוד גמישות בשגרה, אולי הוא אפילו יכול לעזור ביצירת איזון בין עבודה לבית, אבל זו לא סיטואציה אידיאלית. בחיים האמיתיים יש את כל הצד הבינאישי, וכשאתה בוידיאו זה גורם לך להיות באינטראקציה רק עם אלה שאתה עובד איתם ישירות, למרות שהיית רוצה להכניס ללופ גם שחקנים נוספים. כך שעבודה מרחוק זה כלי טוב, אבל זה לא יכול להוות תחליף".

איילת ריבק, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת דיי טו, מפנה את הזרקור לאלמנט בעייתי אחר בשיחות באמצעות אפליקציות הווידיאו: "יש עובדים מסוימים שלא מרגישים נוח בשיחות הללו, אז הם עולים לשיחות בלי וידיאו. בדרך כלל אלה אנשים מופנמים. ובאמת, בשיחת וידיאו יש הרגשה קצת מציצנית, כאילו אתה חודר למישהו לפרטיות. אז במשרד, למרות המופנמות שלהם, הם לא יכולים להתחמק, אבל העבודה מרחוק זה כלי שסוגר אותם, הופך אותם לחריגים (אם הם עולים לשיחה בלי הווידיאו) וזה פוגע בפרודוקטיביות".

אילו עוד השלכות יש למעבר לשיחות בזום?
"זה מאוד-מאוד משנה את התרבות בעבודה. כשכולם עובדים מהבית וזום נהיה הכלי העיקרי יש עלייה משמעותית בכמות הפגישות, כי עכשיו אתה לא יכול לפתור דברים בשיחה על קפה. אנחנו עשינו עכשיו שיחות לגבי העבודה מהבית כדי לעשות את זה יותר פרודוקטיבי: להגדיר מי ‘מנדטורי’ בשיחה ומי ‘אופציונלי’, להגדיר משך זמנים לשיחות. זה פשוט נהיה עומס גדול מדי, והרבה קודים נשברו בעבודה בצורה הזו".

מה נשבר למשל?
"מתי חשבת שתנהלי שיחה מחדר השינה של אחד המנהלים? פשוט זה המקום השקט שלו בבית. אצלי הצוות זכה לראות את כל ערימת הבגדים שממתינה לקיפול. הייתה לי פגישה שבה מהמותניים ומעלה הייתי טיפ טופ, אבל מהמותניים ומטה הייתי בטייטס מהוה ונעלי ספורט".

ביבאס מאופטימוב דווקא מוצא בתקלות הללו פן משעשע ואפילו חיובי. "הייתה אצלנו מישהי ששכחה שהיא לא על ‘מיוט’ וצעקה על בעלה. או מישהי אחרת שפתאום בן הזוג שלה נקלט מסתובב בתחתונים. יש בזה איזה סוג של חן, יש לך אפשרות לראות ככה את החיים של אנשים. 15 שנה אתה עובד עם בנאדם ופתאום לראשונה אתה נחשף לחיים שלו".

אנשים מתגעגעים למשרד

אלמנט נוסף שרבים שוכחים לקחת בחשבון כשהם מנסים לגזור מסקנות מהתקופה הנוכחית לגבי התנהלות השוק בעתיד, לאורך שנים, נוגע לעובדה שאנחנו נמצאים כעת בתחושת חירום, שמביאה איתה נכונות למאמץ מרוכז לזמן מוגבל.

"מה שקורה עכשיו זו לא אינדיקציה לכלום", מזכיר דורון סדן, השותף המנהל בפירמת רוה"ח PwC ישראל. "האוכלוסייה העסקית כיום הרבה יותר מכילה, כי כולם נמצאים באותה הסירה. אבל בחיים הרגילים אני לא חושב שאפשר היה להכיל אחד לאחד את כל מה שקורה עכשיו.

"אצלנו בחברה אנחנו רואים המון יתרונות בעבודה מהבית. יש לנו את כל הכלים, וטכנית אני בכלל לא צריך להיות במשרד, ויכול לעשות את כל העבודה מהבית. עשינו הרמת כוסית וירטואליות והצלחנו לעשות ישיבות שותפים וישיבות של כל הפירמה - הכל בפגישות וידיאו. אבל זה לא האישיו".

