בדרך לממשלה חדשה: זה הזמן גם לרפורמות כלכליות משמעותיות

המשימה הבוערת: העברת תקציב וחילוץ המשק ממשבר הקורונה

השולחן שמחכה לשר האוצר המיועד ישראל כ"ץ בלשכה ברחוב קפלן בירושלים הוא כנראה העמוס ביותר שהמתין לשר אוצר במדינת ישראל בשנים האחרונות. בראש הערימה מונח האתגר הבוער והגדול מכולם - חילוץ המשק ממשבר הקורונה. אבל מיד אחריו מופיעים אתגרים אחרים, לא פחות סבוכים וגדולים שבהם יידרש השר כ"ץ לטפל בחודשים הקרובים.

אבל לפני שנתחיל לעבור על הניירת כמה מילים על האנשים. כ"ץ הוא אחד האישים המנוסים ביותר שמגיעים לתפקיד שר האוצר. מי כמו כ"ץ יודע מה כוחו של שר האוצר ואיך להפיק את המירב משליטתו בתקציבים. ברזומה של כ"ץ יש אינספור מאבקים שניהל נגד אנשי האוצר במיוחד בשנים שבהם כיהן כשר התחבורה. בעבר ידע כ"ץ למנות אחד לאחד את הנצחונות שהשיג מול הפקידים - ואלה אכן היו רבים. כעת נדרש כ"ץ להחליף צד ובמקום ללחוץ להוציא מהקופה תקציבים, עליו לשמור עליה מפני לחצים פוליטיים.
אין ספק שלכ"ץ, כאחד האנשים החזקים בליכוד, יש יכולת להצליח בכך אולי יותר מלכל אדם אחר שכיהן בתפקיד שר אוצר בעשורים האחרונים. השאלה הגדולה היא האם יש לו את הרצון להיות האיש הרע שלא חושש לריב עם הגופים החזקים במשק ולהטיל גזירות כשצריך.

 כאבי הראש של שר האוצר הנכנס

את רוב המאבקים שלו מול האוצר ניהל שר התחבורה ישראל כ"ץ מול האיש שעומד היום בראש אגף התקציבים - שאול מרידור. בתקופה ששימש כסגן הממונה לענייני תשתיות ידעו היחסים בין מרידור לכ"ץ עליות ומורדות: הם ידעו לעבוד יחד על הסכם רפורמה ברכבת, אבל התנגשו סביב הקמת מסילות רכבת לבית שאן ולקריית שמונה. בסביבתם מעידים כי בתקופה האחרונה היחסים ביניהם טובים, ומכל מקום כ"ץ אינו יכול להחליף בכירים במשרדו מלבד המנכ"ל (שי באב"ד), לפחות כל עוד נמשכת תקופת החירום, כפי שקובע ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.

המשימה הראשונה של כ"ץ היא כאמור חילוץ המשק מהמשבר הכלכלי העמוק שאליו נקלע. לשכתו של כ"ץ תהפוך למוקד עלייה לרגל של כל ראשי המגזר העסקי ומול משרד האוצר ייערכו הפגנות סוערות בשם מאות אלפי מובטלים, עצמאים ושכירים.

תוכנית האוצר להתמודדות עם משבר הקורונה כבר יצאה לדרך, אבל כ"ץ יתעקש להטביע בה את חותמו האישי: עבור מי יעגלו פינה, ואיזה ענף יקבל סיוע נוסף. תוכנית החילוץ של אל על תהיה מבחנו הראשון - האם יתעקש על קבלת מניות בחברה בתמורה לסיוע, כפי שסבורים הממונה על התקציבים והחשב הכללי, או שיסכים לתת ערבויות בתמורה להתייעלות משכנעת כפי שסבור המנכ"ל.

במקביל להתמודדות עם המשבר יידרש כ"ץ להיכנס לעובדי הקורה באישור תקציב המדינה לשנים 2020-2021. ההסכם הקואליציוני קוצב לאוצר 90 יום להכין את התקציב ולהניח אותו על שולחן הממשלה. תקציב 2021 עומד להיות אחד התקציבים החשובים במשק בגלל צירוף חריג מאוד של נסיבות: המשבר יחייב הגדלה ניכרת של הגירעון התקציבי אך מלבדו חייבת הממשלה לקבל הכרעה בשורה ארוכה של נושאים שממתינים כבר למעלה משנה לכניסתה לתפקיד.

הגירעון התקציבי יזנק השנה לשיעור דו-ספרתי שכמותו לא נראה כאן מאז המשבר הגדול של שנות ה-80. תהום נפערת בין הוצאות המדינה לבין הכנסותיה. ההכנסות המדינה ממסים צפויות להתרסק השנה ב-10% לפחות והוצאותיה רק הולכות וגדלות. מערכת הבריאות, דמי האבטלה, מענקים, פיצויים וערבויות מדינה למגזר העסקי ולעצמאים שעסקיהם נחרבו. תוכנית חילוץ לחברות אסטרטגיות שיגיעו לקריסה - ומי יודע מה עוד.

