חזרה לשגרה? בענף הקמעונאות והמסחר מעדיפים להשאיר את החנויות סגורות

רשתות הקמעונאות והמסחר נמצאות במלכוד שנראה רחוק מפתרון: מצד אחד, ההנחיות המקלות שפורסמו ביממה האחרונה לא נותנות לרובן תקווה לחזרה מהירה לשגרה, מאחר שהן מאפשרות להן לפתוח מספר בודד של חנויות. מנגד, הקמעונאיות טוענות כי ללא תמיכה מיידית מהמדינה, אין להן כדאיות לשוב לפעול גם במקרה של חזרה מלאה לפעילות.

אחרי פרסום ההנחיות אמש יצא ועד ההתאגדות של רשתות האופנה והמסחר בקמפיין "ביבי נגמר החמצן לעסקים, מיליון מובטלים בדרך להנשמה".

המציאות הזו מתייחסת לקבוצות קמעונאות אופנה גדולות כמו פוקס, קסטרו, גולף, בריל, אך גם בתחום האופטיקה והספרים, שמעסיקות כל אחת מאות או אלפי עובדים שנמצאים כבר חודש בבית בחל"ת. חזרה לפעילות, גורסות החברות, תדרוש מהן החזרה של עובדים, הפעלה של ציוד, מרכזים לוגיסטיים ויבוא סחורה, כשבפועל ברור שהפדיונות של אותן רשתות - שחלק מהן התקשה לשרוד עוד טרום המשבר - ייחתכו דרמטית.

נראה כי יש קונצנזוס שלפיו הדרישות הנוכחיות שפרסם משרד הבריאות לא מאפשרות לחזור לפעילות. ראשית, כי הן מצומצמות - רשת שמחזיקה עשרות או מאות חנויות ברחבי המדינה, מקבלת כעת היתר לפתוח מספר חד-ספרתי נמוך של חנויות. בנוסף, הרשתות מבינות כי יתקשו להביא צרכנים לבצע קנייה שאינה הכרחית, מה שמכונה קנייה אימפולסיבית, חווייתית, של מוצרי אופנה. במציאות שבה אותם צרכנים נדרשים להגיע עם מסכה, למדוד חום, להשאיר פרטים אישיים ולהמתין בתור בשמש מחוץ לחנות - ברשתות מבינים כי הפדיונות ייחתכו עד כדי רבע.

ולא זו אף זו, גם אם בעוד שבועיים או חודשיים הקניונים והרשתות יחזרו לפעילות, ברשתות חוששים שהקורונה תרים ראש, והפעילות שוב תיעצר. "אני לא יכול להחזיר עובד מחל"ת, להפעיל את שרשרת הערך של החברה - ולגלות בעוד שבוע וחצי שבגלל התפרצות מחודשת שוב סוגרים לי את העסק", כדברי קמעונאים מובילים שעימם שוחחנו.

 חנויות סגורות בנמל תל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

הלפרין: "אין דבר כזה חצי הריון"

יעקב הלפרין, מנכ"ל ובעלים רשת אופטיקה הלפרין, אומר ל"גלובס" כי לא פתח היום (א') את החנויות. "כל 130 הסניפים שלנו סגורים, ו-700 עובדים בבית". הלפרין מוסיף: "ההנחיות ששמעתי נשמעות כמו חידת חמיצר, כך שהאזרח שיושב בבית לא מוצא את הידיים והרגליים. או שהמסחר בישראל כולו חוזר למצב נורמלי - או שעדיף לא לפתוח את העסק בכלל. אין דבר כזה חצי הריון, אני לא יכול לתת לחלק מהעובדים לחזור לפעילות ולחלק לא, כשחלק ניכר מהעובדים הם מעל גיל 65.

"אני גם לא יכול להפעיל את המחסן והמעבדה שמייצרת את המשקפיים. מה גם שלייבא כמות מועטה זו בעיה, כי מבחינתי לייבא זוג אחד או 200 זוגות מיפן זה אותו דבר. לכן, כל עוד אין חזרה למצב רגיל, אני לא פותח".

מה צריך לעשות כדי לאפשר חזרה לשגרה של טרום המשבר?

