מרכז מסחרי | ניתוח

האם הקורונה תחזיר את הרחובות המסחריים לגדולתם?

הסגר על הקניונים העלה זמנית את קרנן של החנויות הקטנות ברחובות • בעיריות כבר התחילו לחשוב איך לנצל את המומנטום, אבל מרכזי הקניות הפתוחים עם החניה המסודרת קורצים לקונים, ולא יהיה קל לנצח אותם

שדרת קניות בראשון-לציון / צילום: shutterstock
שדרת קניות בראשון-לציון / צילום: shutterstock

רחוב ביאליק ברמת גן הוא רחוב שוקק יחסית, ודאי בהשוואה לרחובות מרכזיים בערים אחרות. אלא שגם הוא, כמו רחובות רבים במרכזי הערים בישראל, ירד מגדולתו בעקבות פתיחתם של עוד ועוד קניונים. אפילו כאן, חנויות נסגרו ושלטים מצהירים על חיפוש אחר שוכרים חדשים או רוכשים לנכס.

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס
 ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס

"רחוב ביאליק הגיע לקורונה כשהוא בשפל שלו", אומר ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן.

והיום?

"המשבר יצר הזדמנות לרחובות כי הקניונים היו סגורים, ואפשר למנף את זה. זה האתגר הבא של העירייה, אחרי החזרת מערכת החינוך לסדרה".

מה אתם מתכוונים לעשות כדי למנף את זה?

"קיבלנו החלטה לבטל מקומות חניה ולבנות מדרכות רחבות. אם בעל בית קפה או מסעדה לא יכול לפרוס שולחנות, מה זה עוזר שתהיה חניה?! אנחנו גם דוחפים לזה שיקומו ברחוב כמה שיותר בתי קפה, מסעדות, פאבים. במקביל, יוקם חניון תת-קרקעי של 800 מקומות חניה, וברגע שייכנס לפעולה הקו האדום של הרכבת הקלה, יגיעו לכאן כמויות של אנשים.

"יש אמנם יתרונות לקניון, משום שהוא מהווה סביבה נקייה מקורונה בשל העובדה שמודדים חום לכל מי שנכנס, אבל היום יש אפשרות ליצור אווירה בטוחה (נקייה מקורונה) גם ברחוב".

רחוב ביאליק ברמת גן, בשבוע שעבר / צילום: איל יצהר, גלובס
 רחוב ביאליק ברמת גן, בשבוע שעבר / צילום: איל יצהר, גלובס

אז האם הקורונה היא חלון ההזדמנויות של מרכזי הערים? האם כעת, כשהביקור בקניון עדיין מוגבל למספר מסוים של מבקרים, כשחנויות הרשתות הגדולות לא כולן פתוחות - הציבור יחזור לעסקים הקטנים ברחובות המרכזיים של הערים? בשבועות האחרונים ראינו מגמה - או לפחות דיבורים - על שינוי תפיסתי שמעביר את הציבור מהנהייה אחרי החומריות להסתפקות במועט, לצריכה של מה שצריך, ולקנייה בחנות השכונתית הקרובה לבית או ישירות מהחקלאי. ראינו גם מגמה של סיוע לעסקים הקטנים שספגו מכה אנושה במשבר הזה. השאלה אם זהו שינוי בר קיימא, או שהקהל יחזור בקרוב לקניונים ולקניות ברשתות הגדולות.

בינתיים, יש ערים שהחליטו למנף את ההזדמנות שיצרה הקורונה כדי לקדם את העסקים הקטנים בתחומיהן, ואת החיים ברחובות.

בנתניה, למשל, מספרת ראש מנהלת מרכז העיר, עלוית פרוינד, עובדים על חיזוק מרכז העיר כבר עשר שנים. רחוב הרצל בעיר, הנשפך לים, הוא רחוב ארוך המאוכלס בחנויות קטנות המציעות מותגים איכותיים לצד חנויות פשוטות ובתי קפה, ובקצה הקרוב לים מתקיימים מופעי רחוב.

מדרחוב הרצל בנתניה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
 מדרחוב הרצל בנתניה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בעקבות הקורונה, אומרת פרוינד, "הרחוב ספג מכה רצינית ביותר והיה חשש שכשהדבר הזה ייגמר, אנשים לא יחזרו וחנויות ייסגרו. לשמחתנו, ביום שהרחוב נפתח, הקהל חזר בהמוניו, ובתקופה הראשונה הייתה עלייה של 20% במחזורים של העסקים (לעומת תקופת הטרום קורונה). הערך המוסף של הציבור שלא הגיע לקניונים, בפירוש נראה.

"לאחר שנפתחו המרכזים הפתוחים, זה ירד טיפה וכעת זה התאזן. יש ציבור גדול מאוד שמגיע לרחוב, יש תנועה יפה של קהל, ואנו רוצים לעודד את זה. לאחר שנוכל לומר ביתר קלות שההתגודדות ברחוב לא מביאה לתחלואה, נחזור לקיים גם אירועים פתוחים של מופעי רחוב".

