מאבקים, טענות ורוטשטיין: מה עומד מאחורי קרב המהלומות בין שר הבריאות היוצא ומנכ"ל משרדו

בזמן שמשבר הקורונה דועך והמשק מנסה לחזור לשגרה תחת המגבלות הנוקשות של משרד הבריאות, שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן אמר כי במהלך משבר הקורונה נענה ראש הממשלה בנימין נתניהו "לפחדים של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב", וכי הוא סבור שהייתה בהלת יתר בזמן ההכנות למשבר.

"ברגע שהמנכ"ל שלי אמר שהוא חושש מעשרת אלפים מתים, צעקתי בישיבת הממשלה שאני חולק על זה, שזה לא יהיה וזה סתם מוגזם", אמר ליצמן בראיון לכאן ב’. "ראש הממשלה קיבל את ההגזמה הזו ונענה לפחדים של המנכ"ל. אני לא יכול לבוא אליו בהרבה טענות, כי בסך הכול המצב מצוין. על כל נפש שאבדה אנחנו בוכים, אבל סך הכול (נפטרו) 250".

בתגובה לדברים הללו, אומר בר סימן טוב: "אני מכבד מאוד את השר ליצמן וגם את דעותיו ותרומתו המאוד רבה למלחמה בנגיף, ואני מאמין שלאורך כל הדרך פעלנו בחוכמה וגם הצלנו חיים של אלפים רבים. בנוסף - הצעדים מנעו משבר כלכלי גדול הרבה יותר".

ליצמן עוזב את משרד הבריאות לאחר כהונה ארוכה, ועובר לכהן כשר השיכון. בשבוע שעבר הודיע המנכ"ל, משה בר סימן טוב, שאף הוא פורש לאחר חמש שנות כהונה. לאורך המשבר, כיהן בר סימן טוב כשר הבריאות דה פקטו וניהל את המשבר לצד רה"מ. בזמן שהוא נחשב לפנים של ניהול המשבר עבור הציבור, השר ליצמן נדחק לצד ובמהלך התקופה נדבקו הוא ואשתו בקורונה.

גורמים במערכת הפוליטית כי ליצמן "פגוע ונעלב" מכך שהצלחות הטיפול במשבר הבריאותי הגדול שגולגל לפתחו של משרד הבריאות, נזקפות לזכות משה בר סימן טוב, ולא לזכותו, אף שהוא זה שדחף לצעדים המהירים שנקבעו בראשית הדרך.

בסביבתו של ליצמן אומרים עוד כי הוא פגוע מכך שהצלחת המאבק בקורונה, ובלימת ההתפשטות של המגפה, נזקפים לזכות המנכ"ל בעוד הוא נתפס כתלוש ולא מעורב. ליצמן היה זה שקבע את הצעדים הראשונים של סגירת הטיסות וההחלטות שעוררו בתחילה ביקורת אך בהמשך התברר כי היו הסיבה העיקרית למניעת ההתפשטות.

לטענת אותם גורמים, הבעיות שהיו עם החברה החרדית נזקפו לחובתו של ליצמן, אף שחסידות גור הייתה מהמקפידות ביותר על ההנחיות. אחד ממקורביו של שר הבריאות לשעבר אמר ל"גלובס" כי ליצמן חושד כי ברסי תידרך נגדו שהוא מנותק ולא מעורב ואף היה מעורב בהדלפת הידבקותו של ליצמן והשתתפותו בתפילה עם עוד אנשים. "שכחו לספר אז שהתפילה ההיא הייתה בטרם הוצאו ההנחיות הגורפות שאסרו תפילות משותפות", אמר.

גורמים במשרד הבריאות הביעו תמיהה על האקורד הצורם איתו מסיימים השניים את כהונתם, אף שלאורך הדרך עמד בר סימן טוב לצידו של ליצמן באופן מלא, גם במחיר מאבקים בתוך המשרד. גם כאשר התעוררו בין השניים מחלוקות, המנכ"ל הגן פומבית על עמדתו של השר באופן בלתי מתפשר.

"סתימת פיות"

לאורך ניהול המשבר, הוטחה בבר סימן טוב ביקורת מכל עבר; מגורמים בממשלה, מהמגזר העסקי ומתוך משרד הבריאות. אחד ממבקריו החריפים ביותר היה מנכ"ל הדסה פרופ’ זאב רוטשטיין - שלא חשש להביע ביקורת גלויה באמצעי התקשורת על הניהול הריכוזי של בר סימן טוב, ועל היעדר הסתמכות על נתונים לאורך המשבר.

"בר סימן טוב ניהל את משבר הקורונה בצורה ריכוזית, כולל סתימת פיות של מי שחשבו אחרת בתוך ומחוץ למשרד, והתאהב בתפקיד ה"לוחש על אוזנו של ראש הממשלה". כך מאמין מנכ"ל הדסה, פרופ’ זאב רוטשטיין.

לטענת רוטשטיין, החלטותיו של בר סימן טוב הושתתו על היעדר תשתית של מידע, בשל קונספציה שגויה שהתבססה על מיעוט בדיקות, והעדר דיגום של התחלואה במדינה. התוצאה הייתה שהוא השתמש במודל ללא נתונים, והעביר בשם משרד הבריאות מסרים מפחידים לראש הממשלה. רוטשטיין: "מי דיבר על מיליון חולים, כשבכל העולם היה אז רק 800 אלף חולים? מי דיבר על 5,000 מונשמים ואלפי מתים?"