"המדינה צריכה לתת לנו שקט כלכלי, ולא להגיד לי לסגור, ולפתוח, ולהתעלם מההפסד שנגרם לי. לכן, גם צריך מתן הלוואות ומענקים ופיצוי על ההפסדים שנגרמו לנו. אני מחכה כבר 18 יום לתשובה אם אני יכול לקבל הלוואה. לא אחזור לכמות האנשים שנתתי להם שירות ומכרתי להם משקפיים. הלב שלי נקרע מלהשאיר אנשים מבוגרים בבית. 60% מהאוכלוסייה שעובדת אצלי הם אנשים מבוגרים. אבל איך בן אדם שאין לו רכב יכול להגיע לעבודה אצלי ללא תחבורה ציבורית? מה גם שהאופטומטריסט צריך להיות במגע קרוב עם הלקוחות".

אז כרגע אנו רחוקים מאוד מלצאת מהמשבר.

"אם לא אקבל שקט כלכלי, לצערי אני לא רואה דרך שאוכל להחזיר את כל העובדים. כל עוד זה לא יתאפשר, אוכל להחזיר בשלב הראשון 350-500 עובדים, בעוד ש-250-300 יצטרכו להישאר בבית. זה גזר דין מוות לעובדים האלה, כי לא יקבלו אותם בשום מקום אחר - וזה יהיה חרוט על המצח של ביבי ושל כחלון שכל האנשים האלה יהיו מובטלים".

אופטיקנה: "ההנחיות לא תורמות כלום, להפך"

גם אלרועי תורג'מן, מנכ"ל רשת אופטיקנה, חווה את הקשיים המיוחדים והחריפים של התקופה הזו ומסביר ל"גלובס" כי "בתחילת המשבר ניסינו לקיים פעילות של 25 סניפים בחנויות הרחוב והמרכזים הפתוחים (ביג) מתוך 80 סניפי הרשת, אולם כיום לאור ההנחיות וההצדקה הכלכלית, הרשת מפעילה כתשעה סניפים".

כעת תפתחו חנויות בעקבות ההנחיות החדשות?

"לאורך כל התקופה, הפעילות הזו הייתה פעילות הפסדית. אין היגיון להפעיל תשעה סניפים עם עשרות עובדים. ההכנסות, אם יש כאלה, לא מגיעות לקצה התחתון הנדרש. יש ימים שלמים ללא פדיון בסניפים, שאלמלא היינו חיוניים, גם הם לא היו פתוחים. שינוי ההנחיות לא תורם לנו במאום, להפך - הוא יגרום להעמקת הפסדי הענק שלנו".

מה יגרום לכם לחזור לפעילות מלאה?

"כל עוד המדינה לא תיתן לנו ביטחון כלכלי על התקופה האחרונה ועל התקופה הקשה שעוד צפויה לנו, באמצעות מענקים, הלוואות לטווח ארוך ללא ריבית והסדרה משפטית בכל הנוגע להסכמי שכר דירה - אנו נפעל מתוך אחריות למאות עובדינו ולעסק, ולא נפתח סניפים ללא הצדקה מובהקת.

"יתרה מכך, אולי בעוד שבועיים ניאלץ לסגור שוב? להתניע את העסק מחדש עולה המון כסף, כולל החזרת עובדים מחל"ת, איוש מטה החברה, חשמל ועוד, וזאת מבלי שהזכרתי את עלות מיגון העובדים ואת השינויים הנדרשים מאיתנו, שעלותם מאות אלפי שקלים".

צומת ספרים: "העתיד נראה כמו חור שחור"

אבי שומר, מנכ"ל ובעלים ברשת צומת ספרים, אומר כי גם ההנחיות החדשות לא יובילו לפתיחת חנויות שנסגרו. "חנויות הרחוב אצלנו זה משהו זניח, מאחר שמדובר בשש חנויות מתוך 96 החנויות של הרשת. זו המדיניות המעורפלת המכוונת של הממשלה. קיבלנו הבהרה שכל מי שלא יעמוד בהנחיות של הצהרת בריאות ומדידות חום ומעקב מלא אחר הנכנסים לחנות כולל רישום פרטי לקוחות, התקנת מחיצות - כל זה הופך אותי לרגולטור שצריך להשגיח על כל הקהל, אחרת אני חשוף לקנסות אדירים. הלקוחות עשו את זה כל-כך יפה בשבועות האחרונים ושמרו על מרחק, אז למה אני צריך לנהל רישום על כל אדם שנכנס? ההנחיות החדשות דורשות ממני להקצות לכל חנות עובד נוסף, כשבפועל הפדיון יהיה רק שליש מהרגיל".

