בג"ץ | פרשנות

פרשנות: שני ימי הדיון מרמזים - בג"ץ נזהר מלהיכנס בנעלי המערכת הפוליטית

כשמסתכלים על הדיונים שנערכו בבג"ץ ביומיים האחרונים, ואף שעדיין לא התקבלו החלטות סופיות בעתירות, אפשר לסכם ולומר שבניגוד לטענות שנשמעות לעתים תכופות נגד שופטי בג"ץ, כאילו הם תאבי כוח שרוצים לשלוט במדינה - השופטים דווקא מאוד זהירים

דיון בבג"ץ בעתירות נגד נתניהו וההסכם הקואליציוני / צילום: יוסי זמיר, גלובס
דיון בבג"ץ בעתירות נגד נתניהו וההסכם הקואליציוני / צילום: יוסי זמיר, גלובס

אחד הרגעים המשעשעים וכביכול זניחים בדיון היום (ב') בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני היה כשעורך הדין של מפלגת כחול לבן, שמעון בראון, ונשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, דנו בטיבו של ההסכם בין שתי המפלגות.

עו"ד בראון אמר שהליכוד וכחול לבן "התעלו על הסיטואציה הפוליטית והביאו עצמם לאיזשהו מסמך שמקים ממשלת אחדות וחירום. הצדדים אפילו לא עברו את תקופת החיזור". הנשיאה חיות הגיבה (בהתייחסה לטענה שאפשר יהיה לעתור שוב אחרי העברת ההסכם): "זה כמו תוכנית הטלוויזיה ‘חתונה לפני שמכירים’ - קודם מתחתנים ואז מחזרים". בראון ענה: "אני הייתי מתאים את הפוליטיקה יותר לתוכנית ‘הישרדות’ ופחות ל’חתונה ממבט ראשון’".

חילופי הדברים הללו הם לכאורה חסרי חשיבות אבל למעשה גם מהותיים לסיטואציה. בג"ץ יכול להתייחס לשינויים הדרמטיים ששתי המפלגות מבקשות לעשות בכללי המשחק החוקתיים של המדינה כאל כאלה שנעשו בלית-ברירה, והם בגדר רע במיעוטו שאין ברירה אלא להשלים איתו; והוא יכול להתייחס אל סעיפי ההסכם כאל כאלה שנעשו כמעט בקלות-דעת שערורייתית שאין שום סיבה שלא לבטל אותה עכשיו, ובלי להמתין ליישום ההסכם. 

באיזו דרך ילכו השופטים? בדרך של ניסיון להימנע מהתערבות קודם כל באמצעות הבחנה בין הסעיפים השונים שמותקפים בעתירות. כעולה מהדיון, השופטים יימנעו מקבלת החלטה שיפוטית באשר לסעיפים שעדיין צריכים להיות מעוגנים בחקיקה ובעניינים אחרים שהם עדיין תאורטיים ועוד לא בשלה השעה לדון בהם. כך למשל, השופטים יותר מרמזו כי ביטול הנוהג שלאופוזיציה יש חבר בוועדה לבחירת שופטים אינו מקובל עליהם. עם זאת, הם לא יתערבו בו לפחות עד אחרי בחירת הנציגים בכנסת (בהצבעה חשאית). 

באשר לסעיפים בעייתיים אחרים בהסכם הקואליציוני, השופטים צפויים שלא לפסול אותם אבל להבהיר כי הם לא יכולים לעמוד. אחת הדרכים האפשרויות לבג"ץ לעשות כן היא באמצעות התראת בטלות לאותם סעיפים ומתיחת ביקורת עליהם. 

ובכל זאת, יש כמה עניינים בהסכם שבג"ץ לא יאפשר את קיומם. אחד הבולטים שבהם הוא סעיף הקפאת מינויי בכירים בשירות הציבורי (כמו מפכ"ל ופרקליט מדינה). כחול לבן והליכוד הסכימו שלא לעסוק במינויים לתקופה של חצי שנה, אך השופטים הבהירו כי ההסכמה הזאת מתנגשת באופן חזיתי עם הדין הנוהג. גם הסעיף בהסכם המכונה "החוק הנורבגי המדלג", המאפשר למפלגה להכניס לכנסת נציג במקום שר שהתפטר מהכנסת, שלא על-פי סדר הרשימה לכנסת, צפוי לרדת מההסכם. ואם בני גנץ ובנימין נתניהו יתעשו להשאיר אותו, בג"ץ יתערב ויפסול אותו. 

כשמסתכלים על הדיונים שנערכו בבג"ץ היום ואתמול, ואף שעדיין לא התקבלו החלטות סופיות בעתירות, אפשר לסכם ולומר שבניגוד לטענות שנשמעות לעתים תכופות מדי נגד שופטי בג"ץ, כאילו הם תאבי כוח שרוצים לשלוט במדינה - השופטים דווקא מאוד זהירים.

בשבועות ובחודשים האחרונים דחה בג"ץ, פעם אחר פעם, את הדיון בעתירה נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו בנימוק שהיא תאורטית. כשכבר נאלץ בג"ץ לדון בעתירה, החליטה הנשיאה חיות, להרחיב את ההרכב למספר נדיר של 11 שופטים. היו מי שטענו כי חיות עשתה זאת במטרה לקבל את העתירה, אבל אין לכך יסוד ולפי מרב ההערכות העתירות יידחו. 

דברים דומים אפשר לומר על הדיון השני. כבר ברור שהשופטים ינהגו בגישה מרוסנת ואינם ששים להתערב בהסכם הקואליציוני. זאת, אף שמדובר בהסכם שערורייתי, בתקלה חוקתית, במסמך שמשנה את כללי המשחק ונועד לאפשר לנתניהו להישאר בהנהגת המדינה בתקופת משפטו כמעט בכל מחיר. אבל אפשר להניח כי לאחר הדיון ייעשו שינויים בהסכם הקואליציוני.  

הדיון הציבורי בימים האחרונים עסק בעיקר בטיבו של בג"ץ ובאופן שבו הוא מתנהל. לקראת פתיחת משפטו של ראש הממשלה נתניהו ב-24 במאי, כדאי שהדיון הציבורי יעסוק גם בערכים ולא רק בסעיפי חוק והלכות משפטיות. במקומות הבעייתיים שאליהם הולכות המערכת הפוליטית וההנהגה של המדינה שלנו.

צרו איתנו קשר *5988