דעה - ל"ג בעומר: לא חכם, לא חינוכי ולא בריא

אם לפני שלוש שנים היה קל כל כך לדחות את החג ביום תחת לחץ הרבנות הראשית, מדוע שלא נשכיל ונוותר עליו בכלל הפעם?

ל"ג בעומר בירושלים / צילום: איל יצהר
ל"ג בעומר בירושלים / צילום: איל יצהר

כפי שכבר קרה לפני שלוש שנים, גם השנה קיבלנו הזדמנות פז להימנע מתופעות הלוואי של חגיגות ל"ג בעומר. אז, מדובר היה בדחיית החג ביום אחד, מהלך אותו ביצע משרד החינוך, כך שהמדורות, במקום להתבטל לגמרי הובערו ביום ראשון ולא במוצאי השבת מתוך חשש לחילולה. היום, אמנם סוף-סוף יש איסור על הדלקת מדורות בשל הקורונה וההימנעות מהתקהלות, אולם חופשת החג תתקיים כסדרה.

איזה אבסורד. כאילו אנחנו לא יוצאים ממש בימים אלה ממשבר שהשבית את מערכת החינוך למשך חודשיים; כאילו אי הוודאות והחשש מהחזרה למסגרת של ילדי הגנים, לא מצדיקים מחשבה נוספת על קטיעת התהליך המורכב ממילא; כאילו הורי הילדים לא מתבקשים במקביל לשוב למקומות העבודה ולשגרה (אם יש להם בכלל מקום עבודה לחזור אליו).

עם כל הכבוד למסורת ל"ג בעומר, יש לחג זה כמה "תופעות לוואי" שהגיע הזמן שנתאימן לעידן הנוכחי. חלקן, המדורות למשל, איבדו כבר מזמן את הקשרן לאש מרד בר כוכבא. הן מעלות עשן שמזהם את האוויר בצורה קיצונית; מהוות סכנה לדליקות שייצאו משליטה; יש הנוהגים לנפץ באש נפצים שמבהילים בעלי חיים; וכבר שמענו לא מעט על שימושים איומים וקשים יותר שנעשים בהקשר זה. גם עסקים - רשתות שיווק קטנות וגדולות וחברות בנייה - כבר למדו מהניסיון המר: בתקופה שלפני החג עליהם לשמור ביתר שאת על ציוד כמו עגלות סופר, קרשים, וכל מה שיוכל להיגנב כדי ללבות את האש, שמי בכלל זוכר מה היא מציינת. השנה, כאמור, נאסר להבעיר מדורות, וזו החלטה מבורכת, גם אם מקורה בסיבות ובנסיבות אחרות.

החלטה זו הייתה יכולה להיות מבורכת לגמרי, אלמלא הייתה מלווה בהחלטה החלמאית של התעקשות על יציאת התלמידים לחופשה. אם לפני שלוש שנים היה קל כל כך לדחות את החג ביום תחת לחץ הרבנות הראשית, מדוע שלא נשכיל ונוותר עליו בכלל הפעם? ואולי זו גם תהיה ההזדמנות לעצור ולחשוב מחדש על דרכים חכמות, חינוכיות, ובריאות הרבה יותר לציון החג בשנים הבאות.