קיזוז הפסדים לקבלנים וביטול מס רכישה: כך נראית תוכנית המיליארדים של התאחדות בוני הארץ

תוכנית החילוץ שהציעה התאחדות בוני הארץ לממשלה, ושהגיעה לידי "גלובס", מציגה רשימה ארוכה של דרישות להצלת הענף • בהתאחדות מודים שהענף נפגע פחות מאחרים, ויודעים היטב שלא כל הדרישות יתקבלו באהבה באוצר ובציבור

ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ / צילום: איל יצהר, גלובס
ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ / צילום: איל יצהר, גלובס

עד כמה ענף הנדל"ן נתון כיום למשבר אמיתי, אחרי כחודשיים של השבתה חלקית? אם שואלים את התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המצב חמור מאוד. ההתאחדות הכינה "תוכנית חירום לחילוץ ולהאצת ענף הבנייה והתשתיות בישראל", מסמך שהוגש לממשלה ובו למעלה מ-40 צעדי סיוע שתובעים הקבלנים מהממשלה.

התוכנית מחולקת לשלושה טווחי זמן: טיפול מיידי בנזקים הקיימים בימים אלה, צעדים ליציאה הדרגתית מהמשבר בטווח ביניים, וצעדים למימוש בטווח רחוק יותר. הם כוללים כמה סוגי של פעולות - תמיכה בתחום האשראי והפיננסים, הקלות בתחום הרגולציה והמיסוי, והאצת פתרונות לבעיות שבהם נתון ענף הבנייה בישראל.

התוכנית המלאה כוללת עשרות סעיפים, ובין אלה שמיועדים להתממש בתקופה הקרובה: הגדלת הקרן להלוואות בערבות מדינה, קרן למחזור חוב בערבות מדינה, רכישת אג"ח של חברות בנייה ותשתית על ידי בנק ישראל, הכרה בחוזה חתום כבטוחה למסגרת אשראי, קיזוז הפסדים שייגרמו לקבלנים בשנה הנוכחית, באמצעות איחוד הדיווחים שלה עם אלה של השנה שעברה, שהיתה רווחית יותר, הארכת מועדים לתשלומי מס שבח, ביטול מס רכישה, הוזלת המשכנתאות באמצעות העמדת מקורות זולים לבנקים ועוד רבים.

אתר בנייה בפסגת זאב בתחילת המשבר / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס
 אתר בנייה בפסגת זאב בתחילת המשבר / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

חלק מהדרישות המופיעות במסמך אינן ייחודיות לענף הבנייה: גם בענפים אחרים ביקשו דחיות, התחשבות בחישוב המס או דחיית תשלומים. חלקן, כמו הרישוי העצמי (האפשרות שהאדריכל יאשר את הפרויקט בעצמו) - והצורך באישור פועלים זרים נוספים - נמצאות על הפרק מזמן אך לא התקדמו מסיבות שונות. ייתכן שבהתאחדות מנסים לנצל הזדמנות ולקדם באמצעות התוכנית נושאים שהיו תקועים.

אבל אם מסתכלים על תפקודו של ענף הנדל"ן והתשתיות בתקופת הסגר, ולאור העובדה שהמשק מתחיל לחזור לעצמו, ייתכן שהתוכנית מוגזמת ושחלק מהצעדים המוצעים חורגים מהצורך האמיתי.

1. כמה באמת גדולה המצוקה בענף?

"ענף הבנייה והתשתיות נמצא במשבר חריף, אשר עלול להביא לקריסתו - אירוע שהשלכותיו יהיו מרחיקות לכת! ובהן ערעור יציבות המערכת הפיננסית כולה, החשופה בכטריליון שקל אשראי לענף, עיכובים ארוכים במסירת דירות לציבור, פיטורי מאות אלפי עובדים בענף ובתעשיות הנלוות ויעכב - שלא לומר ימנע - את יציאת המשק כולו מהקיפאון הכללי שנגזר עליו בשל משבר הקורונה", כתב נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו בדבר ההקדמה למסמך.