את החנויות הבודדות שמתאפשר לכם להפעיל - תפתחו?

"זה לא כלכלי, אז אנחנו לא פותחים אותן. זה אומר להחזיר מהחל"ת מנהלי אזור ומנהלי רשת עם יותר הוצאות ולשלם שכירות. זה רק יחמיר את מצבנו. את רואה את עצמך עומדת בשמש הקופחת ברחוב סוקולוב ברמת השרון ומחכה בתור עם מסכה כדי לקנות ספר?

"יש עוד קשיים. למשל, המחיצות שביקשו להציב בין המוכר ללקוח - עלות התקנה וייצור של מחיצות כאלה היא 100 אלף שקל, וזה בנוסף לעלות של מסכות, מדי חום, כפפות ואמצעי חיטוי. אני מת לפתוח ולהחזיר את העובדים לעבודה, אבל צריך להיות לזה היגיון כלכלי". 

מה דרוש כדי שתחזרו לפעילות?

"אם היו מאפשרים לי להחזיר לפחות מחצית מהחנויות, היינו מחזירים את הפעילות. אבל כרגע ההנחיות הקיימות הן אחיזת עיניים - כאילו פותחים, אבל לא באמת פותחים, כדי שאם הקמעונאים יתלוננו, בממשלה יוכלו לומר שנתנו לנו לפתוח".

על העתיד אומר שומר כי הוא "נראה כרגע כמו חור שחור. אני שומע מכל ראשי הרשתות שרובן יצטרכו להתייעל".

בריל: "החל"ת כאן כדי להישאר"

העתיד מעלה חששות גם אצל שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל שמפעילה 220 חנויות של נאוטיקה, טימברלנד, גלי, לי קופר ועוד, באמצעות 300 עובדים שכירים של הרשת ועוד כ-1,000 עובדים בזכיינות. "אין חנויות שמבחינתנו אפשר לפתוח עכשיו, בעקבות ההנחיות החדשות של הממשלה", אומר תורג'מן. "גם אם הייתי יכול לפתוח עכשיו חלק מהחנויות, בגלל ההנחיות החדשות לא הייתי פותח אותן, משום שאין היתכנות כלכלית לפתיחה של חנויות לפי שעה". 

למה הכוונה?

"אם נישאר במצב שבו אין מענקי חירום ומענקי חילוץ אלא רק הלוואות, הרי שמדובר ב'פייק תוכנית כלכלית'. בלי המענקים והפיצויים אין היתכנות כלכלית לפתוח את החנויות מחדש. אני חושש שבחודשים הראשונים לחזרה לפעילות נראה שהפדיונות יצנחו, וחוויית הקנייה תהפוך לחוויה של מדידת חום, לחכות בחוץ, להשאיר פרטים ושם וטלפון, כך שגם המעט שיכנסו יחוו חוויית קנייה טראומתית. אנשים לא יכנסו לקנייה ספונטנית, אלא רק אם הם צריכים משהו. אם נפתח חנויות בתנאים הנוכחיים, נמות. אנחנו צריכים סוג של ודאות כדי לגמור את השנה בלי לטבוע".

וכאשר יאפשרו פתיחת חנויות יותר מסיבית ובתנאים מקלים יותר, תעשו זאת?

"לפתוח חנויות בודדות לא ישפר את מצבנו, אלא רק יחמיר אותו. אני אמליץ לדירקטוריון בריל שלא לפתוח עד שלא תהיה ודאות בנוגע לתמיכה לקבוצת בריל. אם אנחנו פותחים ונצטרך להחזיר את העובדים מחל"ת, להפעיל את המרלו"ג, והעלויות הללו יחזרו - אנחנו צריכים ודאות. ברור לנו שהפדיון יירד, אבל אנחנו רוצים לעבוד על קרקע יציבה מבחינה תזרימית". 

אז יהיה גל פיטורים בענף?

"נצא מגדרנו כדי לא לפטר, אבל סוגיית החל"ת היא כאן כדי להישאר. אם המדינה רוצה לעודד לגייס עובדים, היא צריכה לאפשר לנו רשת ביטחון".