פרשנות: גם לפיד שכח מה הבטיח לבוחריו

יאיר לפיד הפקיר את הציבור שהוא מתיימר לייצג. בני גנץ לקח את רוב המשימה האזרחית לאומית שלפיד דיבר בשמה מאז הקים את "יש עתיד", והוא מיישם אותה כעת. לפיד הפקיר את גנץ במאבק הזה למען מעמד הביניים הישראלי והרוב הנמצא במרכז וסולד מהקצוות הרעשניים והבעייתיים.

אותו רוב ליברלי, שחלקו מצביע ליכוד, חלקו היה אצל כחלון, וחלקו הגדול הצביע ל"כחול לבן" בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. במהלכים שהובילו להתפלגותה, לפיד גרם להיחלשותה של כחול לבן למחצית מכוחה האלקטורלי, ובכך פגע ביכולתם של גנץ וגבי אשכנזי להיאבק בדיוק למען אותן מטרות החרוטות במצעים השונים של יש עתיד, מ-2013 ועד היום, ולהוות גורם מאזן בממשלת האחדות אמנם, אך בה גוש חרדי חזק.

פוליטיקה היא המאבק על כוח למען השגת מטרות אידאולוגיות, וכאן יאיר לפיד כשל פעמיים. ראשית, כי לא הצליח להשיג די כוח להשגת מטרה אחת עיקרית, הפלת נתניהו בשם המאבק בשחיתות הציבורית. ושנית, כי לא השכיל לנצל את ההישג האלקטורלי של כחול לבן להשגת רבות מהמטרות האחרות שבשמן הוא נלחם. וגם המטרה הזו של הוצאת נתניהו מלשכת ראש הממשלה תושג בפועל, גם אם חלקית, בעוד שנה וחצי.

27 נושאים, 26 כנראה לא חשובים

27 נושאים שונים קיימים במצעה הנוכחי של מפלגת יש עתיד, בראשותו של חבר הכנסת יאיר לפיד. 27. ואחד מהם, אמנם הראשון ברשימה, הוא המאבק בשחיתות הציבורית, ובשמו החליט יאיר לפיד שלא להצטרף לממשלת האחדות שיצרו בני גנץ וגבי אשכנזי עם בנימין נתניהו, המואשם בשלושה סעיפי אישום של שחיתות ציבורית. כל יתר 26 הנושאים כנראה לא חשובים מספיק ללפיד ולעוד 12 חברי הכנסת של סיעתו הנוכחית.

יש עתיד המקורית שהקים לפיד ב-2012 ורצה בבחירות שנה אחר כך, נבנתה על המחאה החברתית של קיץ 2011, שהייתה מחאה של צעירים ושל מעמד הביניים לפחות בבסיסה, לא מחאת עניים בהכרח, ואגב זו אחת הסיבות להצלחתה התקשורתית. היא פשוט הייתה מקורבת יותר לעיתונאים וכלי תקשורת. במצע המקורי של יש עתיד הכותרת היא כלכלית, והיא הציגה תוכנית 9 נקודות "שתשנה את סדר העדיפויות במדינה ותעמיד במרכז החברה את האדם היוצר, העובד, החי בכבוד ומכבד את האחר". בתוכנית בין השאר, הרחבת ההשתתפות בשוק העבודה, טיפול במשבר הדיור, רפורמה בשירותי הרווחה, עסקים קטנים, תחרותיות ועוד. סעיף אחד מהתשעה נוגד ישירות לממשלה החדשה המוקמת כעת - הסעיף העוסק בצמצום הממשלה ל-18 משרדים וביטול המשרדים המיותרים. לכל היתר כמעט ניתן למצוא ביטוי בהסכם הקואליציוני בין גנץ לנתניהו ובקווי היסוד של הממשלה החדשה.