איך העסקים מחזיקים מעמד?

"זה מתחלק לשניים: העסקים היותר עממיים, שמציעים סחורה פשוטה, עוד לא הגיעו לשיא אבל מחזיקים מעמד. לעומתם, אלה שבנויים על מוצרים איכותיים, כמו תכשיטים, עדיין מתקשים. אפשר להניח שזה נובע מכך שיש בציבור חשיבה גדולה יותר על צמצום ההוצאות".

התקופה האחרונה נותנת לכם דרייב לחזק את מרכז העיר?

"ודאי. רק לפני כמה ימים ראשת העיר אמרה לנו שמרבית התקציבים של העירייה יופנו לטובת פעילות ברחוב. יחד עם הסוחרים אנו עושים מבצעים ופעולות כדי לעודד פעילות ומסחר בעיר. בעבר, למשל, יצאנו בקמפיין 'שלישי חופשי' - חניה חופשית בימי שלישי - לצד מבצעי קניות, כי ימי שלישי הם ימים מנומנמים, והמהלך הזה הביא לכך שגם בימים האלה הרחוב הפך להיות תוסס.

"הרחבנו את המדרכות, סללנו שביל אופניים, והשקענו בשיפור חזיתות החנויות, מה שעודד את החנויות לשפר גם את החזות הפנימית. נתניה היא דוגמה לעיר שהבינה את החשיבות של מרכז העיר כבר מזמן, ונמשיך לעשות זאת גם עכשיו".

"החזר על הארנונה של מרץ-אפריל"

בחדרה, מודה שי ברכה, הממונה על העסקים בעירייה, המצב לא פשוט. העסקים ברחובות הראשיים בעיר, הוא אומר, ספגו מכה אנושה בעקבות הקמתו של מרכז "מול החוף", שנפתח לפני שנתיים. בימים הראשונים לפתיחת החנויות ברחוב (ולפני שהמרכזים המסחריים הפתוחים חזרו לפעול) "בעלי חנויות אמרו שזה נתן להם רוח גבית והגיע קהל גדול יותר מהצפוי, אבל מאז נפתח מחדש 'מול החוף', כולם עברו לשם".

קניון מול החוף בחדרה בימי הסגר / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
 קניון מול החוף בחדרה בימי הסגר / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

מה לגבי רצון של הקונים לתמוך בעסקים הקטנים? לא ראיתם את זה בפועל?

"אולי יש אמפתיה כלפי העסקים הקטנים ברשתות החברתיות, אבל יש הבדל בין מה שקורה בפייסבוק לבין מה שקורה במציאות. את רואה שבפייסבוק יש תמיכה מאוד גדולה, בעוד שבפועל זה לא בדיוק בא לידי ביטוי".

ומה העירייה עושה בעניין?

"אנחנו מתניעים עכשיו ועדת אפטר-קורונה, שתעסוק בשאלה איך להיטיב עם העסקים הקטנים. למשל, נקל על החניה במרכז העיר, כולל לתושבים מחוץ לעיר, כדי לעודד שם מסחר. בעלי עסקים קיבלו החזר על הארנונה בגין חודשים מרץ-אפריל. לבתי קפה ומסעדות נאפשר מרחב פריסה של שולחנות וכסאות מקסימלית, ובצד זה, נכניס חדשנות לסביבה העסקית, לרבות הרצאות וסדנאות לשיווק, בסבסוד העירייה".

איפה קונים
 איפה קונים

בעיריית ראשון-לציון, שרחוב רוטשילד בה הוא בדרך כלל רחוב הומה קונים, שוברים את הראש, איך לעזור לעסקים הקטנים. "אין לי עדיין נתונים", מודה דני מרון, מנהל אגף רישום וקידום עסקים בעיריית ראשון-לציון, "כי כל זה עדיין חדש, אך בהחלט יכול להיות שיש פה הזדמנות מבחינתנו לקדם את העסקים הקטנים. יש כל מיני רעיונות, כמו לסגור רחובות למדרחוב, אפשר לעשות כל מיני דברים שישפיעו על תנועה של קונים. כרגע הכול עוד חדש".

גם בעיריית חולון אומרים, שעוד מוקדם לדבר על פדיונות של עסקים, אבל "אין ספק שתקופת הקורונה הייתה תור הזהב של המכולות השכונתיות, ומורגשת תנועה ערה ברחובות".

"חשוב שתהיה הצללה, שהרחוב יהיה טוב"

כשהטמפרטורות מטפסות בבת אחת, האדריכל גיא מילוסלבסקי מזכיר ש"כדי לחזק את המסחר ברחוב, צריך שהרחוב עצמו יהיה ברמה גבוהה, שתהיה הצללה. אלה אלמנטים שמאוד יכולים להשפיע על הרחוב ועל המסחר בו. אם הרחוב יהיה טוב, אני לא בטוח שאנשים יעדיפו את המסחר בקניון על פניו. אני חושב שאנחנו בדרך לשינוי גישה בעניין הזה, ובשנים הקרובות נראה את זה יותר ויותר".