מה האישיו?
"הקשר האישי. אם אתה רוצה להעביר מילה טובה או ביקורת בונה, כשהאדם לא נמצא מולך זה כמעט בלתי אפשרי. וככל שהאנשים יותר צעירים במקצוע, הם צריכים יותר את הקשר הבלתי אמצעי".

אז איך להערכתך תיראה אצלכם העבודה בעתיד על סמך הניסיון שצברתם עכשיו?
"אני חושב שנעבוד יותר מהבית, אבל בצורה מידתית. לא באופן מוחלט וכמובן לא נמכור את המשרדים שלנו. כבר עכשיו אנחנו משתמשים בשיטת ה’הוטליג’ (שיטה המבוססת על מרחב פיזי המותאם להיקף העובדים הנמצאים בעת ובעונה אחת במשרדים ולא על היקף העובדים האבסולוטי), ויכול להיות שנגדיל את השימוש בזה.

"אבל האם זה יהפוך למתכונת של ימים שלמים או קבוצות שלמות? לא, כי עם כל הכבוד לווידיאו יש ערך מוסף לאינטראקציה בינאישית. אני יכול להשתמש בווידיאו כדי לראיין עובדים חדשים, כבר עכשיו אני עושה את זה לפעמים. האם אני מגיע לאותן תובנות כמו במפגש פנים אל פנים איתם? לא. אם מישהו יוצא מהתקופה הזו עם תובנות שהכבישים יהיו מעכשיו ריקים, אז כדאי שלא נתבלבל.

"מה שכן, מצאתי את עצמי כבר נוחת בארבע בבוקר בניו יורק לפגישת עבודה וחוזר בערב של אותו יום. אז אני לא חושב שזה לא יקרה יותר לעולם, אבל זה כן יהיה כנראה בעצימות נמוכה יותר בעתיד".

הקשר הבינאישי אמור להיות רלוונטי במיוחד לסגירת עסקאות, למשל בתחומים כמו נדל"ן, שם אכן עוסקים בימים אלה בניסיון להבין את ההשלכות. "הנושא הזה מאוד מעסיק אותנו", אומר ברנרד רסקין, מנכ"ל רימקס ישראל. "אנחנו לומדים הרבה מאוד דברים חדשים. אחד הדברים הראשונים שגילינו הוא שאנשים מתגעגעים למשרד, לפגישות הצוות ביום ראשון. בתקופה שהייתי צריך להגביל את הנוכחות במשרדי ההנהלה שלנו לעשרה איש, הופתעתי לגלות שכולם רצו לבוא למשרד. היו כמה אנשים שהכרחתי פשוט להישאר בבית כי ראיתי בהם בעלי סיכון גבוה, אם בשל הגיל ואם בשל מחלות רקע".

מה לדעתך נראה מהבחינה הזאת בעידן הפוסט קורונה?
"מה שמתפתח כאן זו לא רבולוציה, אלא אבולוציה. לא נגיע למצב שלא נצטרך משרדים. אם היו לי ספקות בנושא, עכשיו אני דווקא בטוח בכך. כן תהיה כאן אבולוציה כי הרבה מאוד אנשים גילו שאפשר לעבוד מהבית, בעיקר כשיש את הכלים הנכונים, אבל אני לא חושב שנהפוך לאנשים שלא מרגישים צורך לראות אנשים".

תוותרו על כנסים?
"לא. גיליתי שכאשר עושים כנס בכפר המכבייה עם ארוחת צהריים, מה שקורה בארוחה לא פחות חשוב מההרצאות. אבל אפשר לרווח בין הכנסים, ומצד שני להיפגש יותר. אני ארבע פעמים בשנה מתייצב במפגש של מנהלי אזורים באירופה, עכשיו אנחנו עושים מפגש כזה בזום פעם בשבוע. לדעתי, אחרי הקורונה יעשו מפגש פיזי כזה רק פעמיים בשנה, ועוד ארבע פעמים בזום. נטוס פחות אבל המפגשים הפיזיים יימשכו כי מה שאני לומד שם על כוס קפה מעמיתיי יותר משמעותי מהמפגש הפורמלי".