לדברי רוטשטיין, ליצמן נפגע כנראה מהתקרבותו של בר סימן טוב לראש הממשלה, ומידורו שלו ממערך קבלת ההחלטות. "ראיתי את ליצמן והבחנתי שהוא לא בטוב. הבנתי באותה הזדמנות שהוא נפגע מהתקרבותו של בר סימן טוב לראש הממשלה, וחשבתי שזו הסיבה לדכדוך שלו. בדיעבד, התברר שכבר אז הוא גם היה חולה בקורונה".

לדבריו, ליצמן מינה את בר סימן טוב למנכ"ל המשרד, על אף שאינו רופא, שכן הכיר אותו כסגן ראש אגף התקציבים באוצר בתקופת שביתת הרופאים, שם הייתה להם היסטוריה של עבודה משותפת. ליצמן היה בטוח שבר סימן טוב יביא תקציבים למערכת הבריאות בזכות קשריו באגף התקציבים. בדיעבד התברר שיחסיו של בר סימן טוב עם אנשי אגף התקציבים לא כאלה טובים ומי שנאלץ להשיג את התקציבים היה ליצמן עצמו.

לדברי רוטשטיין, שעתו הגדולה של בר סימן טוב הייתה צריכה להיות בניהול המגפה, וזאת הוא נכשל ביצירת מערכת ריכוזית, שמנעה מתן פתחון פה לקולות אחרים, כמו עמדתו של רוטשטיין עצמו. תחת הקונספציה השגויה והריכוזית הוא הפך את האילוץ למדיניות: התנגד להרחיב משמעותית כבר בתחילת המגפה את מספר הבדיקות, כדי לקבל מידע על היקף התחלואה ומקומות יצירת ההדבקות, זאת כדי שיהיה ניתן לקיים את הפעילות במשק ולמנוע את המשבר הכלכלי ההרסני על אף המגפה.

לדבריו, הוא מבין לחלוטין את כך שבר סימן טוב "התאהב" בעמדת הקירבה לראש הממשלה, וכשנוצר הקשר "עוקף ליצמן", כמו שרוטשטיין מכנה אותו, ליצמן זז הצידה.
לשאלה האם אין זו היתממות לבוא בטענות לבר סימן טוב, בה בשעה שמקבל ההחלטות הוא ראש הממשלה, אומר רוטשטיין: "בר סימן טוב הוא למעשה ה’כליא ברק’ של ראש הממשלה. שהעביר בעצמו את עמדת משרד הבריאות הריכוזית לראש הממשלה. הוא אדם ראוי. אף אחד לא מצפה ממנו שיהיה רופא ולהבין את רזי הניהול של משרד כה מורכב, אך מצפים ממנו שיהיה לו ראש פתוח שיעודד פתיחות והתייעצויות ולא סגירות, שיידע להתייעץ.

"למרות שהיו הנחיות נכונות למשרד הבריאות, כמו ההיגיינה והמרחק האנושי, התחזיות שלו היו מוגזמות. עמדת משרד הבריאות הייתה צריכה להיות עמדה מאוזנת, בהינתן שראש הממשלה מצטט את העמדה הזו" .

"לא מעטים עזבו בגללו"

אך הביקורת לאורך הדרך הגיעה מגורמים רבים, רובם לא מסכימים להיחשף בשמם, מפני שהם חוששים שהביקורת תעלה להם במשרתם. "יש אך ורק דעה אחת: דעתו של בר סימן טוב", אמר ל"גלובס" גורם במערכת הבריאות. "יש אדם כמו גרוטו, אדם מקצועי עם ניסיון של עשרות שנים, ובר סימן טוב, כלכלן שאין לו שום מושג. כשהוא הולך לראש הממשלה, מי שצריך להיות שם זה מי שיש לו עמדה מקצועית. יש כאן מצב של פקיד מול רופא. בר סימן טוב מתעסק בפוליטיקה ובאגו, הוא לא מבין איך לנהל את האירוע. נתניהו איש חכם וידען ומסוגל להרבה דברים, אבל הוא לא רופא מומחה לבריאות הציבור. וכך נוצרת בעיה".

הביקורת באה על רקע הטענות שבר סימן טוב החליש את אנשי המקצוע במשרד, למרות שבראש משרד הבריאות עמד עד תקופתו אדם בעל הכשרה רפואית, ולאור העובדה שניהול משבר בריאות צריך להסתמך באופן מדוקדק על עובדות, נתונים וניתוחים אפידימיולוגיים.

לטענת גורמים במערכת הבריאות, "לא מעט אנשים טובים עזבו את המשרד בגלל בר סימן טוב וההתנהלות שלו. חבל שדברים מתנהלים בצורה לא עניינית. בציר קבלת ההחלטות - משה בר סימן טוב הזיז את כל מי שלא איתו. האחידות המחשבתית בחדרי ניהול המלחמה היא מסוכנת. הידיים על ההגה, הן של האנשים שמבינים הכי פחות בנושא. המשמעות היא להחליף את אלוף פיקוד צפון בזמן מלחמה. במקום לחזק את ההחלטות המקצועיות, עשו ההפך".

גורמים במשרד הבריאות מדגישים שבסופו של דבר, גם לאחר שורת הטענות והטוענים כנגד המנכ"ל, המבחן הוא מבחן התוצאה; מספר החולים בישראל נמוך, וללא הפעולות שנעשו בנחישות ובזריזות - הפגיעה הכלכלית הייתה יכולה להיות חמורה וגבוהה בהרבה, כך גם ברור לכלכלנים.