מהלכים גדולים: הזדמנות קלאסית להעברת רפורמות

אחרי העיסוק הבוער בתקציב יעלו לשולחן של שר האוצר נושאים נוספים שיחייבו רפורמות. הנה כמה מהם:

■ המגזר הציבורי - בשנת 2019 הסתיים הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי ובהסתדרות ממתינים בסבלנות כבר שנה לפתיחת המו"מ על הסכם מסגרת חדש. מעבר לחתימת הסכם חדש מדובר בהזדמנות היסטורית לחולל רפורמה בשירות הציבורי הישראלי.

השירות הציבורי בישראל סובל מתחלואים ועיוותים רבים שהשכר הוא רק אחד מהם. הקביעות, הצמדות השכר בין סקטורים שונים, העלייה האוטומטית בשכר עם הוותק. המשבר הנוכחי ממחיש לנו עד כמה הממשלה מפגרת במעבר לעולם הדיגיטלי. הפיגור הזה אינו מקרי, עובדי המדינה מבינים שבעולם דיגיטלי אלפים מהם יהפכו למיותרים.
כ"ץ מגיע למו"מ מול ההסתדרות מעמדת כוח. כעסם של מאות אלפי מפוטרים בסקטור הפרטי ומיליונים שחוששים לעבודתם מתדלק את הדרישה שהסקטור הציבורי יתרום את חלקו מעבר לכמה ימי חופשה או לימוד מרחוק. בפני כ"ץ תעמוד דילמה: האם להביא הישגים מיידים ופופולריים, כמו קיצוץ שכר זמני, או רפורמות עמוקות שאת פירותיהן נראה רק בשנים הבאות.

העובדה שיו"ר ההסתדרות הנוכחי ארנון בר דוד הוא אדם פרגמטי שמסוגל לסגור עסקה, רק מחדדת את ההזדמנות הנדירה שנוצרה לכ"ץ - הזדמנות שאולי לא תחזור עוד שנים רבות.

■ הביטחון - הרטמכ"ל אביב כוכבי הכריז בתחילת השנה כי אינו יכול להמתין עוד לממשלה והוא יוצא לדרך עם התוכנית הרב-שנתית תנופה. מאז עבר זמן. האיום האיראני נחלש משמעותית והאיום הנגיפי מטריד היום את אזרחי ישראל הרבה יותר. גם מול הצבא נוצרה לכ"ץ הזדמנות נדירה לחולל מפנה: צימצום ההטבות הפנסיוניות המפליגות שמקבלים אנשי הקבע - בסכום של מיליארד שקל לשנה - יכול לסייע לא רק לקופת האוצר הריקה אלא גם לצה"ל עצמו, אם יוכל להשתמש בחלק מהכסף שייחסך להגדלת שכרם של הקצינים הצעירים.

את המו"מ על התקציב הרב-שנתי החדש ינהל כ"ץ מול אחד הנהנים הגדולים ביותר מהפנסיה התקציבית של צה"ל: שר הביטחון המיועד, רא"ל במיל’ בני גנץ. הכרזותיו של מנהיג כחול לבן יעמדו למבחן - האם האיש שהכריז על רצונו לקדם סדר יום אזרחי יידע לקצץ בשומנים אצלו בבית, או שיתגלה כלוביסט המגן על האינטרסים שלו ושל חבריו הוותיקים.

■ התחבורה - את התחום המרכזי השלישי שמחכה לו, כ"ץ מכיר יותר מכל אחד אחר. תחום התחבורה נמצא בפרשת דרכים מרכזית. בעיית הגודש בגוש דן הגיעה לממדים בלתי נסבלים, וכשר תחבורה במשך תשע שנים היה לכ"ץ יותר משמץ אחריות לכך.
ערב הקורונה הוכנה באוצר הצעה לממשלה לאשר הקמת מטרו לגוש דן בעלות של 150 מיליארד שקל. האם התוכנית הזו תהיה ריאלית? אם המטרו יידחה בכמה שנים לא יהיה מנוס מקידום פתרונות תחבורתיים חלופיים.

בכל שנותיו כשר תחבורה התנגד כ"ץ לשימוש במקלות לצמצום השימוש ברכב ועיכב הקמת רשות תחבורה מטרופולינית בגוש דן משיקולים פוליטיים. האם כשר אוצר הוא יחליף דיסקט?

היום שאחרי: ללבוש את חליפת "האיש הרע" ולקצץ

באופן קצת פרדוקסלי, משבר גדול כל כך מאפשר לשר האוצר להיות בתפקיד "האיש הטוב". במובן מסויים התפקיד של שר אוצר יהפוך להיות קשה באמת דווקא אחרי שתחלוף הסכנה והמשק יחזור לצמוח. בתקופת משבר, הממשלה צריכה לשפוך כסף ולהתעלם ממגבלות כמו הגירעון התקציבי. אבל מיד אחרי שהמשק יתחיל לצאת מהמשבר, נדרשים פוליטיקאים אחראיים להפוך כיוון ולהתחיל בצמצום מיידי של ההוצאות. אם לא יעשו כן, עלולה ישראל לאבד את הקרדיט שצברה בשנים האחרונות בשווקים הבינלאומיים והמשק עלול להכנס לסחרור.

להיות האיש הרע מנוגד לאינסטינקט הפוליטי של כ"ץ, שהכתיב עד היום את התנהגותו. האם ייתכן שדווקא עכשיו יהפוך שר האוצר את עורו ויגלה אחריות וממלכתיות, לכאורה בניגוד לאינטרס הפוליטי האישי?