הקרב על 6 מיליארד שקל: הקמעונאים, האוצר והחשש מתקדים

תוכנית המענקים לעידוד תעסוקה תקועה בשל מאבקים בשאלה למי לשלם, למה וכמה • בבנק ישראל מציעים לא להפלות את מי שהמשיכו להעסיק, במגזר העסקי מציעים שני מסלולי פיצוי

סניף של אורבניקה בשבוע שעבר. הקונים חזרו להסתער על החנויות / צילום: Amir Cohen, רויטרס
סניף של אורבניקה בשבוע שעבר. הקונים חזרו להסתער על החנויות / צילום: Amir Cohen, רויטרס

תוכנית המענקים הממשלתית בהיקף 6 מיליארד שקל לשימור ועידוד התעסוקה במגזר הפרטי ממשיכה להתעכב. זאת על רקע מאבקי כוח מאחורי הקלעים בין קבוצות אינטרסים והדרגים המקצועיים.

קבוצת בעלי רשתות הקמעונאות הגדולות, המעסיקים בין 50 ל-100 אלף עובדים לוחצת על ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר תוכנית שתתבסס על מענק לכל מעסיק שיקלוט בחזרה עובדים שנשלחו לחופשה ללא תשלום. הראל ויזל מייסד ומנכ"ל קבוצת פוקס וממובילי הקבוצה, אמר כי הדרישה היא למענק בגובה 10 אלפים שקל עבור כל עובד שייקלט מחדש. מאוחר יותר הנמיכו הקמעונאים את דרישתם למענק של 7,000 שקל לכל יוצא חל"ת שיוחזר לעבודה.

דרישת הקמעונאים מעוררת התנגדות רבה באוצר משום שהיא יוצרת תמריץ למעסיקים לשלוח עובדים לחל"ת על חשבון המדינה בעתיד למשל במקרה של התפרצות נוספת של נגיף הקורונה. מנכ"ל האוצר שי באב"ד אמר כי ויזל וחבריו לא יקבלו יותר מ-2% מסך המענקים, בהתאם למשקלם היחסי בכוח העבודה במשק.

בבנק ישראל מציעים מודל שיעניק פיצויים על בסיס מספר העובדים בעסק ערב הקורונה, באופק שלא יפלה לרעה מעסיקים ששימרו את עובדיהם ובאוצר מתנגדים לכוונה להגביל את התוכנית לעסקים שמחזור המכירות שלהם עולה על 20 מיליון שקל בשנה. לפי הצעת פשרה שעלתה בדיונים האחרונים יינתן פיצוי למעסיקים רק עבור החזרת מעל 70% מהעובדים שהוצאו לחל"ת.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי הגיש אתמול לנתניהו תוכנית, משלו שלפיה ניתן יהיה לקבל פיצוי בשני מסלולים נפרדים - מסלול לעסקים שהוציאו עובדים לחל"ת ומסלול לעסקים ששמרו על עובדיהם - ובתנאי שתוכח ירידה של 25% לפחות במחזור בחודשים מרץ-אפריל (לעומת מרץ אפריל 2019). בנוסף אמיתי מציע כי גובה המענק לכל עסק ייקבע בהתאם לשכר הממוצע שמקבלים כלל העובדים בו (על רקע טענות שהקמעונאים משלמים לעובדיהם שכר מינימום) ו-70% מהמענק ישולמו למעסיקים מיד עם קליטת העובד ו-30% נוספים בתום שלושה חודשים מקליטתו.

בנוסף קורא אמיתי לממשלה להפסיק רכש בחו"ל ולעצור ייבוא של תוצרת חקלאית מחו"ל. אמיתי שמעריך כי היקף הרכש הממשלתי עומד על 52 מיליארד שקל טוען כי בשנה הקרובה הממשלה צריכה לשריין טובת המגזר העסקי המקומי את כל הביקושים. בין היתר קורא אמיתי למשרד הביטחון, לשב"כ ולמוסד לחזור בהם מהכוונה לבטל את מימון החופשות לעובדיהם, על מנת לתמוך בענף המלונאות והאירוח בארץ. אמיתי תומך בהצעה שמנסים לקדם נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ואחרים לבטל את הפטור ממע"מ על רכישות בחו"ל בסכום של עד 75 דולר. לין קורא לרשות המסים לעבור לתשלומי מע"מ על בסיס מזומן, כדי לא לאלץ עסקים שאין להם תזרים לשלם מקדמות מע"מ. בנוסף חוזר לין.

כך מתחלקת תוספת 14 מיליארד שקל לסיוע

האוצר פרסם בלילה שבין שישי לשבת תזכיר חוק לשינוי חוק יסוד משק המדינה שיאפשר לו להגדיל את ההוצאה התקציבית בשנת 2020 ב-14 מיליארד שקל. מדובר בתקציב נוסף שמצטרף לתקציב שכבר אושר ב-24 באפריל במסגרת תוכנית החילוץ למשק בהיקף של 80 מיליארד שקל. התקציב החדש עומד על 15.4 מיליארד שקל - אך חלק ממנו ימומן באמצעות התייעלות וחיסכון עתידי של תשלום דמי אבטלה.

המחלוקות שמעכבות את תוכנית המענקים לעידוד
 המחלוקות שמעכבות את תוכנית המענקים לעידוד

תזכיר הצעת החוק אינו מפרט את המקורות שיוקצו לשם מימונו - תוך ניצול העובדה שהמדינה מתנהלת עדיין על פי תקציב זמני. מפירוט התוספות הנדרשות עולה כי האוצר נאלץ להגדיל ב-2.5 מיליארד שקל את תקציבי החירום, בעיקר למשרד החינוך. רוב הסכום מיועד למימון עלויות הפעלת מערכת החינוך בתנאי הקורונה ובכלל זה הכשרת כיתות נוספות, צהרונים ומימון ביה"ס של החגים.

בנוסף האוצר מגדיל  ב-7.3 מיליארד שקל את המענקים לעצמאים ולבעלי עסקים - סכום שרובו מיועד לתוכנית המענקים לעידוד התעסוקה (שכאמור היקפה אמור לעמוד על 6 מיליארד שקל).

האוצר גם מבקש להגדיל את ערבויות המדינה במסגרת קרנות האשראי לעסקים בסכום של 3.1 מיליארד שקל, שמתוכו מיועדים כ-2.4 מיליארד שקל לקרן האשראי החדשה שאמורה לתמוך בעסקים בענפים שנפגעו קשה במיוחד במשבר הקורונה ואינם מצליחים לקבל אשראי מהבנקים. ערבות המדינה לביטוח אשראי ספקים הוגדלה ב-750 מיליון דולר ו-900 מיליון שקל נוספים מיועדים להגדלת ערבות המדינה בקרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים (הקרן הוגדלה ב-6 מיליארד שקל והמדינה מכסה 15% מהסכום).

סכומים נוספים הוקצו במסגרת התקציב החדש לתוספת הארכת ההקלות בזכאות לדמי אבטלה לביטוח הלאומי (750 מיליון שקל), להגדלת היקף הסיוע למגזר ההייטק, לדיגיטציה של המגזר הציבורי והרחבת פריסת הסיבים האופטיים (305 מיליון), ולהגדלת תקציב ההכשרות המקצועיות (205 מיליון שקל).