"האינפלציה עשויה לעלות לאור ההצלחה במאמצי ממשלות ה-G7 לשים את התל"ג כמטרה"

"לא ניתן להתמודד בצורה יעילה עם המשבר בכלכלה הריאלית על ידי אילוץ העברות ממאזן פרטי אחד למשנהו", אמר איב בונזון, מנהל השקעות ראשי, יוליוס בר. לדבריו, נגיף הקורונה גרם לאובדן כספי בלתי נמנע לכלל אוכלוסיית העולם ועל הממשלות לשים להן למטרה למזער את אותו אובדן ולפזר את המחיר שהוא גובה באופן שווה על פני החברה.

"כדי להשיג מטרה כפולה זו של צמצום וחלוקה שוויונית, יש הכרח לבצע העברות ממשלתיות למגזר הפרטי. העברות כאלו יגדילו באופן זמני את הגירעונות הציבוריים, אך האלטרנטיבה, מיתון ודיפלציה, היא גרועה לאין ערוך ובעלת השפעה שלילית ביותר עבור הדמוקרטיה והערכים העומדים בבסיס החברה המערבית", אמר בונזון.

"חברות מסוימות מושפעות מעט מאד או באופן זניח, אחרות אפילו זוכות למחזור גדול יותר כתוצאה מהמשבר (כגון בתחום המסחר האלקטרוני), אך חברות אחרות חוות ירידה משמעותית או אפילו עצירה מוחלטת בהכנסות, כגון בתחום התיירות, המלונאות והמסעדות. משך הסגר ואמצעי הבלימה, ובעיקר הקצב בו ניתן יהיה לחדש פעילויות שונות אינם ידועים, שלא לדבר על הסכנה ב"רגיעת שווא" במקרה של התפרצות שנייה. הפסדי ההכנסה במגזר הפרטי מפוצים באופן בלתי אחיד", אמר בונזון. 

"לעומת זאת, מצב העצמאים הרבה פחות טוב ברוב המקרים", המשיך בונזון. "עליהם להסתפק בהכנסה זעומה או לחיות בהיעדר הכנסה. תוכניות להלוואות הגישור יכולות להוות פתרון לטווח קצר בלבד. ואכן, חברות אשר נטלו הלוואות כאלה יאלצו להחזיר אותן, וימצאו את עצמן מוגבלות כאשר הכלכלה תנסה להתאושש. יתרה מכך, ככל שהסגר יימשך זמן רב יותר, כך נראה מספר רב יותר של פשיטות רגל מצד חברות קטנות, בינוניות ואפילו גדולות".

"בעקבות זאת יפגע המרקם הכלכלי של המדינות השונות לצמיתות, במיוחד באירופה, שבה הלוואות שלא נפרעו מובילות להצהרה על שווי נטו שלילי אשר נדבקת אל הלווה לשארית חייו. מצב זה מנוגד לנוהג בארצות הברית, למשל, שם יכול המלווה למחוק את יתרת החוב והלווה יכול להתחיל מהתחלה. להבדלים המשמעותיים הללו בחוקי פשיטת הרגל יש השלכות ניכרות על היכולת לפתור את משבר האשראי במדינות השונות. לפיכך, קיימת חשיבות קריטית למניעת מצב בו עסקים שהיו מתקיימים היטב בזמן שגרה, יאלצו להכריז על פשיטת רגל ולהתפרק כתוצאה מצעדים ממשלתיים שמטרתם להגן על מערכת הבריאות", אמר בונזון.

בונזון מזהיר כי דיפלציה בפועל תזיק למרקם החברתי לפחות כמו אינפלציה שיצאה משליטה. "בתקופות בהן הסיכון נוטה בבירור כלפי דיפלציה יותר מאפשר אינפלציה, מדיניות של הגבלה מלאכותית לטובת יחס המשווה בין מניה (אג"ח) לתזרים (תוצר) תביא לתוצאה הפוכה מן הנדרש - ולמעשה היא מסוכנת מאוד", אמר בונזון.

"חלוקת העוגה הכלכלית היא המפתח, אך עומדת במקום השני לאחר מניעת כיווץ דיפלציוני של אותה עוגה כתוצאה מתיאוריות כלכליות אקסיומטיות ואסימטריות. אמצעי החירום שננקטו על ידי הבנקים המרכזיים נשאו פרי. שאלת אמצעי התמיכה התקציבית והפיסקלית מסובכת הרבה יותר. על פי המצב כיום, החלטות מתקבלות על ידי פוליטיקאים נבחרים אשר צריכים לקבל אותן תחת מספר רב של אילוצים מוסדיים ומנהליים. יתר על כן, יכולתם לממן את הגירעונות הנדרשים משתנה במידה ניכרת בהתאם ליכולתם לקבל מלווה במטבע שלהם ולהדפיס חלק מהסכומים הדרושים. לפיכך, המצב שונה במידה ניכרת ממדינה למדינה", אמר בונזון.

"נכון לעכשיו סכנת הדיפלציה נותרה ללא שינוי"

"לעת עתה ובחודשים הקרובים, הסיכונים נותרו מוטים בבירור לטובת דיפלציה. זו הסיבה לכך שנכסים הנהנים מהמשך סביבה של צמיחה נומינלית איטית והיעדר אינפלציה, כמו מניות צמיחה איכותיות, המשיכו להפגין ביצועים טובים יותר", אמר בונזון. "בסופו של דבר, אם תמהיל המדיניות יתקדם לעבר תמיכה פיסקלית רבה יותר והכלכלות לא תישארנה סגורות לאורך זמן רב מדי, האינפלציה עשויה לעלות לאור ההצלחה במאמצי ממשלות ה-G7 לשים את התל"ג כמטרה. עם זאת, עדיין מוקדם להכין את עצמנו לסביבה זו. רק בהתקיים סביבה כזו, יוכלו הבנקים המרכזיים המפותחים לעבור למצב של בקרת עקומת תשואה".