דעה: מערכות הבריאות חייבת להיכנס למרוץ לאימוץ רפואה מרחוק

לרפואה מרחוק בימי שגרה יש יתרונות רבים, אך ב"עתות מלחמה" כמו בקורונה יש לה חשיבות קריטית לבריאות הציבור

רופאים / צילום: רויטרס
רופאים / צילום: רויטרס

לטיפול ומעקב אחר חולים מרחוק יש יתרונות רבים, אך הערך רב עוד יותר עבור אנשים הסובלים ממחלות כרוניות. ב-2015 שוק הרפואה מרחוק בארה"ב הוערך בכ-175 מיליון דולר והוא צפוי לצמוח עד כ-536 מיליון דולר עד שנת 2022. בעקבות מגפת הקורונה, אפשר להעריך ששוק זה יגדל הרבה יותר אחרי שהיום כבר ברור יותר מתמיד מה הן היתרונות שבמעקב וטיפול מרחוק אחר חולים בזמן מגפה.

לרפואה מרחוק הרבה יתרונות: היא מאפשרת מעקב אחרי המטופל ללא קשר למקום, זמן, זמינות ציוד רפואי וזמינות רופאים. עבור אוכלוסייה מבוגרת, שלרוב פחות ניידת לטיפול מרחוק יש יתרונות גדולים מאוד.

בנוסף, מעקב וטיפול בחולים מרחוק, מאפשרים הענקת טיפול מוקדם יותר - לפני הדרדרות המחלה- ומצמצמים את שיעור האשפוזים והאשפוזים החוזרים, היוצרים עומס רב על מערכות בריאות ברחבי העולם. בשנים האחרונות, חלה ירידה של 75% באשפוזים חוזרים של חולים כרוניים המשתמשים במערכות רפואה מרחוק, וההערכה היא שרפואה מרחוק צפויה לחסוך 200 מיליארד דולר למערכות הבריאות ברחבי העולם ב-25 השנים הבאות.

ב"עתות מלחמה" כמו משבר הקורונה, לרפואה מרחוק עוד שני יתרונות חשובים ביותר: עובדי מערכת הבריאות מתפנים לתמוך במאמץ המלחמה במגפה, וחולים כרוניים - שנמצאים בסיכון גבוה לתמותה, זוכים למעקב וטיפול שוטפים בלי להסתכן ביציאה מהבית לצורך פגישה עם הרופא או הגעה לבית חולים.

אלו המתנגדים לביצוע רפואה מרחוק מודאגים מהעדר המגע האנושי, מהסכנה לפספס סימני מחלה הדורשים בדיקה מדוקדקת של המטופל, ועוד טיעונים העומדים ביסוד הרפואה כמקצוע שבמהות חונכנו לממשו "אחד על אחד". טיעונים אלה לא נותנים מספיק את הדעת ליתרונות המובהקים של הרפואה מרחוק שמסייעים בטיפול ובשמירה על בריאות המטופלים ואוכלוסיות בסיכון.

עד 2050, אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בארצות הברית לבדה צפויה למנות יותר מ-80 מיליון, כך שהחשיבות של רפואה מרחוק תגבר אפילו יותר במהלך מגפות, בהן האוכלוסייה המבוגרת יותר נמצאת בסיכון גבוה לתמותה מהנגיף.

מכשירים חכמים, לבישים או מושתלים, יאפשרו איסוף מרחוק של מידע שעד היום היה זמין רק בתוך בית החולים ודרש אשפוז. הם ישדרו נתונים פיזיולוגיים מדויקים מתוך גוף החולה, כגון חום, לחץ דם, דופק וסטורציה, ויאפשרו לצוות המטפל להעניק טיפול איכותי, מוקדם מספיק שיעצור את הדרדרות המחלה.

השוק של רפואה מרחוק גדל בהתמדה וזוכה להרבה תשומת לב. חלק המוצרים הקיימים מיועדים לאנשים בריאים (כמו Apple Watch או צמידים "חכמים") בעוד אחרים מיועדים לחולים, כמו ה-V-LAP של חברת ווקטוריוס טכנולוגיות רפואיות, המיני מחשב הראשון בעולם שמושתל בתוך לב אדם ומאפשר טיפול פרסונלי ומדויק בחולי אי ספיקת לב מרחוק.

עוד מוצרים מעניינים אחרים בתחום הרפואה מרחוק הם smartwatch Owlytics אשר מיועד לזיהוי נפילות מרחוק בקרב אוכלוסיית הקשישים; Mitra Microsampling Devices, שתוכננו כדי לפשט את תהליך בדיקות הדם למטופלים בבית; Sensible-Medical שמאפשרת מדידה כמותית של נוזלים בריאות, DexCom המאפשר מעקב גלוקוז שוטף עבור חולי סוכרת, כך שאין יותר צורך בדקירת האצבע לבדיקת רמת הגלוקוז בדם; ו-TytoCare המצוי בשימוש נרחב בשרותי בריאות כללית המורה למטופל כיצד לבצע בדיקה ביתית של אוזניים, דופק, גרון ועוד ומסוגלת לזהות אם הבדיקה נעשה כראוי ואם הרופא קיבל את המידע הנחוץ לו.

התפרצות מגפת הקורונה מחייבת שינוי תפיסתי גם שלנו, הצוותים הרפואיים, וגם של מקבלי ההחלטות. רפואה מרחוק כבר אינה פריבילגיה. היא צריכה להפוך להיות סטנדרט טיפול, שיאפשר לחולים להמשיך לקבל טיפול איכותי גם בזמני משבר כמו זה שאנחנו חווים עכשיו ולמנוע מצב שחולים שזקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בגלל פחד להגיע לבית חולים או העדר משאבים. 

הכותב הוא מנהל מערך הקרדיולוגיה בבתי החולים בלינסון והשרון, פתח-תקווה