התורים שנדחו, הבדיקות שלא נעשו: הנזקים העקיפים של נגיף הקורונה

בחודש מרץ השנה, הייתה ירידה של 38% במספר בדיקות הקולונוסקופיה בישראל, לעומת התקופה המקבילה בשנה קודמת. לפי חישוביו של פרופ' ארנון אפק, משנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, בקרב הקבוצה שלא הגיעה לבדיקה היו צפויים להתגלות כ-100 מקרים של פוליפ קדם-סרטני, שניתן ברוב המקרים להסיר במקום ולמנוע בקלות התפתחות של מחלה קטלנית.

מה יקרה עכשיו לאותם 100 אנשים שאינם יודעים שהם מגדלים פוליפ טרום-סרטני מאיים? "אם הם דחו את התור שלהם ממרץ למאי, זה בסדר. אם הם יחליטו לבוא במרץ בשנה הבאה - אין לדעת. וכמובן, כשייפתחו השערים, יהיה עומס תורים שוב", אומר אפק.

 פרופ' ארנון אפק, שיבא / צילום: בי"ח שיבא

בתקופה הנוכחית, הבריאות היא בראש סדר העדיפויות הציבורי ושיחת היום, אבל רק בענייני קורונה. רוב המחלות האחרות נדחקו הצדה. בתי החולים מתעדפים חולים דחופים, וגם שירותים שעדיין מוצעים ניתנים בהיקף פחות פשוט משום שהציבור חושש להגיע. "ישנה אפילו ירידה של 30% בתפוסה של מרפאות הכאב", אומר אפק. חולי כאב הם לרוב החולים האחרונים שידחו תורים, עד שהצליחו להשיג אותם. 

לנהל שני מאמצים מקבילים

"מבחינת מערכת הבריאות, חלק מאסטרטגיית היציאה מהמשבר היא לנהל שני מאמצים מקבילים", אומר אפק. "אנחנו חייבים להמשיך לנהל את הקורונה ובנפרד ממנה את כל השאר. אם היינו חושבים שהמשבר ייגמר בקרוב היינו מדברים אחרת, אבל לא נראה שהמשבר הולך לשום מקום".

"מערכת הבריאות לא שידרה מספיק טוב לחולים שאנחנו עדיין פתוחים לעסקים", אומרת פרופ' אורה פלטיאל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומומחית לרפואה פנימית, המטולוגיה ואונקולוגיה בהדסה. "זה מטריד אותי מהיום הראשון. כתבתי מכתב למשרד הבריאות ושאלתי מה המסר שאנחנו מעבירים לחולים? ראיתי קליפ שבו הצוות הרפואי שר ורוקד 'תישארו בבית', אבל באילו תנאים להישאר בבית? רק עכשיו אנחנו רואים שוב את המסרים הקוראים לציבור להגיע לבית החולים.

 פרופ' אורה פלטיאל, הדסה / צילום: Jared Bernstein

"אנחנו מחכים לחולים והם לא באים. השאלה היא באיזה מצב נמצא אותם. אם אלה חולים מאובחנים, הקופות נרתמו והתקשרו. אבל יש בוודאי מקרים שבהם מישהו התחיל תהליך בירור, והיה אמור לקבל תשובה חיובית בתור לרופא - ולא סתם דורשים לקבל תשובות כאלה פנים אל פנים - והוא דחה את התור, כי יש קורונה, וכרגע התהליך נקטע ואין לדעת מתי האדם הזה יקבל את התשובה".

ד"ר מירב בן דוד, אונקולוגית ומנהלת מערכך הקרינה באסותא רמת החיל, מוסיפה כי אמנם הם לא דחו אף טיפול אונקולוגי, אבל הם רואים גם ירידה בפנייה לממוגרפיות, "לא רק משום שהמטופלות דחו זאת למועד מאוחר יותר אלא גם כי מכוני ההדמיה היו ורבים עדיין סגורים או שהתורים בהם מעטים ומרווחים. לא מדובר רק במכונים הפרטיים אלא גם במכונים המשויכים לקופות. לדוגמה, יש לי מכרה שלבתה יש גוש ברגל וניתנה לה הנחיה לא להגיע להדמיה".

