מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר: השימוש באיכון הסלולרי, ללא צורך בצו שופט, אינו נחוץ

הטענות של פרופ' שוקי שמר, שניהל בעבר את משרד הבריאות ואת קופ"ח מכבי, מצטרפות לקריאות של חוקרים נוספים שעוסקים בהגנת הפרטיות • ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה על האיכון הסלולרי: "יש התעלמות מזה שעם האוכל בא התיאבון"

פרופ' שוקי שמר / צילום: אוריה תדמור
פרופ' שוקי שמר / צילום: אוריה תדמור

הפרופסור שוקי שמר שהיה מנכ"ל משרד הבריאות, אומר כי השימוש באיכון הסלולרי ללא צורך בצו שופט, כפי שנקבע, ובמעקבים טכנולוגיים אחרים, כדי לפקח על חייבי בידוד ועל חולים, אינו נחוץ בשלב הזה של המגפה. בדיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת בסוגיה אמר שמר כי המערכת כיום רחוקה ממצב של אי-ספיקה, מצב שיחייב אז שימוש באמצעים כאלה. לדבריו המצב כעת טוב יחסית בשל הצעדים עד כה: "הפעולות שננקטו הביאו אותנו למצב טוב אבל אסור שניכנס לאופוריה. אנחנו עדיין צפויים לעליות וירידות. אנחנו עלולים להגיע לגל שני או שלישי. אם אתה שואל את דעתי האם צריכים להיות מוכנים בכל כלי אפשרי, טכנולוגי או אפידמיולוגי כדי לבלום התפרצות קשה ולא לגרום לנזק כלכלי ורפואי - צריך להיות מוכנים לדבר כזה במגרה ולהפעיל אותו רק במצב שהמערכת קרוב מאוד למצב של אי ספיקה". יש כ-109 מונשמים והמערכת יכולה לטפל בפי עשרה מונשמים מהמספר הזה, ולכן אין מקום להפעיל אמצעים דרקוניים כדבריו.

אלא שבמשטרה סבורים אחרת ואומרים כי כדי לעמוד במשימת הפיקוח על החולים ומחויבי הבידוד חובה להשתמש באמצעים אלה. סגן ניצב איה גורצקי נציגת המשטרה אמרה כי יש כמעט 11 אלף נדבקים, השוהים בבתים, אין יכולת למשטרה לפקח על כולם באמצעים לא טכנולוגיים ולבקר מדלת לדלת.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מהמבקרים הבוטים של השימוש בטכנולוגיות מעקב אמרה כי המעקב הזה יוצר השפעה על התנהגות אוכלוסייה וכי התפיסה הזו לא קיימת באף אחד מהדמוקרטיות האחרות בטיפול במשבר. "אנחנו חולים ולא חשודים או טרוריסטים. ויש התעלמות מזה שעם האוכל בא התיאבון. יש קול קורא לשימוש בטכנולוגיות מעקב אחרי התקהלויות ויש כוונה לשימוש ברחפנים". לדבריה, הנוחיות של המשטרה פכה לערך המתגבר על ערכי יסוד של חופש ופרטיות.

תהילה שוורץ אלטשולר/ צילום: איל יצהר
 תהילה שוורץ אלטשולר/ צילום: איל יצהר

נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, פרופ' קרין נהון, אמרה כי יש סכנה לשימוש לרעה במאגר המידע של המעקבים וכי אין פיקוח על המשטרה ואין מנגנון ערעור על פעולותיה. פיקוח ולא ראיתי גם מנגנון ערעור.

פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב אמר כי מידת הדיוק של האיכון הסלולרי איננה מן הגבוהות, למשל בבניין רב קומות. והפרת בידוד יכולה להיות גם כשהמבודד בבית ובאים קרובי משפחה לבקר אותו כך שכלי האיכון מאבד מיעילותו. הוא הדגיש כי הציות של הציבור לצעדים נובע מאמון וצריך להיזהר מלפגום בו. לדבריו, אנחנו חסידים גדולים של הטכנולוגיה אבל צריך לדעת מתי לעשות לואו טק. וכך אפילו הבחירות לכנסת, מתקיימות בשיטה הישנה שכן זה הדבר הכי בטוח ונכון לעשות.