"מה שקרה לענף הבנייה בתקופת הקורונה התרחש בשני מישורים: המישור הראשון הוא ייצור הדירות והמישור השני הוא של המכירה. הקורונה פגעה בנו בצורה של מחסור אדיר בעובדים, שהיה קיים גם קודם לכן", אומר סרוגו ל"גלובס".

"המכירה נעצרה לחלוטין. אנשים לא קונים דירות באינטרנט או ביד2 או באפליקציות, אלא במשרדי המכירות, והמשרדים היו סגורים. לכן בימים האלה לא היו מכירות. הדירות שנמכרו במרץ ואפריל היו על אדים מינואר-פברואר.

עבודות תשתית לפני שבועיים / צילום: איל יצהר, גלובס
 עבודות תשתית לפני שבועיים / צילום: איל יצהר, גלובס

"יש לזה משמעות כבדה, כי יש עכשיו מיליון מובטלים, אלה שחשבו לקנות נעצרו, ואנחנו לא יודעים מה לעשות. היזמים אומרים היום שאם לא קונים מהם דירות - הם יעצרו את התחלות הבנייה שתכננו לעשות, ויחכו לראות מה קורה"

הנזקים שנגרמו לענף הבנייה היו נמוכים משמעותית מאשר ענפים אחרים. זה נראה כאילו אתם מנסים לשמר את ענף הבנייה ואת מחירי הדירות ברמתם, על אף שהתנאים במשק השתנו בצורה קיצונית. וגם אם פרויקטים מסוימים ניזוקו בתקופת הקורונה, הפרויקטים של החברות הגדולות נפגעו פחות.

"הבעיות שנוצרו לסקטורים אחרים, למשל המלונאות, המסעדות ואולמי האירועים - הם אדירים. ההכנסות ירדו להם לאפס. אנחנו לא במצב הזה והתאחדות הקבלנים לא יצאה להפגנות ולא עברה באולפני הטלוויזיה בדרישות. אנחנו אומרים לממשלה לתת את הכסף למי שצריך אותו. אנחנו רק רוצים לעבוד, והאשראי בנושא הזה הוא הכרחי", מסכים סרוגו.

תשמע, רוב הנזקים לענף הבנייה, הם נקודתיים ונובעים מפיגור של חודשיים בעבודות. רחוק מאוד מהתוכנית שלכם.

"אכן הנזקים שנגרמו עד היום הם לא כאלה שממוטטים את הענף. יש מעט מאוד חברות שהתמוטטו כתוצאה מהקורונה. אבל התוצאות של המגפה, עלולות להיות חמורות מאוד. הפיגור במכירות הוא נושא קריטי. תאר לך דוח אפס שבו נקבע קצב מכירות מסוים עם הבנק כתנאי לליווי, וביום אחד הכול השתנה.

"מה שאותנו מדאיג זה מניעת הידרדרות המצב, מה שאנו צופים שיקרה, אם הענף ימשיך להתנהל ללא האמצעים שאותם אנו מבקשים. ושים לב, שמדובר בצעדים מינוריים. גם קרן ההלוואות והערבויות הייעודית לענף הבנייה, לא באה לכסות הפסדים, אלא לממן את ההון העצמי הנדרש לפרויקטים הבאים, כלומר זה מיועד לצמיחה ולתעסוקה".

בהתאחדות מציינים כי רק 21% מהבקשות של הקבלנים לסיוע מקרן ההלוואות הממשלתית נענו בחיוב - לעומת 67% מהבקשות בכלל המגזרים במשק, וכי בסה"כ, רק 600 אלף שקל מתוך 14 מיליארד שיש בקרנות הועבר לבנייה ותשתיות - רק 4% מכלל הכסף שהמדינה לעומת 20% מהאשראי שבדרך כלל ניתן לבנייה ותשתיות.

האם דיברתם עם גורמים בממשלה על התוכנית שלכם?

"התוכנית נשלחה למקבלי ההחלטות לפני ימים אחדים ולא קיבלנו סירוב. הם בהחלט רואים את חשיבות הענף. מקבלי החלטות מבינים שענף הבנייה הוא ענף חיוני, שהוא חייב לעבוד ושהוא מפתח בכלכלה. לא אגיד לך שכל התוכנית שלנו תעבור. אנחנו נותנים לממשלה רעיונות. אני מניח שרובם לא יתקבל, אבל חלקם הקטן כן".