פרופ' שמואל בנאי, מנהל המערך הקרדיולוגי והיחידה לקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים איכילוב, אומר את הדברים באופן בוטה: "עומדות כאן מחלקות שלמות שהכנו בשביל הקורונה, ריקות. שוכבים בהן כמה חולים סיעודיים דמנטיים, על חשבון פגיעה באנשים בשיא חייהם, פגיעה מסכנת חיים".

אם הטיפול בחולי הקורונה הוא לא אינטנסיבי כרגע, כיצד נפגעים החולים האחרים?

בנאי: "במשך חודש היה לנו אסור לקיים פרוצדורות שהן לא חירומיות. מהי פרוצדורה חירומית? במחלות לב, כליות וסוכרת, הטיפול המונע הוא הטיפול החשוב ביותר. גם עם הטיפול הכי טוב שנתנו מספר המתים הוא גבוה עשרות מונים ממספר המתים מקורונה, ועם הזנחת הטיפול המונע, המחלות הללו מתקדמות ומסתבכות וזה יעלה לנו מאוד ביוקר. אני לא יכול לסלוח על זה".

משרד הבריאות בעצם מנע ממך לטפל בחולים הללו?

בנאי: "הורו לנו לעצור כל פעילות שהיא לא דחופה וחיונית. השאירו זאת לשיקול דעתנו, ולפני שבוע החלטנו שכל הפעולות של מחלקת הלב הן חירומיות וחיוניות. סוללה שנגמרה בקוצב לב יכולה להיות לא דחופה ולא חיונית? קריש דם בלב יכול להיות לא דחוף? אפילו מחלקת השיקום, שפועלת כמעין 'חדר כושר' שבו המטופל מגיע להתאמן בתנאים בטוחים ומקבל גם ייעוץ ותמיכה בשיקום. מבחינתי גם זה חירום, כי זה קריטי למניעת ההתקף הבא. אני אמנם לא אאפשר למטופל להתקלח כאן כפי שנהגנו בעבר, והוא יגיע וייצא עם מסכה, אבל הוא יקבל את השיקום שמגיע לו".

משרד הבריאות אינו תומך בזה?

"אני שומע שיש כעס עלינו שחזרנו לשגרה כי הם חושבים שלא הגיע הזמן, אבל אני חושב שהגיע הזמן מזמן ולא הייתי מפסיק גם מהיום הראשון. אבל הפסקנו, עבר חודש, ראינו מי החולים וכמה מתים יש וכמה מונשמים יש. אין לנו כרגע שום בעיה לטפל בכל החולים לצד חולי הקורונה. אם המצב היה כמו בניו יורק או בצפון איטליה, אז היינו צריכים להיערך אחרת, אבל זה לא קרה".

האם בתי חולים אחרים פועלים כמוכם?

בנאי: "בשיבא מנסים לחזור כמונו, אבל שמעתי מבתי חולים אחרים גם ביקורת על דעתי".

ד"ר גיא להט, מנהל החטיבה הכירורגית באיכילוב, אומר שבית החולים כולו עדיין לא חזר לשגרה. "לא החזרנו ניתוחים פרוקטולוגיים, אנחנו בוררים את כיסי המרה והבקעים. אנחנו בררנים יותר. לא חזרנו לפעילות מלאה בחדרי הניתוח מבחינת חדרים זמינים, כי ישנם חדרים שמוקצים לקורונה. הצטבר תור ארוך של חולים שביטלו להם את הניתוח ואנחנו מתחילים לזמן את החולים הללו".

לרופאי השיניים, למשל, עדיין אסור לחזור לעבודה אלא במקרים חירומיים, כפי שמשרד הבריאות הדגיש בימים האחרונים. אבל רפואת השיניים היא תחום שמבוסס על מניעה. בינתיים, החור בפיות הקולקטיביים של ילדי ישראל הולך ומתרחב. טיפולי שורש קטנים יתפרצו אחרי הקורונה כטיפולי חירום מכאיבים.

בנאי: " הייתה ירידה של יותר מ-50% בפניות למרפאות לצנתורים ולאשפוז יום. הכניסו את הציבור לפאניקה נוראית והם מפחדים לבוא לבית החולים".