"אין ספק שהעבודה מרחוק גם באופן אישי וגם במפגשים כמו זום היא לא תחליף לעבודה במשרד", סבורה גם מיכל דן הראל, מנכ"לית מנפאואר. "זה אף פעם לא יוכל לתת את כל החוויה הבינאישית ולא את המתקנים ולא את ההתנהלות הקטנה כמו שיחת מסדרון, קפה ביחד או להכניס את הראש לחדר להגיד שתי מילים. כך שאני לא רואה שהשוק יעבור באחוזים גבוהים לעבודה מהבית.

"מצד שני, אין ספק שהסיטואציה אילצה מגזרים שלמים שאינם טכנולוגיים לנסות את השיטה, וברגע שאתה מבין את היתרונות שלה, די ברור שהתמהיל לא יחזור להיות מה שהיה. תהיה דרישה גם מהשטח, העובדים יגידו: ‘נוכל לספק לכם אותה תפוקה’ וגם מעסיקים יראו את היתרונות".
"אין ספק שהמצב חשף בפני מעסיקים בכל העולם את הפוטנציאל הענק הגלום בעבודה מרחוק", אומרת גלית אמיגה סער, שותפה ומנכ"לית במשרד יחסי ציבור שטרן אריאלי סער, "תיאורטית מעכשיו תאגידים יכולים לגייס עובדים אפילו ללא התחשבות בגבולות גיאוגרפיים".

נו, אז אתם מאמצים?
"ממש לא. ישנם תחומים שבהם עבודה מהבית פחות פרודוקטיבית. התחום שלנו מחייב יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה וחדשנות, עם סיעור מוחות בישיבות רועשות. אני רואה בזה פעילות ‘משפחתית’, כלומר תפקוד של משפחה סימבולית תחת קורת גג משותפת. לכן, מיד כשהמצב יאפשר, נבקש מכולם לחזור לעובד מהמשרד. אף פגישת זום לא יעילה כמו ישיבה משותפת בחדר ישיבות כשכולם מדברים ביחד ובצורה ספונטנית".

גם ריבק מעריכה ש"אנחנו רחוקים ממצב שבו כולם הולכים לעבור מוד של עבודה מרחוק, ויותר סביר שנמצא את עצמנו במקום טוב באמצע. אבל חברות יהיו יותר יעילות - כבר לא יעלו בקלות על מטוס לפגישה בחו"ל, כי ראו שאפשר גם אחרת" .

"בסופו של דבר, לדעתי, עבודה מהבית מתאימה לחלק קטן מהאוכלוסייה שמסוגל להתמודד עם הריחוק", מסכם סרוסי מדרופבוקס. "זה יכול להתאים למשל לאנשים שגרים בפריפריה, אולי נפתחה כאן הזדמנות להעסיק אנשים שגרים רחוק, למשל ברמת הגולן, כשבעבר זה לא נשקל. זה גם יכול להיות פורמט שמתאים לאנשים אחרי חופשת הלידה, ולאנשים עם מגבלות תנועה.

"אבל מרבית שוק העבודה לא מוכן לזה. האינטראקציה האנושית זה משהו שאנו רוצים וצריכים, הרבה מאוד מאיתנו עדיין נמצאים בהפרדה פיזית בין העבודה לבית, ואנחנו צריכים את ההפרדה הזו". 

"האילוץ של הקורונה הוא הזדמנות לשינוי"

לא כולם סבורים שעבודה מהבית היא דבר נורא כל־כך

יש מי שדווקא חושב שהמגפה שהעבירה את מרבית עובדי העולם לתוך הבתים שלהם פותחת כעת אפשרות להאיץ שינוי מבורך ומתבקש. "יש כאן הזדמנות לשינוי שקרתה בגלל אילוץ הנגיף", אומר ד"ר גוין סאס, דיקאן בית הספר לעיצוב, חדשנות ויזמות במכללה למינהל, ומומחה לחשיבה יצירתית. "חברות חכמות ינצלו את זה לחישוב מחדש בכל הנוגע לעבודה מהבית".

