דוח המבקר: למרות ההצהרות על שיפור, זמן ההמתנה לדיור ציבורי מתארך

בשנת 2016 זמן ההמתנה לדירת דיור ציבורי עמד על 25 חודשים • בשנת 2019 נרשם זינוק ל-31 חודשים • עוד נמצא בדוח המבקר כי המדינה לא מיישמת החלטה לכלול דיור ציבורי בפרויקטי מחיר למשתכן

בניין באור יהודה שבו יש דירות דיור ציבורי / צילום: תמר מצפי
בניין באור יהודה שבו יש דירות דיור ציבורי / צילום: תמר מצפי

כמה זמן צריכים זכאי דיור ציבורי להמתין לדירה? תלוי מתי נשאלה השאלה. ב-2016 משך הזמן עמד על 25 חודשים. אלא שב-2019, ולמרות הצהרות של ראשי משרד הבינוי והשיכון בשנים האחרונות, משך הזמן עלה והוא עומד כבר על 31 חודשים. כך עולה מדוח מבקר המדינה שבדק את תחום הדיור הציבורי.

אחת הסיבות לכך היא שחיקה הולכת וגדלה במלאי דירות הדיור הציבורי שמחזיקה הממשלה באמצעות החברות המשכנות, ובראשן עמידר. בשנת שעברה מנה מאגר הדיור הציבורי 53 אלף דירות. שמונה שנים קודם, ב-2011, המספר היה גבוה בלמעלה מעשרת אלפים דירות.

יצוין כי הירידה העקבית במספר הדירות נובעת מרכישתן על ידי זכאים, שבעשותם זאת יוצאים ממאגר הזכאים. לפי ממצאי מבקר המדינה, בעוד שב-2011 רשימת ההמתנה של אותן דירות, קרי של זכאים שמחכים לתורם שתתפנה דירה, עמד על 2,340. ב-2019 המספר הוכפל.

מבין הממתינים 3,700 אינם מתגוררים בדירה, ומקבלים להשתתפות המדינה בשכר דירה, וכאלף נוספים הם דיירי דירות ציבוריות, שממתינים להחלפת דירה מסיבות שונות, כמו סיבות רפואיות או מגורים בדירה קטנה ביחס למספר הנפשות במשפחה.

המחדלים שמצא המבקר בתחום לא נגמרים כאן. מהבדיקה מתברר שבמקרים שבהן כן נרכשות דירות ציבוריות הן ממוקמות במעין "פול" סגור של ערים. למעשה המדינה לא רוכשת דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, לרבות בערים שבהם המדד החברתי-כלכלי נמוך. אמנם רשימת הערים שבהן ניתן לרכוש דירות גדולה יחסית, ועומדת על 110 ערים, אלא שמרביתם ישובים יהודיים עירוניים ותיקים.

המדינה החליטה, אז מה?

החלטות מועצת מקרקעי ישראל מהשנים 2017 ו-2018, קובעות כי יש להכליל דירות ציבוריות בפרויקטים של מחיר למשתכן. נקבע כי הוועדה לתכנון ופיתוח רשאית לקבוע כי עד שבעה אחוזים מכלל דירות "מחיר למשתכן" במתחם מסוים, ייבנו על ידי היזם הזוכה עבור משרד הבינוי ללא תמורה וישמשו כדירות ציבוריות.

דוח מבקר המדינה בדק ומצא כי בפרויקטים של "מחיר למשתכן" יש בסה"כ מצאי של 0.3% דירות ציבוריות. בתשובתו למבקר המדינה מסר מטה הדיור בנושא זה כי "הוות״פ (הוועדה לתכנון ופיתוח) תמשיך לאשר בניית דירות ציבוריות בפרויקטים של "מחיר למשתכן", וזאת כפוף להיתכנות הכלכלית של הפרויקט". מטה הדיור ציין בתשובתו כי "אין הכרח כי הוות"פ תקצה דירות ציבורית בכל פרויקט", וכן כי בהחלטה לא נקבעו יעדים נוכח שיקולי ההיתכנות הכלכלית בהקצאת דירות ציבוריות בפרויקטים השונים.

בין ההמלצות שכולל מבקר המדינה בנושא הדיור הציבורי נכתב כי יש לרכוש דירות למאגר הדיור הציבורי גם בערים שלא נמצאות בהם דירות דיור ציבורי כיום, ושבהן מתגוררים זכאים.

בעניין מצאי הדירות הנמוך קובע המבקר כי משרד הבינוי, רמ"י ומשרד האוצר צריכים להגיע להסכמה כדי שיהיה ניתן למצות את הפוטנציאל הטמון בבניית הדירות בתוכנית "מחיר למשתכן", וכך להגדיל את מאגר הדירות הציבוריות ולקדם ככל שניתן את בניית הדירות.

מבקר המדינה ממליץ לחברות המשכנות לקדם במתחמים שבהם יש להם דירות פרויקטי התחדשות עירונית, שיאפשרו הכפלה של כמות יחידות הדיור ושימוש ברווחים לטובת רכישת דירות נוספות לנזקקים. בנוסף ממליץ המבקר כי משרד הבינוי והשיכון יפעל לגבש מענה אחר לאוכלוסייה הזקוקה לסיוע בדיור, כגון שכירות ארוכת טווח והגדלת הסיוע בשכר דירה.