קורבן אופנה: יצרנית החליפות בגיר גרופ נכנסה להקפאת הליכים זמנית

מגפת הקורונה ברחבי העולם פגעה קשות בשווקים המרכזיים של החברה ובאתרי הייצור שלה והיא נסחרת בשווי זעום של 1.5 מיליון פאונד • בגיר גרופ: "בתוך ימים מצאה החברה עצמה במצב חריג מאין, כמותו שלא מוכר לה ב-60 שנות קיומה"

אם התוכנית המקורית של יצרנית האופנה המחויטת בגיר גרופ הייתה יוצאת לפועל, החברה הייתה היום בשליטת תאגיד סיני, שהיה פותח בפניה אפשרויות ושווקים חדשים. אך העסקה, שנחתמה עוד ב-2017, התעכבה זמן רב ולבסוף בוטלה למעשה, כשבגיר הודיעה לאחרונה שתתבע את התאגיד הסיני על הפרת חוזה. זמן קצר לאחר מכן התפשטה מגפת הקורונה ברחבי העולם ופגעה קשות בשווקים המרכזיים של בגיר ובאתרי הייצור שלה, דבר שהוביל כעת להקפאת הליכים זמנית.

בגיר גרופ (שאינה קשורה לרשת חנויות האופנה בגיר שבבעלות משפחת רייך) נסחרת בשווי זעום של 1.5 מיליון פאונד ומנייתה הייתה בהשעייה ממסחר בימים האחרונים, לבקשת החברה, וזאת על רקע בחינת כל האפשרויות, כולל האפשרות לחדלות פירעון על רקע המשבר.

בתחילת השבוע הגישה החברה לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בקשה למתן סעד זמני של הקפאת הליכים ומינוי נאמן, על רקע המשבר שפגע בעסקיה. השופט יעקב פרסקי אישר את הבקשה ודיון נקבע ל-21 באפריל.

מנכ"ל בגיר גרופ בחודשים האחרונים הוא מיכה רונן (אותו מבקשת החברה למנות כנאמן לצד נאמן נוסף), ובין בעלי המניות שלה נמצא איש העסקים צביקה בארינבוים. בעוד ששוויה הנוכחי של החברה זניח, ב-2014 כשהונפקה לראשונה בלונדון בהובלת בארינבוים וקרן פימי - שוויה עמד על 66 מיליון דולר.

זמן קצר לאחר מכן נקלעה בגיר גרופ למשבר ומנייתה איבדה את רוב שוויה. לאחר מהלך של "תספורת" לבנקים חזר בארינבוים להשקעה בחברה. אותו משבר התרחש לאחר שהלקוח המרכזי של החברה, רשת Marks & Spencer הבריטית, הקטין את היקף ההזמנות ממנה. אותו לקוח, מתברר, היה אמור לחזור לעבוד עם בגיר כעת; לפי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, החברה החלה לפעול מולו אך מגפת הקורונה טרפה את הקלפים.

"בעקבות משבר הקורונה (COVID-19) העולמי, נקלעה בגיר בפתאומיות לסחרור רבתי", נכתב בבקשה לבית המשפט, שהוגשה על ידי עוה"ד צוריאל לביא ושירלי יפרח אזור ממשרד ליפא מאיר ושות'. החברה מפרטת שהכנסותיה ב-2020 היו אמורות להסתכם ב-55 מיליון דולר, וצנחו לסכום שמוערך בשלב זה ב-25-30 מיליון דולר.

דחיית הזמנות, שינוי תנאי תשלום

בבקשה מפרטת החברה את לקוחותיה העיקריים, רשתות אופנה וחברות מדים (Uniform) בארה"ב ובאנגליה, ומציינת שיש לה תלות ממשית בשניים מהלקוחות, שחלקו של כל אחד מהם הוא 20%-25% ממכירותיה השנתיות. בגיר מציינת שאין לה הסכמי אספקה ארוכי טווח וההתקשרות מול הלקוחות מתבצעת על בסיס הזמנות רכישה. 

בגיר גרופ מציינת בבקשה כי "המכה הקשה ניחתה על החברה במחציתו השנייה של חודש מרץ, עת התפשטה המגיפה לאירופה ולארה"ב, שוקי היעד של החברה". רשתות במדינות אלה סגרו את שעריהן, ולדברי בגיר גרופ, "בתוך ימים מצאה החברה עצמה במצב חריג מאין כמותו (שלא מוכר לה ב-60 שנות קיומה)".

נוסף על דחיית הזמנות, לקוחות שינו תנאי תשלום בגין הזמנות שסופקו, באופן חד-צדדי ועד כדי עצירה מוחלטת של התשלומים. הדבר הוביל לקשיי מימון מצד חברות פקטורינג בארה"ב שמשמעותם המעשית הינה דחיה / עצירה (כמעט מוחלטת) של צינור המימון המרכזי של החברה.

בד בבד, בנק מזרחי טפחות הודיע לחברה עקב משבר הקורונה, על הקפאת השיח בינו לבין החברה בדבר העמדת קו אשראי לחברה. לדברי החברה, אתרי הייצור שלה ברחבי העולם נסגרו בשל המגפה. בארץ יש לחברה 30 עובדים במטה, מהם 20 הוצאו לחל"ת. החברה מציינת כי היקף העובדים המועסקים על-ידי החברות המוחזקות במדינות הזרות הינו כ-2,000, בעיקר במצרים ובאתיופיה.