2. כמה יעלה לממש את הדרישות?

בהתאחדות הקבלנים מציינים כי לרוב ההצעות שלהם אין עלות תקציבית, או שאפילו יש יתרון למדינה - למשל מהמעבר לרישוי עצמי או מקידום פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקף של יותר מ-200 דירות ע"י הוותמ"ל. באשר להצעת הקבלנים לבטל - או להקטין - את מס רכישה על דירה שנייה, שהוצגה כבר בעבר, אומרים בהתאחדות שאובדן ההכנסות ממס רכישה יתוקן בהגדלת הכנסות המדינה ממסים ישירים - מע"מ ומס חברות.

אבל חלק מהסעיפים, אם יממושו, יעלו למדינה הרבה כסף. למשל, חיבור שנות המס 2019-2020 לשנה אחת לצרכי מס מוצגת כניטרלית מבחינת עלות - אבל היא בוודאי תעלה למדינה באובדן הכנסות ממסים, בגלל האפשרות לקזז רווחים מהשנה שעברה עם הפסדים משנה זו.

אחת ההצעות המעניינות שמופיעות במסמך של הקבלנים היא ההצעה שלפיה בנק ישראל ירכוש אג"ח של חברות בנייה ותשתית. או במילים אחרות, שבנק ישראל יתערב לטובת חברות שצריכות לפרוע את החובות שלהן ויתקשו לעשות זאת.

על פי התאחדות הקבלנים, רכישה כזו "תיצור רשת ביטחון שמגנה על כ-17 מיליארד שקל השקעות של מוסדיים ומשקי בית ותמנע פגיעה בחסכונות הפנסיוניים של הציבור".

בארץ זה אמנם לא נעשה עד כה, אבל בארה"ב כבר יש תוכנית לרכישת אג"ח של "מלאכים שנפלו" - חברות שנקלעו למצוקה והדירוג שלהן ירד. בגרמניה עורר העניין מחלוקת פוליטית שכן חלק מהפוליטיקאים מתנגדים לכך שהמדינה תשתתף ברכישות שכן זה נוגד לחוקה.

על פי סרוגו, ההצעה לרכישת האג"חים היא עוד סיוע שניתן להזרים לענף. "רכישת האג"חים קשורות לבעיית חנק באשראי", הוא אומר, אבל חוזר על כך שבסקטורים כלכליים אחרים במשק המצב חמור בהרבה, כך שגם הוא אינו ממקם את ההצעה במקום גבוה מאוד במכלול ההצעות שהוגשו.

עיקרי הדרישות לצעדי חילוץ לענף
 עיקרי הדרישות לצעדי חילוץ לענף

צריך גם להזכיר שרבים מהפרויקטים החדשים שנבנים היום בשוק הם פרויקטים של מחיר למשתכן, כלומר כאלה שהמדינה כבר סבסדה אותם. מלבד זאת, המדינה ניסתה במשך זמן רב לצנן את הביקוש לדירות, ועכשיו הכלכלה פותרת את העניין בעצמה: יש לאנשים פחות כסף, כי אולי לא כולם יחזרו לעבוד, הצמיחה נפגעת ופחות אנשים יוכלו לקנות דירות. במצב הזה, אולי המדינה לא צריכה לעודד אנשים לקנות דירות.

בכירים לשעבר באוצר מסרו ל"גלובס", כי להערכתם התוכנית מוגזמת וחורגת בהרבה מהיקפי הנזקים שנגרמו עד כה לענף, וכי הם לא מאמינים שהיא תאושר, למעט סעיפים בודדים בה, כגון מתן ערבויות מדינה להלוואות, מה שניתן גם בעבר.

בשורה התחתונה, תוכנית החילוץ כפי שהיא תעלה מיליארדים, אולם כפי שאומר סרוגו, גם להם ברור שלא תמומש במלואה.