24 סעיפי "אנו מאמינים" הוצבו כעקרונות של יש עתיד ב-2013. עברתי על כולם. כמה מהם כמו "ממשלה יעילה" נוגדים לחלוטין את עקרונות הממשלה החדשה, אבל לרוב היתר יש ביטוי זה או אחר בקווי הממשלה החדשה ובהסכמים הקואליציוניים, ואם יש עתיד הייתה נשארת עם גנץ ומחזקת את עמדתו מול נתניהו, אפשר להניח שיותר סעיפים היו ממומשים. שר בליכוד שהיה מעורב במשא ומתן, אמר ל"גלובס": "לאורך כל תקופת המו"מ ובעיקר לאחר הטרפוד של ההסכם על ידי לפיד בנובמבר, יצאנו מנקודת הנחה שכחול לבן תתפרק, ושבסופו של דבר גנץ עם חצי כוח מולנו".

נתניהו ניחש שפירוק כחול לבן בדרך

הראיה לדבריו היא הסכמתו המפתיעה מאוד של נתניהו לאחר הבחירות בספטמבר למתווה הנבצרות של הנשיא. נתניהו העריך את עמדת הכוח של כחול לבן שעלתה על הליכוד במספר המנדטים, ומראש היה מוכן לפרוש לקראת משפטו בתום חצי שנה של כהונה. כלומר בעוד חודש-חודשיים הוא היה מפנה את מקומו ויוצא לנבצרות, לא ראש ממשלה חליפי, לא מעמד שווה לראש ממשלה, נ ב צ ר ו ת ! לאחר שלפיד בגיבוי יעלון טרפדו את המהלך בנובמבר, נתניהו הבין שהגוף העומד מולו חצוי, וכמה חודשים אחר כך הגוף הזה התפרק.

ובכל זאת, למרות הכוח המוחלש, ההסכם הקואליציוני וקווי היסוד מעידים שגנץ מיישם את העקרונות הכתובים במצע יש עתיד, שבשמם מדבר לפיד.

הנה כמה דוגמאות: סוגיית שלטון החוק והשוויון בפני החוק, ראשית ברמה המעשית, תיפסק בפועל החקיקה הימנית/שמרנית בענייני משפט, והוקפא המאבק בין מערכת המשפט לאלה בימין האידאולוגי המבקשים להקטין את כוחה. בקווי היסוד יש סעיף הקובע כי ישמרו זכויות בני כל הדתות "בהתאם לערכי מגילת העצמאות". בדיוק אותו סעיף חסר בחוק הלאום, שהוכנס בדלת האחורית.

גם כלכלית: שמירה על עקרונות שוק חופשי לצד חמלה וסיוע לחלשים, כנאמר במצע יש עתיד. "העבודה" של עמיר פרץ ואיציק שמולי קיבלה שני תיקים כלכליים חשובים, הכלכלה והרווחה, ומנגד גנץ עצמו יכהן עם ראש הממשלה בראש קבינט העל הכלכלי, שיעסוק בין השאר בהגברת התחרות והפריון והסרת חסמים רגולטוריים לצד שמירה על מדיניות פיסקאלית נכונה. וכך עוד ועוד סעיפים שניסוח חלקם נראה כמו מעקרונות יש עתיד.

ואולי הנקודה החשובה ביותר. יש עתיד ולפיד מדברים תמיד על חוסנה הכלכלי והחברתי של המדינה. החוסן הזה נפגע במהלך משבר הקורונה, ובחירות רביעיות היו מעמידות אותו בסכנה של ממש. תקציבית, ובמובן של יכולת הממשלה לקבל החלטות חשובות. לפיד בחר לא להיות שם במוקדי קבלת ההחלטות בעת הקריטית הזו, והעדיף בחירות רביעיות על פני השתתפות בשיקום ממשבר הקורונה.

בחירות כאלה אגב, היו עשויות להביא (לפחות על פי הסקרים) לניצחון גדול יותר של נתניהו. ומה אז? הייתה מוקמת ממשלת ימין-חרדים, שהיא לפי לפיד ויש עתיד, ההיפך ממה שישראל צריכה.