הגרף היומי: מעולם לא מתו כל כך הרבה, כל כך מהר. איך תשפיע הקורונה על ארה"ב?

השבוע ציין מושל ניו ג'רזי פיל מרפי כי בפרק זמן של פחות משלושה חודשים, מדינתו איבדה יותר אנשים לנגיף הקורונה מאשר מקומיים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה, במלחמת קוריאה, במלחמת וייטנאם, באפגניסטן, באסון התאומים גם יחד

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP
עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

התפשטות הקורונה בעולם הפכה במהרה את ארה"ב למוקד המשמעותי ביותר של המגפה. בשבוע החולף, האמיר מספר החולים בעולם וחצה את רף השלושה מיליון, כאשר בארה"ב לבדה נמצאים יותר ממיליון חולים, כ-62 אלף מתוכם כבר נפטרו. שני מוקדי ההתפרצות המשמעותיים ביותר, הם מדינות ניו יורק - עם יותר מ-300 אלף חולים וכ-24 אלף מתים, וניו ג'רזי, עם כ-116 אלף מקרים מאומתים ו-6,700 מתים.

גם אם קצב העלייה ירד במעט, בארה"ב ממשיכים לספור כמויות גדולות של חולים וקורבנות קורונה, כאשר לפי אנתוני פאוצ'י, ראש מכון המחקר למחלות מדבקות ואחד מראשי צוות הבית הלבן לטיפול בקורונה, קצב הבדיקות עדיין נמוך מדי - 217 אלף בדיקות ליום, וצריך להכפיל את עצמו לכדי חצי מיליון, כך שייתכן שחולים רבים לא מאותרים, או נפטרים בביתם ולא נכללים במניין המתים הרשמי.

ההתפשטות הקטלנית של הקורונה בארהב
 ההתפשטות הקטלנית של הקורונה בארהב

השבוע ציין מושל ניו ג'רזי פיל מרפי כי בפרק זמן של פחות משלושה חודשים, מדינתו איבדה יותר אנשים לנגיף הקורונה מאשר מקומיים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה, במלחמת קוריאה, במלחמת וייטנאם, באפגניסטן, באסון התאומים גם יחד. בארה"ב כולה, נהרגו במלחמת קוריאה 36 אלף בני אדם, במלחמת וייטנאם 58 אלף, בפרל הארבור 2,467, ובאסון התאומים מעט פחות מ-3,000 בני אדם מצאו את מותם.

מלחמות עקובות מדם, הותירו לא אחת טראומה לאומית קשה והובילו לא אחת לשינויים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. כעת, הציבור רואה מקרוב את המתחולל במדינתו. שקי הגופות הנערמים מחוץ לבתי החולים, צוותים רפואיים מתמוטטים כאשר מערכת הבריאות לא מצליחה לשאת את העומס הרב, ושרשרת לוויות בקהילה המקומית. לפי סקר שבוצע לאחרונה, בניו יורק למשל, כל אדם שני מכיר נפטר קורונה. לפני כחודש, סימן הנשיא טראמפ כהצלחה אובדן של 100 אלף בני אדם לנגיף, כאשר במלחמת העולם הראשונה נהרגו 116 אלף אמריקאים.

אך האם הקורונה תוביל ל'אפקט מלחמה' ושינויים פוליטיים או חברתיים, במדינה שספגה את המהלומה החזקה ביותר? ההיסטוריונית ד"ר יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב, מציינת שלא ניתן לנבא כמובן כיצד תשפיע הקורונה לטווח הארוך וכי השוואה מורכבת. "החיים אחרי 9/11 לא נראו כמו החיים לפני. בדיקות הביטחון השתנו, תרבות התעופה השתנתה, איומים חדשים ותפיסה של המרחב הציבורי השתנתה. צנעת הפרט והיכולת של הממשלה הפדרלית לעקוב אחר האזרחים התרחבה. בהתחלה זה היה נראה בלתי נתפס, אך הפך להרגל. אירועים משני חיים כמו מלחמות או אסונות ומגפות, יש בהם ממד של מהפכה ושינוי בדפוסים מנטליים. אך לשגרה יש כוח עצום, ובני אדם מתרגלים לחיים שעוצבו מחדש בעקבות אירוע".

האם המגפה תוביל לתמורות שלטוניות?

"כבר עכשיו ברור שהמגפה הזו היא אירוע דרמטי בחיים האמריקאיים. הסוף נראה רחוק, וההשלכות יכולות להיות כבדות, בגלל מצב הבריאות הירוד של האוכלוסייה והיעדר מערכת בריאות ממלכתית. זה יכול להיתרגם לחוויית מגפה אחרת ממה שרואים בעולם.

"מה יהיו המשמעויות הפוליטיות? קשה לענות על זה. המשבר יוצר אפשרות לחיזוק של הממשלה הפדרלית, הרחבה של זכויות הבריאות ומנגנוני הבריאות הממלכתיים. לו זה היה קורה, זה היה בהלימה למה שאירע במשברים אחרים - התחזקות הממשל הפדרלי והרחבת התמיכה באזרח.

"בניגוד למשברים אחרים, מי שיושב כרגע בשלטון הם נשיא שקשה לדעת מה הוא רוצה, ומפלגה שמזוהה לחלוטין בהתערבות מינימלית של הממשלה בחיי האזרח, ונאבקת מזה עשור בהרחבת שירותי הבריאות הציבוריים. קשה לומר האם משבר הקורונה יהיה מספיק משמעותי ויערער את החשיבה הזו בטווח המיידי, אני לא מניחה שנראה שינוי מדיניות. השאלה היא האם זה יכריע את הבחירות הבאות, ויביא לחשיבה מחודשת של הציבור בנוגע לממשלה הפדרלית. עוד מוקדם לומר".