"המציאות בה נאשם בפלילים מקים ממשלה משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה"

11 שופטי בג"ץ פרסמו את נימוקיהם  בעניין הטלת המנדט על בנימין נתניהו  • השופטים מבקרים את המצב בו נאשם בפלילים מקבל את הרכבת הממשלה, אך טוענים שהתערבות בהחלטה המכוננת את הרשות המבצעת "כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת"

מני מזוז/ צילום: רפי קוץ
מני מזוז/ צילום: רפי קוץ

11 שופטי בג"ץ פרסמו היום (ד') את נימוקיהם לפסק הדין בעניין הטלת המנדט על בנימין נתניהו ועל כהונתו כראש ממשלה תחת כתב אישום. כזכור, לפני שלושה שבועות דחה בית המשפט העליון, פה אחד, את העתירות הנוגעות להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בנימין נתניהו העומד לדין בעבירות על טוהר המידות וכן להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת כחול לבן.

בשל סדר הזמנים, באותו מועד פורסם רק עיקר הנימוקים של הנשיאה אסתר חיות, ואילו יתר 10 השופטים צירפו את תמיכתם למסקנה ולא פירטו נימוקיהם. כעת מפרסמים יתר השופטים את נימוקיהם לפסק.

השופט השופט עמית כתב כי אין זה ראוי ואין זה רצוי מבחינה ציבורית כי מעל ראשו של ראש ממשלה מכהן יהיה תלוי הליך פלילי. זאת, משום שמשרתי הציבור ונבחרי הציבור הם נאמני הציבור ולפיכך טוהר המידות בשירות הציבורי ואמון הציבור שנגזר מתדמיתו של השירות הציבורי, הם שני אבני יסוד של שלטון החוק.

למרות הקשיים עליהם עמד השופט עמית, הוא הצטרף לעמדתה של הנשיאה חיות ולפיה בניגוד להתערבות בשיקול הדעת במקרים אחרים, בענייננו אין מקום להתערב בשיקול הדעת של חברי הכנסת בהחלטה על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על פי סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה. השופט עמית ציין בהקשר זה כי התערבות בהחלטה המכוננת את הרשות המבצעת "כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת" ו"משמעה, הלכה למעשה, הדחה על ידי בית המשפט של מי שזכה להיבחר כראש ממשלה על פי רוב קולות חברי הכנסת, חלום בלהות חוקתי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית".

השופט דוד מינץ כתב כי אין כל בסיס משפטי להתערבות בהחלטת חברי הכנסת, אולם אין משמעה מתן הכשר לכך. לגישתו, "יש להותיר את השאלה בדבר כשירותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה בספירה הציבורית. בחינת סבירות החלטת רוב של חברי הכנסת להעביר את שמו של חבר הכנסת נתניהו לנשיא המדינה על מנת שזה יטיל עליו את הרכבת הממשלה, כמוה, בשיטתנו המשטרית, כבחינת סבירות החלטתם של ציבור המצביעים". בהקשר זה ציין השופט מינץ כי יש לתת משקל כבד להסתמכות של חלק נכבד מציבור הבוחרים על כך שלאחר הבחירות לא תוטל כל מגבלה על יכולתו של חבר הכנסת נתניהו להרכיב ממשלה והתערבות בכך, לאחר קיום הבחירות, תפגע באופן אנוש בהליך הדמוקרטי, ביציבות ובוודאות, שהן כאמור מאבני היסוד של כללי המשחק המשטריים.

השופט עוזי פוגלמן כתב כי "תפקידו של בית המשפט, שאינו חלק מהליך המינוי, מוגבל לבחינת פעולת הרשות על פי עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. כאשר בית המשפט נמנע מלהתערב בהחלטת הרשות אין בית המשפט מתכוון לומר כי ההחלטה טובה וראויה. בית המשפט אומר רק זאת, שהחלטת הרשות אינה נוגדת את הדין [...] גם אם בתחום המשפט לא נמצאה עילה להתערבות - ועל הקושי המתעורר עמדנו בקול גדול - יוכל הדיון בסוגיה זו להימשך בספירה הציבורית".

עמדה לוחמנית יחסית היא עמדת השופט מני מזוז שאמנם הצטרף לחבריו בעמדה כי אין לפסול את נתניהו, אוחם ציין כי "המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל". לדבריו, בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו.

גם השופטת ענת ברון כתבה כי נגד בנימין נתניהו הוגש כתב אישום חמור במיוחד, וכי הקמת ממשלה בידי מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית - ובפרט חובת הנאמנות השלטונית, טוהר המידות בשלטון ואמון הציבור בו. "עם זאת, התערבות שיפוטית בבקשתם של רוב חברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים, טומנת בחובה פגיעה אנושה בעקרון ריבונות הרוב המונח בליבת הדמוקרטיה. פגיעה בעקרון זה מעמידה בסכנה ממשית את הדמוקרטיה עצמה, ועל כן באיזון בין כוחות אלה - כיבוד רצון הרוב גובר".

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר כתב כי "באין מקור הסמכה מפורש לפסילה במקרה דנן, התרופה המשפטית למצב שנוצר היא בתיקון חוקי-היסוד לעתיד ולא בדרך של הוצאת צו כופה בבג"ץ". השופט מלצר התייחס להסכמים הקואליציוניים וכתב כי ההחלטה להעניק לאופוזיציה ראשות ועדה אחת בלבד (הועדה לביקורת המדינה) מכרסמת בזכויות הפרלמנטריות של האופוזיציה, ויש להוציא נגד החלטה זו התראת בטלות.

מהליכוד נמסר: "אזרחי ישראל בחרו בראש הממשלה נתניהו ברוב עצום, כשהליכוד קיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר שקיבלה מפלגה בתולדות המדינה. זה היה ניצחון ענק למנהיג הימין והבעת אמון חד משמעית בו.

"בדמוקרטיה האזרחים מצביעים בקלפי ובוחרים את ראש הממשלה. מי שרוצה להחליף את ראש הממשלה יכול בוודאי להתמודד בבחירות ולתת לאזרחים להחליט בעצמם".

***חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, איריס ושאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.