אבחנה תוך יממה ואפס בירוקרטיה: כך חוזרת ברלין לשגרה

כבר מרגע הכניסה למרפאה שלו בברלין, ד"ר גל גולדשטיין מבקש מהאחיות העובדות בקליניקה להוביל את מי שחוששים כי הם חולים בקורונה היישר לחדר מבודד. המטופלים נכנסים למרפאה בשעות קבועות מראש, לרוב בסוף יום העבודה, ואם אין להם מסכות וכפפות - הם מקבלים אותן במקום מהאחיות עוד לפני כניסתם לשטח המרפאה. האחיות עצמן ממוגנות היטב, משום שאין כיום בעיה של השגת ציוד רפואי בברלין, אומר ד"ר גולדשטיין, רופא ישראלי צעיר (39), שפתח את הקליניקה העצמאית שלו - המתמקדת בין השאר במחלות זיהומיות - בתחילת החודש, היישר לתוך משבר הקורונה.

הסיפור של גולדשטיין מדגים את האסטרטגיה הברורה של ברלין וגרמניה בכלל לחזרה לשגרה. "המחיר של מסכות הגנה בשבילנו כמרפאה עלה קצת, מ-60 סנט לפני המשבר ל-90 סנט כעת, אבל אין לנו בעיה אמיתית להשיג אותן, כך גם משקפי הגנה, חלוקים חד פעמיים או ציוד בדיקות. אנחנו קונים את הציוד כרגיל מחברה המספקת ציוד רפואי", הוא אומר. "שלשום, למשל, הייתי צריך להזמין מטושים לבדיקות. התקשרתי לספק שלנו, ויום לאחר מכן הגיעו 1,500 מהם".

"אם יש חשש קטן - שולחים לבדיקה"

במטושים משתמש ד"ר גולדשטיין בעצמו אחרי שהוא נפגש עם המבקרים, רבים מהם ישראלים, בחדר המבודד. "ההחלטה אם לבצע בדיקה לקורונה או לא היא שלי, אבל הייתי אומר שכאן בברלין אנחנו הרבה פחות מחמירים מאשר במקומות כמו ישראל בנוגע לביצוע בדיקות. אנחנו לא דורשים הוכחות לקשר ישיר עם חולה קורונה או ביקור באזור התפרצות. גם אם יש חשש קטן לקורונה - אנחנו שולחים לבדיקה".

העובדה כי בגרמניה כולה יש יכולת מעבדתית גבוהה ושהמדינה הצליחה כבר בתחילת המשבר לבצע כ-300 אלף בדיקות בשבוע (כיום עומד המספר על כ-500 אלף בדיקות, והוא צפוי לעלות עוד יותר), היא חלק מהסיבה שהמדינה נחשבת למי שהתמודדה היטב עד כה עם התפשטות המגפה. וישנו מרכיב נוסף - התשובות מגיעות במהירות.

"אם אני חושש כבר בעת הבדיקה שיש למטופל קורונה, עם התסמינים הקלאסיים של שיעול, חום גבוה, כאבי פרקים והרגשת חולשה", מספר ד"ר גולדשטיין, "כבר אחרי הביקור אני ממלא טופס ושולח בפקס לרשויות המקומיות". אבל ברוב המקרים מדובר בהליך מיותר, משום שאת התשובה מהמעבדה שאיתה עובדת הקליניקה הוא מקבל בין 12 ל-24 שעות אחרי שלקח את הדגימה. "יש לנו שליח שבא פעמיים ביום כדי להעביר את הבדיקות, והכול עובד בברלין באופן יעיל מאוד. למעשה היה לי מבחר עם איזו מעבדה לעבוד, כמעט כולן מציעות כעת בדיקות קורונה".

מתוך כמה מאות הבדיקות שביצע בחודש האחרון, בכמה מקרים התשובה חזרה חיובית. "במקרה כזה אני צריך לשלוח פקס נוסף לרשויות הבריאות וגם המעבדה מעדכנת אותם לגבי התוצאות. אני כרופא וגם הרשויות מתקשרים לחולה ומורים לו מה לעשות. לרוב מדובר בהוראה להישאר בבית בבידוד, לשלוח לבדיקה את בני הבית הנוספים, אם יש, ולהתקשר אם המצב מחמיר. לא שולחים למלוניות ולא לבתי חולים, ברוב המקרים ההוראה היא להישאר בבית", הוא מספר.

כמו רוב האזורים בגרמניה, גם ברלין צולחת עד כה את משבר הקורונה העולמי ללא התפרצות משמעותית. לפי נתוני העיר, 5,341 מקרים אותרו בחודש וחצי האחרונים, אך רובם החלימו ויש כיום בעיר כ-1,430 חולים. 105 בני אדם מתו בעיר, שבה חיים כ-3.5 מיליון תושבים. ברלין משקיעה משמעותית במתן מענה גם לגלי התפרצות נוספים שעשויים להתרחש, וד"ר גולדשטיין אומר שהוא מתמודד בימים אלה במכרז שיהפוך את הקליניקה שלו - שממילא מתמחה במחלות זיהומיות - ל"קליניקת קורונה", שבה 70% מהפעילות תהיה ביצוע בדיקות, מאות ביום. "אנחנו מתנדבים לעשות את זה בגלל הפוקוס שלנו על מחלות זיהומיות, אנחנו יודעים להתמגן, יודעים במה זה כרוך. חלק מהמרפאות בברלין אומרות היום לאנשים ‘אל תבואו בכלל למרפאה’, כי הם חוששים מהדבקה".

"אין קשר חברתי רב כמו שיש בישראל"

באופן אישי, אומר ד"ר גולדשטיין, שלמד רפואה בבודפשט ואז עבר לבירת גרמניה ובה השלים התמחות ברפואה פנימית - בין השאר בבית החולים היהודי בעיר - כי הוא מרגיש שהתפרצות הקורונה היא "אירוע של פעם בחיים", וכי הוא שואף בין השאר לסייע לקהילת הישראלים בברלין לקבל אבחון וטיפול טובים.

גם הוא סבור כי התשתית המעבדתית הנרחבת במדינה סייעה למאבק בהתפשטות הקורונה. "יש כאן מעבדות ברמה גבוהה מאוד, שכל אחת מהן מסוגלת לעשות את רוב הבדיקות הנחוצות. לא מדובר רק בבדיקות קורונה אלא ברוב הצרכים הרפואיים בתחום האבחון. בישראל, בהשוואה לכך, יש מעבדות בודדות או מרכזים בודדים המתמחים בבדיקות שונות". בנוסף, הוא אומר, "גרמניה כבר מראשית המגפה אישרה לרופאי משפחה לשלוח חולים אפשריים לבדיקות קורונה, מה שסייע לאבחון מהיר יותר".

לדבריו, גם גורמים תרבותיים ודמוגרפיים שיחקו לטובת הגרמנים. "אין כאן קשר חברתי רב כל כך כמו בישראל, במיוחד לא עם המשפחות, שלא רואים הרבה. הרוב חיים די לבדם, או עם מעגל די מצומצם של חברים. בנוסף, הגרמנים ממלאים היטב אחרי ההוראות, ומאז שיצאה ההוראה לשמור על 1.5 מטר מרווח, אני רואה שרבים מהם עושים זאת". הוא מוסיף: "הגרמנים לא נקטו צעדים חריגים במיוחד, כמו חובת בידוד למי שחזרו מאזורים מסוימים, או מניעת כניסה בטיסות, אבל כן ביטלו אירועים המוניים. הם נקטו צעדים חיוניים באופן מהיר, וזה בהחלט סייע לבלום את ההתפשטות".