קשה מאוד לאדם לדעת מה דחוף ומצדיק הגעה למרפאה. לדוגמה, שוחחתי עם אישה שסובלת מדלקת בדרכי השתן ומתפתלת מכאבים בבית. אם היא תפתח את האתר של קופת החולים, יהיה כתוב שם להימנע מלהגיע למרפאות.

"זו דוגמה מצוינת, כי זיהום בדרכי השתן שמגיע לרמת כאב כזאת יכול גם להיכנס לדם, יכול לפגוע בכליות. היא יכולה למות מזה. היא חייבת לטפל בזה היום. בגילה זה מסוכן לה יותר מהקורונה".

לדברי להט, אמנם קשה להיות נחרץ בהמלצה לחולה מה לעשות, אבל מבהיר שלהסתובב בחבורות ללא מסכות מסוכן יותר מלהגיע לבית החולים לטיפול. אנחנו מחלקה כירורגית ולא מתאשפזים אצלנו חולים חשודים בקורונה, עד היום לא היה לנו אפילו חולה אחד. אבל אם מישהו חרד מאוד, נחכה לו כשירגיש מוכן".

יש טענה שחלק גדול מהביקורים במיון מיותרים, ושהמצב הנוכחי חוסך רפואת יתר.

פלטיאל: "כרגע אין ניתוחים, אז נראה כאילו אחוזי התמותה יורדים, אבל זו אשליה, כי אנחנו נראה את התמותה הזאת וגדולה ממנה אחר כך".

להט: "יש קבוצה גדולה של חולים שבשגרה היו מופנים למיון, ובחודש הזה נעשה מאמץ לטפל בהם מחוץ לבית החולים, ככל האפשר. אנחנו לא יודעים אם זה הצליח, וזה בהחלט משהו שכדאי בהמשך לבדוק".

בנאי: "אם יש טיפולים מיותרים, זה בעיקר בבתי החולים הפרטיים. הירידה בהתקפי לב שאנחנו רואים במיון, היא כנראה משום שאנשים עברו את התקף הלב בבית, חששו להגיע ולא יודעים שזה באמת מה שקרה להם. אולי חלק קטן מהירידה הוא בגלל ירידה בסטרס של היומיום, אבל אם כך, אז בקרוב נראה עלייה חוזרת בנתון הזה, בגלל הסטרס של המצב הכלכלי, והחרדות והדיכאונות".

השלכות הדחייה של טיפולי פוריות

תחום אחד נסגר לגמרי עם פרוץ המגפה: הפריות מבחנה. לכאורה אין בכך דחיפות. מי שלא תעבור את הטיפול החודש תעבור אותו בחודש הבא, אבל ד"ר טל שביט, מנהל יחידת ההפריה החוץ גופית בבית החולים אסותא, מסביר שזה יותר מסובך מזה. "מי שנמצאת בתהליך הפוריות, היא כל כולה בזה וההמתנה הכפויה היא נוראית. כל יום אנחנו מקבלים טלפונים - מתי אתם פותחים. זה תסכול גדול ומפח נפש גדול למטופלת. בימים רגילים אני אומר שאין עבודה טובה יותר משלי, ובחודש הזה אני הולך לעבוד עצוב".

עבור נשים וגברים בגיל מבוגר יותר, דחייה של הטיפול יכולה להיות משמעותית לסיכוי להיות הורים. "ברוב המקרים, דחייה של חודש לא באמת תפגע בסיכוי ההצלחה העתידיים של הטיפול, אבל אני לא יכול לומר זאת באותה נחרצות לגבי שלושה חודשים", אומר שביט. "בשביל הצלחת הטיפול אנחנו צריכים את שלוות הנפש של האישה, ואם היא אפילו רק חוששת שההמתנה פגעה בסיכוייה, היא יכולה להיכנס למצב נפשי לא פשוט. תגברנו את כל מערך הפסיכולוגיה והתמיכה שלנו במהלך התקופה הזאת".

