מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי • ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press
זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

100 מיליון שקל בחודש - זה הסכום שנדרש כדי לאפשר ל-40 אלף איש בישראל - מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר, להתמודד עם משבר הקורונה. אלו הן אותן אוכלוסיות שגם בימי השגרה נאבקות כדי להתקיים בכבוד, עובדות בשכר נמוך ונעזרות בקצבאות מדינה.

אף שמדובר בסכום לא גבוה ובזמן שהממשלה אישרה תוכנית של 14 מיליארד שקל לחילוץ המשק ממשבר הקורונה, נעמד משרד האוצר על הרגליים האחוריות והתנגד להענקת דמי אבטלה מלאים לאוכלוסיות הזכאיות בימי שגרה לקצבה מהמדינה. לפי עמדתו אין בנמצא מקור תקציבי, והענקת "כפל קצבאות" עלולה לגרום למפוטרים שלא לחפש עבודה. אותם מפוטרים, נזכיר, שמתקיימים מקצבאות זקנה, מזונות, השלמת הכנסה ותוספת תלויים לקצבת הנכות, שאיבדו את הכנסתם ויכולתם להתקיים.

הנושא מונח על שולחן שר האוצר ומשרדו מאז מרץ, ולמרות זאת, בזמן שדנו בפתרונות לעידוד המגזר העסקי, סיוע למפוטרים, עידוד חברות הייטק וקבוצות שונות במשק - דווקא אותה אוכלוסייה, אשר תקציב עבורה עומד על פחות מ-1% מחבילת הסיוע למשק, לא זכתה לתשומת הלב הראויה ונאלצה לבחור לאחר שהוצאו לחל"ת בין קצבת הסיוע לבין דמי האבטלה. רק ביום חמישי האחרון, לאחר כתבה בנושא של העיתונאי ציון נאנוס בחדשות 12 שהכתה גלים, שר האוצר הנכנס, ישראל כ"ץ, הנחה את הדרג המקצועי במשרד האוצר לגבש כבר בשבוע הקרוב מתווה שיביא לפתרון במקרים שבהם קוזזו קצבאות ממי שפוטרו בתקופת הקורונה ומקבלים קצבה נוספת מביטוח לאומי מעבר לקצבת אבטלה.

הצעד של שר האוצר ננקט לאחר תקופה ארוכה שבה ניסו הביטוח הלאומי וארגונים חברתיים לפעול בנושא ולהתריע מפני היווצרות עוני קיצוני בקרב אוכלוסיות אלה. "יש כ-90 אלף מקבלי קצבאות שגם עובדים. אנחנו מעריכים כעת שכ-25% מהם במצב של חל"ת. הגשנו בראשית המשבר הצעה שדמי האבטלה ייחשבו כשכר, אך לצערנו הרב, זה לא התקבל על ידי האוצר ונוצר מצב שבו המשפחה הענייה ביותר היא זו שנפגעת", אומרת ארנה ורקוביצקי, סמנכ"לית קצבאות בביטוח הלאומי .

"חשבו שאנשים ירצו להישאר בתת העוני שלהם בגלל שיקבלו גם-וגם. אם לא די בכך, משפחה שקיבלה הבטחת הכנסה או מזונות, ונכון למרץ הייתה עדיין זכאית לכך, קיבלה גם מענק חד פעמי של 500 או 1000 שקל. כששללנו לה את הבטחת ההכנסה, והיא עברה לדמי אבטלה - נשללו הגמלה להבטחת הכנסה ונשללו גם המענקים. אם החוק לא ישונה, לא רק שהם נזרקים מהבטחת הכנסה, הם יצטרכו להחזיר לנו את המענק שקיבלו. גם ככה קצבאות הקיום שלנו הן ברמה מאוד נמוכה. עכשיו, המצב שגם ככה לא מניח את דעתנו, הוחמר. השכבות החלשות חייבות לצוף מעל פני המים, לא יכול להיות שנזרוק אותן בחוסר אחריות לחיות בתת מינימום של קיום. התיקון לא צריך להיות הוראת שעה, אלא תיקון חקיקה קבוע".

"כשעבדתי הסתדרתי, אבל עכשיו אי אפשר"

א', בת 65 מירושלים, ספונה בביתה מהיום שבו סגרו גני הילדים את שעריהם. היא עובדת למחייתה כסייעת בגן, ובשל המשבר, הוצאה לחל"ת. היא חשה בדידות קשה בעת הסגר, כשהיא חיה בגפה ללא אדם קרוב, וכעת נאלצת להתמודד עם קיצוץ חד בשכר הקיום הנמוך שלה. "עד שאני אוכל לעמוד על הרגליים, אני אעבוד. אין לי הכנסה, אין לי פנסיה, אין לי כלום. אני לא רוצה להיות נזקקת", היא מספרת ל"גלובס". "אני לא מבקשת נדבה. קצבת הוותיק והנכות מגיעים לי לפי חוק. אנחנו המגזר הכי חלש. אם העצמאיים לא יכולים להסתדר, אז למגזר שלי בוודאי שאין כוח להתמודד. אנחנו מתביישים ואנחנו לא יכולים לצאת לרחובות ולהפגין. אומרים שישראל היא מדינה סוציאלית, אבל היא רחוקה מזה. בחודש שעבר היו לי 4,000 שקל של שכר שהתקיימתי מהם, ועכשיו אין לי כסף. יש אנשים שעבורם זה כלום, בשבילי זה הרבה. ובגלל שאני בבית כל היום, אז כל התשלומים עולים: חשמל, מים, אוכל. ועם כל זה, אני צריכה עוד לשלם על תרופות. כשעבדתי הסתדרתי, אבל עכשיו אי אפשר".