סאס לא מדבר ממגדל השן. הוא מגיע מהתעשייה, מלווה חברות גדולות במשק ולפני תפקידו הנוכחי מילא תפקיד בכיר ב"כתר פלסטיק" במשך 12 שנה. "הדברים האלה נדונו בכתר עוד ב-2008 בעקבות משבר הסאבפריים", הוא מספר. "עלתה אז המחשבה איך לצמצם עלויות כגון שכירויות, זמן הגעה, גמישות עבור העובד שיוכל לפזר את הילדים למוסדות החינוך. וגם ברמה הלאומית, ככל שיותר עובדים מהבית, יש פחות פקקים וזיהום אוויר".

ואתה באמת חושב שהיום העולם מוכן לזה?
"בוודאי. עוד טרם הקורונה, גיליתי בעבודה שעשיתי בארצות הברית שב-15 השנה האחרונות נרשם שילוש של כוח עבודה מהבית או מרחוק - בית קפה או חלל ליד הבית. ואני לא מדבר על פרילנסרים אלא על שכירים. ויותר ויותר חברות מייצרות מוצרים שמיועדים להתאים את הבית לשמש כמשרד.

"ב-2019 יצא סקר של חברת פלקסג’ובס (flexjobs) שבו דיווחו 80% מהאמריקאים שהם יותר נאמנים לעבודה כשהיא מספקת להם גמישות. ברמת החשיבות עבורם, זה דורג במקום שלישי אחרי ‘איזון עבודה־חיים’ ו’שכר’. 65% דיווחו שיהיו יותר יעילים בבית, כי שם יש פחות פוליטיקה ארגונית, ופחות הפרעות והסחות דעת".

אילו עוד ממצאים תומכים במגמה הזאת?
"חברת אוולאבס (owllabs) עשתה סקר ב-2019 שבו נדגמו בני 22-65, גילאי כוח עבודה קלאסי בארה"ב, ומצאה ש-48% עובדים באופן יזום מהבית לפחות כמה שעות בשבוע. ומגזין בשם ‘אנטרפנור’ מצא שמי שעובד מהבית חוסך למעסיק עשרת אלפים דולר בשנה".

ומה עם האינטראקציה האנושית, השיחות הבלתי פורמליות, סיעור המוחות?
"תחום המחקר שלי הוא איך לגרום לעובדים להיות יצירתיים יותר וליצור חדשנות בארגונים, ובהקשר הזה, נכון שבעבודה במשרד יש חללים שיכולים לאפשר עבודת צוות, ואינטראקציה והחלפת דעות, אבל מצד שני, היום יודעים לומר שגם עבודה במרחב שנוח לך ונעים לך רגשית - כמו הבית שלך למשל, או חלל אחר - מעודדת ומפתחת את היצירתיות במידה מסוימת. מה שצריך היום הוא לפתח כלי מדידה לניהול מרחוק, ובין השאר למדוד אנשים על-פי תוצאות ולא על-פי זמן העבודה שלהם".

עובדים מהבית? איך בכל זאת עושים את זה נכון

עדי דיאמנט, מנהל מעבדות החדשנות במיקרוסופט ישראל, מספק מספר טיפים לעבודה מהבית:

לו"ז: הכינו לכם לו"ז ברור של שבוע העבודה, תכננו אותו ביומן ושלחו זימונים לפגישות אונליין בהתאם. קבעו שעה לתחילת יום העבודה, זמן פגישות/שיחות עבודה, זמן עבודה עצמאית, זמן להפסקות וכמובן שעת סיום יום העבודה.

פינת עבודה: בחרו פינה שקטה בבית, כסא נוח, אוזניות עם מיקרופון (רצוי עם ביטול רעשים).

לבוש: הגיעו אל פינת העבודה שלכם לבושים כמו לעבודה (כולל נעליים). הלבוש עוזר לעשות את הסוויצ', להתמקד בעבודה (וגם להראות יותר טוב בשיחות הוידאו)
וידאו - העדיפו שיחות עבודה בווידאו על פני מיילים/צ'אטים/טלפון. זו הדרך הטובה ביותר לשמור על חיבור לעמיתים ולמנהלים.

הפסקות: אל תוותרו עליהן. קומו מהכיסא, הסתובבו, התמתחו. השתדלו לאכול באופן מסודר ובריא ולא מול המחשב.

תפוקה: אל תצפו להספק כמו ביום עבודה רגיל, זה לא מצב רגיל. הילדים בבית ויש לחץ וחרדה מסביב.