איש יחסי הציבור, עמית דובקין, לשעבר דובר משרד הבינוי והשיכון ובין היתר מייעץ לרשויות מקומיות, די משוכנע שיש כאן הזדמנות: "הקורונה מהווה הזדמנות פז לחזק מחדש את הרחוב הקלאסי. 'מגפת הקניונים', שהחלה אצלנו בשנות ה-80 וה-90, פגעה במישרין ברחובות הוותיקים בלב הערים. זו הייתה פגיעה לא רק בבעלי עסק קטנים ובינוניים, אלא פגיעה בפועל בממשק העירוני שאפיין את הערים הוותיקות. לכן, ובלי קשר למחויבותה של המדינה לסייע לקניונים ולרשתות הגדולות הפועלות בהם, יש באפקט הקורונה גם תקווה שעירוניות של פעם תשוב, כמו גם הרחוב הישן והטוב שאנחנו מתגעגעים אליו".

מי שכבר שנים רבות דוחף לשיקום מרכזי הערים, הוא תמיר בן-שחר, מבעלי חברת הייעוץ הכלכלי, צ'מנסקי בן-שחר, המספקת יעוץ אסטרטגי כלכלי לערים ולאזורי תעשייה. החברה אף הכינה תוכניות בנושא לכמה ערים. "לפני הקורונה", הוא אומר, "ראינו תהליך של חיזוק הרחובות והתחזקות משמעותית של מרכזים מסחריים שכונתיים, וכעת, אחרי הקורונה, כשאנשים רוצים להסתובב באוויר הפתוח, יש להם עדנה.

"לחנויות פרטיות יש דווקא יותר יכולת הישרדות, בהשוואה לחנויות של רשתות. קחי למשל בית קפה בדיזנגוף, שהוציא סלסלות פיקניק כדי שאנשים יוכלו לקחת ולאכול ברחוב. חנויות של רשתות לא יכולות לקבל החלטות כאלה על דעת עצמן".

אבל אנחנו רואים שדווקא לעסקים הקטנים אין אורך נשימה שמספיק לתקופה ארוכה ללא הכנסות. וסביר להניח שאת עיקר הקונים "יגזלו" המרכזים הפתוחים. ובהמשך גם הקניונים יחזרו לפעול כרגיל.

"במרבית המרכזים הפתוחים, אנשים מגיעים לקניות ייעודיות. לעומת זאת, רחוב זה מקום שמגיעים אליו לשוטטות.

"הנזק שנגרם לעסקים לא מאפשר צמיחה"

"בסופו של דבר, אנשים רוצים נוחות ויחזרו למרבית הצריכה. חשוב לזכור גם שבתוך חודשיים, חלק גדול מהצריכה נעלם, השמיים הפתוחים נסגרו ואין תחרות עם העולם. אז הכסף יישאר פה, אבל יש פחות כסף. האונליין אמנם מתחזק, אבל עדיין רחוק מהרמה הקודמת שלו, וזה עושה טוב לרחוב ולחנויות הקטנות".

מי שפחות אופטימי הוא עמוס מאירי, מייסד אפליקציית Coluהמאפשרת רכישות דרך הסלולר בעסקים קטנים בתל-אביב ובחיפה, תוך מתן תמריצים הן ללקוחות והן לבעלי העסקים. לפי קולו, לפני המשבר היו להם 1,500 עסקים בתל-אביב ו-500 בחיפה.

"עסקים מקומיים התקשו לפני הקורונה", הוא אומר, "ועכשיו הם על סף קריסה. הנזק שנגרם לעסקים ללא תמיכה ראויה מהממשלה, לא מאפשר להם אפילו לדמיין הזדמנות כלשהי לצמיחה. הציבור הרחב רוצה לעזור ולתרום, אבל פעמים רבות בתקופה כזו הציבור חושב בעיקר על קנייה בזול, כך שהמצב לא באמת השתנה, אלא רק נהיה גרוע יותר".

בן שחר מסכם: "הבעיה היא שמקבלי ההחלטות בערים לא מבינים מסחר, בילוי ופנאי, ולכן מרבית הרחובות לא מנוהלים כמו שצריך.

"רחוב, כמו כל מרכז מסחרי, צריך אסטרטגיה כלכלית שיווקית, שכוללת שינוי הסדרי תחבורה, הקמת חברת ניהול לרחוב כמו שיש בקניון, וייצור סיבות נוספות לאנשים להגיע ולקנות. המרחב צריך לייצר חוויית קנייה. הבעיה היא שכל עוד הנהלות הערים לא יבינו את זה, השינוי לא יקרה".