מניתוח מדיניות הממשלה שביצעו הארגונים "121 - מנוע לשינוי חברתי" וה"קבינט האזרחי", עולה בין היתר כי כ-20 אלף נשים עובדות בגילאי 66-62 יפסידו כ-2,000 שקל בחודש המהווים עד מחצית מהכנסתן: כעת מי שהעסקתה הופסקה, תצטרך לבחור בין קצבת הזקנה בהיקף של כ-2,300 שקל ובין דמי אבטלה, בהיקף של עד 2,300 שקל בחודש. כ-5,500 אזרחים המקבלים השלמת הכנסה, וכעת הוצאו לחל"ת או פוטרו, יפסידו כ-2,000 שקל בחודש משום שיצטרכו לבחור בין דמי האבטלה לבין קצבת הבטחת ההכנסה שלהם - כרבע עד מחצית מהכנסתם, וכ-4,200 אנשים עם מוגבלויות שהוצאו לחל"ת ומתגוררים עם בן משפחה נוסף, ייאלצו לוותר על קצבת התלויים שלהם, וכך יפסידו כ-2,000 שקל בממוצע בחודש, המהווים כרבע מהכנסתם.

טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שהעלתה את הנושא לסדר היום יחד עם קואליציה של ארגוני החברה האזרחית, מזהירה מפני עיכוב נוסף בטיפול בתחום: "המפוטרים מקבלי הקצבאות נמצאים במצוקה נוראית ולא יכולים לחכות יותר להבטחות. הזנחתם יותר מחודשיים היא שיא של ניתוק, שנובע מכך שאלו אנשים ללא קול וללא מנופי לחץ. היו חייבים לטפל בהם עוד לפני המגזר העסקי. הצעת החוק כבר מוכנה, וחייבים להצביע עליה ולקבלה עוד השבוע. אין שום סיבה נוספת לדחיית סיום העוול".

לפי דוח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מאז תחילת משבר הקורונה נרשמו לקבלת דמי אבטלה מעל מיליון עובדים, 88% מהם בגין הוצאה לחל"ת. הנפגעים העיקריים הם דווקא משתכרי שכר נמוך. לפי הדוח, השכר הממוצע של העובדים המושבתים אצל מעסיקם האחרון עמד על 6,342 שקל, לעומת השכר הממוצע שעמד ב-2019 על 10,481 שקל. באותה נשימה, העמותות החברתיות מספרות על הצפה של פונים לסיוע בהשגת מזון וצרכים אחרים הנדרשים לקיומם.

לפי נתוני ביטוח לאומי, כ-2,000 נשים שמקבלות מזונות שעשויות להיפגע אם הן זכאיות לדמי אבטלה. "זה אבסורד, מדובר בכסף שמיועד בכל מקרה לילדים", אומרת נגה דגן בוזגלו, מנכ"לית מרכז אדוה. "הקצבאות בישראל הן בכל מקרה מאוד נמוכות בהשוואה למדינות רווחה בעולם. לא קצבת זקנה, לא הבטחת הכנסה. במצב של אבטלה המונית, הפגיעה הקשה ביותר היא בעובדים החלשים ביותר במשק. מעבירים שישה מיליארד למעסיקים, אבל מתעלמים מהאוכלוסייה הכי חלשה".

"מציאות של צמצום בלתי נסבל"

עו"ד ורדית דמרי-מדר, המנהלת המקצועית של המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מסבירה את חומרת המצב: "אני עורכת דין קהילתית 17 שנה, ובכל הקריירה שלי לא נתקלתי בתקופה שבה המצוקה כל כך גדולה. אם חד הורית אשר השתכרה 3,000 שקל מעבודה, וקיבלה קצבת מזונות דומה, הכנסתה פחתה בכמעט חצי. קשה מאוד להתקיים מ-6,000 שקל, גם עם עזרה. זוהי מציאות של חיים בעוני ויצירת חובות. את לא יכולה להעניק לילדים שלך קיום מינימלי בכבוד. בתקופת הקורונה העובדים החלשים ביותר מצאו את עצמם בוקר אחד בחל"ת, וההכנסה שלהם צנחה בסכום משמעותי. המחיר הוא עצום. מדובר במשקי בית ללא רזרבות, הבנק לא מעניק מסגרת אשראי והרשתות החברתיות שלהם מצומצמות. הם גם ככה חיים במציאות של צמצום בלתי נסבל. זו דרגת עיוורון שאני לא יכולה ליישב אותה. פשוט לקחו את האנשים הכי עניים בחברה הישראלית שעשו את כל מה שהם יכולים, קרעו את התחת כדי בכל זאת להתקיים, ובתקופת אחד מהמשברים הגדולים ביותר, שמטו את רשת ההגנה מתחת לרגליהם".

לפי דוח הביטוח הלאומי, שיעור העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות. שיעור העוני גדל ב-2018 בקרב ילדים (שכ-30% מהם עניים) וקשישים (18.8% מהם עניים). גם שיעור העוני בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג מועסקים עלה. האי-שוויון בחלוקת ההכנסות גדל לראשונה זה שנים.