דעה: ממשלות נתניהו ומערכת הבריאות - פוליטיקה של הזנחה

בארבע הכנסות בהן בנימין נתניהו היה ראש ממשלה, תשומת-הלב לנושאי בריאות הייתה מהנמוכות ביותר • הזנחה זו קשה יותר מההזנחה התקציבית ממנה סובלת מערכת הבריאות בשנים האחרונות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב / צילום: איל יצהר, גלובס
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב / צילום: איל יצהר, גלובס

מחקר שערכנו במעבדה לחקר סדר היום הפוליטי בישראל הראה שהקואליציות של ראש הממשלה בנימין נתניהו הפנו פחות תשומת-לב לנושאי בריאות מכמעט כל קואליציה אחרת בארבעים השנים האחרונות. בעוד שלאורך זמן חברי הכנסת רק הגבירו את תשומת-הלב לנושאי בריאות, הרי שממשלות ישראל הזניחו את הנושא. ובייחוד, בארבע הכנסות בהן בנימין נתניהו היה ראש ממשלה, תשומת-הלב לנושאי בריאות הייתה מהנמוכות ביותר.

הזנחה זו קשה יותר מההזנחה התקציבית ממנה סובלת מערכת הבריאות בשנים האחרונות.

המאבק על סדר היום הפוליטי עומד בלב ליבו של ההליך הפוליטי. שחקנים פוליטיים שונים עושים מאמץ גדול להשפיע על סדר היום - דרך נאומים, ראיונות לתקשורת, הצעות חוק, דיונים בכנסת ופניות לערכאות משפטיות שונות. לכן, בחינה של תשומת-הלב של שחקנים פוליטיים, ואילו נושאים עולים על סדר היום מאפשרים להבין את יחסי הכוחות במערכת הפוליטית ואת ההעדפות של בעלי הכוח במערכת.

המעבדה לחקר סדר היום הפוליטי בישראל, שעובדת בשיתוף בין המרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת בר אילן, עוקבת אחר הנושאים שעל סדר היום של שחקנים פוליטיים שונים החל מהכנסת העשירית (1981) ועד היום. במסגרת הפרויקט, בחנו את תשומת-הלב לנושאים שונים, ביניהם נושאי בריאות. הממצאים שלנו לגבי נושאי הבריאות מעוררים שאלות נוקבות לגבי סדר היום של קואליציות נתניהו השונות ומסבירים ולו במקצת את המצב העגום אליו נקלענו.

ניתן לראות את ההזנחה באמצעות ההשוואה שערכנו בין הצעות חוק פרטיות, אשר מבטאות ניסיון לשינוי על ידי חברי הכנסת, לבין הצעות חוק ממשלתיות, אשר מבטאות את סדר היום של הממשלה. הנתונים מראים כי חברי הכנסת הראו תשומת-לב הולכת וגוברת בנושאי בריאות. החל מהכנסת העשירית ועד היום עלה המספר הכולל של הצעות החוק הפרטיות הנוגעות לבריאות, וכן שיעורן מכלל הצעות החוק.

לעומת זאת, שיעור הצעות החוק הממשלתיות בקואליציות בראשות הליכוד בהנהגת נתניהו היו הנמוכות ביותר. כך בכנסת הארבע עשרה (96-99), וכך בכנסות ה 18-20 (2006-2019). הכנסות היחידות עם שיעור נמוך יותר הן הכנסות העשירית (1981-1984) והאחת-עשרה (1984-1988) - גם הן בהנהגת הליכוד (או בשיתוף הליכוד לגבי האחרונה).

העובדה שהממשלות בתקופת נתניהו (כנסות 14, 18, 19, 20) היו עסוקות פחות בנושאי בריאות מבתקופות אחרות מראה על עוצמת ההזנחה של הנושא. כל שירות ציבורי חייב להתעדכן על מנת להתאים את עצמו לצרכי החברה. המכשיר לעדכון ושינוי הוא בפעילות נבחרי הציבור. כאשר חברי הכנסת מעלים הצעות חוק, גם אם חלקן פופוליסטיות, הן מצביעות על צורך בשינוי והתאמה.

אמנם, מרבית הצעות החוק הפרטיות נדחות בשלבים שונים של החקיקה, אך גם כאן, הקואליציות של נתניהו בלמו כל ניסיון לשינוי אשר מבוטא בהצעות החוק הפרטיות. לא רק שממשלות נתניהו לא קידמו חקיקת בריאות, גם אחוז הצעות החוק הפרטיות בנושאי בריאות אשר עברו קריאה שלישית בכנסות ״נתניהו״ עומד על 2.9 לכנסת. ממוצע כל הכנסות מ-1981 ועד 2019 הוא 4 לכנסת. כלומר, גם התמיכה בהצעות חוק פרטיות הנוגעות לבריאות - ביטוי לצרכים חברתיים שמבטאים חברי הכנסת - הייתה נמוכה יותר בכנסות ״נתניהו״ מאשר בכנסות אחרות.

לאחרונה אנחנו שומעים רבות על המחדל בהפניית תקציבים למערכת הבריאות. מדובר במחדל קשה אשר אני בטוח שעוד יידון רבות. המחקר במעבדה לחקר סדר היום מוסיף מימד נוסף להזנחה הזו - מחדל שהינו קודם ואף חריף יותר למחדל התקציבי. אנו מראים שבעוד חברי הכנסת היו מודעים לצורך בשינוי, כפי שניתן לראות במספר הצעות החוק הפרטיות בנושא - הקואליציות בראשן עמד נתניהו לא קידמו רפורמות משמעותיות, לא הציעו חקיקה ממשלתית, עצרו כל ניסיון לשינוי בהתנגדות להצעות חוק פרטיות.

במילים פשוטות, מערכת הבריאות הוזנחה על ידי ממשלות נתניהו בבלימת תשומת-הלב הפוליטית לנושא. 

הכותב הוא מרצה בכיר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה

צרו איתנו קשר *5988