לדברי שביט העצירה של הטיפולים הייתה נכונה לא רק בגלל החשש הדבקה של המטופלות, אלא גם משום שאין יודעים כיצד משפיעה הקורונה על העוברים. "הווירוס החל בנובמבר והתינוקות שנהרו אז עוד לא נולדו. בינתיים, תינוקות שנולדו לנשים חיוביות לקורונה לא מציגים שום פגיעה, אבל רוב הפגיעות הן בשליש הראשון של ההיריון, כך שעדיין אין לדעת. בסקירות מערכות זה נראה בסדר, וממילא - אין המלצה לנשים בבית לא להיכנס להיריון כרגע בגלל הקורונה, אז מדוע דווקא כשמדובר במטופלות פוריות, אנחנו בוחרים בשבילן?". לכן כעת טל תומך בהחזרת הפעילות, "בתנאים מוגנים, עם ריווח הטיפולים ועדיפות למטופלות שנמצאות בסוף תקופת הפוריות שלהן".

שוק הניסויים הקליניים נעצר: המחקר וטיפולים למחלות שונות עלולים להתעכב

חוקרי הווירולוגיה, ענף מוזנח יחסית של הרפואה, הם אולי המרוויחים הגדולים מהמגפה הנוכחית. "מוזרמים היום הרבה כספים למחקר", אומרת בן דוד. "אני רואה כל יום 5-10 הצעות למענקים בתחום הקורונה בפרט והמחלות הזיהומיות בכלל". המודעות הגוברת לסיכון במחלות הזיהומיות, עשויה לעזור להקצאת משאבים ומימון למלחמה במחלות כאלה, לרווחת מי שסובל מהן היום במדינות עולם שלישי.

לעומת זאת, בכל תחומי המחקר האחרים, המצב קשה יותר. בארה"ב, השוק המוביל לביצוע ניסויים קליניים ולאישור מוצרים רפואיים חדשים ותרופות חדשות, מתקשה לבצע היום ניסויים קליניים (ניסויים בבני אדם) בתחומים שאינם קורונה. זאת משום שהחולים פחות מעוניינים להשתתף בניסויים בתקופה זו, אם הם מחייבים נוכחות מוגברת בקליניקה, וגם הרופאים פחות פנויים. אפילו את הניתוח הסטטיסטי מורכב יותר לעשות כאשר חלק מהעובדים בחברות הסטטיסטיקה לא מועסקים במשרה מלאה.

גם מחקרים בבעלי חיים ומחקרים בתאים נדחים, כי כוח האדם במעבדות הללו לא תמיד נחשבים לכוח עבודה חיוני. אם התקופה הזאת תימשך, היא עלולה לעכב את המחקר ואת אישור הטיפולים במחלות רבות, על חשבון החולים במחלות הללו, שחלקם לא יספיקו לקבל את הטיפול.

חברת הייעוץ Lifesci Advisors ביצעה סקר בקרב לקוחותיה, חברות תרופות ומכשור רפואי, ומצאה כי 54% כבר נאלצו לדחות פעילויות הקשורות בניסויים קליניים ו-40% כבר דחו את תאריך היעד לפרסום תוצאות הניסויים.

עם זאת, ייתכן שמהחקר המוגבר של נגיף הקורונה יוביל גם לתוצאות חיוביות לעולם הרפואי. ציינו בעבר את ההשפעה של הקורונה על התפתחות של הטמעת הרפואה מרחוק. בן דוד מציינת בנוסף גם את סוגיית ההגיינה. "אנחנו מטמיעים פה הרגלי הגיינה שיהיו משמעותיים ביותר במלחמה במחלות זיוהמיות בעתיד", היא אומרת. כמה מכם ידעתם כיצד נכון לרחוץ ידיים בעבר?

כמו כן, ייתכן שהמחקר המואץ של הנגיף יוביל לפריצות דרך שיהיו רלוונטיות לא רק לנגיף הזה, אלא גם למחלות זיהומיות אחרות, למחלות לא זיהומיות שקשורות במערכת החיסונית, למחלות לב (הווירוס משפיע באופן מוגבר על אנשים עם מחלות אלה, ואנחנו לא מבינים עדיין מדוע), לגנטיקה או בכיוונים שאנחנו עדיין לא יכולים לדמיין.