דעה: אין סיבה שמהפכת העבודה מרחוק תפסח על דיונים בבתי המשפט

שבר הוא לעולם גם הזדמנות. שעה שהעולם עמד מלכת ניתן לעצור, להתבונן, לחשוב ולשנות היכן שאפשר וצריך. מערכות רבות עוברות עתה טלטלה משמעותית. הריחוק החברתי ומגבלות התנועה שנכפו על המשק בעטיה של מגפת הקורונה חייבו לעבור לעבודה מרחוק, ואין סיבה כי הצעד הזה יפסח על דיונים בבתי המשפט.

משרדים רבים שבזמן שגרה היו מופעלים בנוכחות פיזית (כמו משרדי עורכי דין, רואי חשבון, יחסי ציבור, תיווך, חברות ביטוח), עברו לעבודה מהבית באמצעות תקשורת אינטרנטית. בתוך פרק זמן קצר ביותר, מורות ומורים כבשו כיתות מקוונות ועברו להכין תלמידים לבגרויות בהוראה מרחוק.

גם האקדמיה קפצה בבת-אחת אל עולם המחר: האפשרות לפגוש סטודנטים בזום ולהקליט הרצאות, הוכיחה כי ניתן להגיע בו-זמנית לקבוצות רחבות של משתתפים, תוך חיסכון בהוצאות. גם מערכת הרפואה, השמרנית מטבעה, מאפשרת כיום לתת שירותים מסוימים מרחוק, באמצעות שיחת וידאו דיגיטלית של החולה עם הרופא.

ההזדמנות לנצל טכנולוגיה מתקדמת למתן שירותים שוטפים אינה צריכה לפסוח על בתי המשפט. ידוע שהעומס בבתי המשפט שלנו הוא עצום, התורים ארוכים, והאולמות עמוסים לעייפה. לפי הדוח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2018, במערכת המשפט מצויים בטיפול שוטף מאות אלפי תיקים, ואלפי תיקים שוהים במלאי מעל שלוש, ארבע וחמש שנים.

אורך חיי תיק אזרחי בבית משפט שלום עומד על כשנה - אבל נתון זה כולל גם תיקים קטנים ומהירים, ומן המפורסמות שתיק אזרחי "רגיל" ישהה בערכאה הראשונה כשלוש שנים עד סיום. השימוש המוצלח באמצעים דיגיטליים במערכות אחרות מזמין לאמץ אותו, בהתאמות הנדרשות, לייעול הדיונים המשפטיים.

לא כל דיון בבית משפט יכול להיעשות בכלים מקוונים. בדיוני ראיות למשל, בהם נשמעות חקירות עדים, קיימת חשיבות להתרשמות בלתי אמצעית של השופט מהעד, הוויותיו ותנועותיו. סידור האולם - הכולל הגבהה של עמדת השופט ודוכן מיוחד לעדים - נועד לא רק לשם האווירה המכובדת, אלא בעיקר כדי לאפשר את התנאים הנחוצים לבירור האמת.

ואולם מרבית הדיונים אינם דיוני ראיות, ורבים אינם אלא דיונים טכניים שנועדו להליכים מקדמיים, כמו גילוי מסמכים, מינוי מומחים ותכנון סדר הישיבות. בכל תיק אזרחי שגרתי מתקיים דיון מקדמי אחד לפחות, ואין זה נדיר שיהיה צורך גם בשלושה או בארבעה כאלה. חלק מהדיונים מתקיים במעמד בעלי הדין, וחלק במעמד עורכי הדין בלבד. בדיונים כאלה בית המשפט יכול לקיים ישיבה דיגיטלית. כמובן, השופט ינהל את הישיבה ויוכל באמצעים דיגיטליים לשלוט בכל המתרחש בה: בזהות המשתתפים, במשך הישיבה, בסדר הדוברים ובמשך טיעוניהם.

מערכת הזום הפופולרית כל-כך היום מלמדת שניתן להעביר דרכה מסרים קוליים בצורה בהירה וברורה; כל טיעון יוכל להיטען, כל שאלה תוכל להישאל, וכל תשובה תוכל להינתן. יתרון חשוב הוא שניתן להקליט את הדיונים, באופן שיגביר את שקיפותם וימריץ להקפיד בדברים הנאמרים, גם על-ידי השופטים.

דיונים דיגיטליים צפויים לחסוך שעות של נסיעות מקצווי ארץ לבתי המשפט בשעות עומס, הכרוכות בתנועה פקוקה ובהוצאות חניה לא מבוטלות. בדיונים מרובי משתתפים, כמו פירוקי שיתוף במקרקעין או פירוקי חברות, ניתן לשתף מתדיינים רבים בדרך יעילה וחסכנית במשאבים. המתדיינים יזכו לפרטיות גבוהה יותר בהשוואה לדיון באולם הפיזי החשוף לכניסת זרים.

בעיות של אבטחת שופטים ומתדיינים - תפחתנה. גם חקירות מומחים, אשר העיקר בהן הוא פן הידע והמקצועיות, יכולות להיעשות באולם מקוון. היעילות תגבר, והעיקר - כבוד המערכת המשפט לא יפחת. השופטות והשופטים יוכלו לשבת על המדוכה מרחוק בגלימות השיפוט ולנהל את הדיון ביד רמה ודיגיטלית. 

הכותבת כיהנה כשופטת בבית משפט השלום בין השנים 2003-2016. כיום היא מנהלת את מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי במכללה למינהל.