נקלעו לגירעון: הקורונה הגיעה גם לקרנות הפנסיה הוותיקות

משבר הקורונה שחק משמעותית את התשואות בשוקי ההון ברבעון הראשון השנה והוביל גם לשינויים ניכרים בריבית חסרת סיכון. האם השלכותיו יגיעו גם לקצבאות החודשיות, שיקבלו כרבע מיליון מקבלי הקצבאות בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר?

המציאות העסקית המאתגרת שהביא עמו משבר הקורונה, השפיעה משמעותית על שורת גופי פיננסים מובילים במשק, שמנהלים כספי ציבור, ובראשם גם קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, "עמיתים". מדוחות שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר שהולאמו על-ידי המדינה ב-2003 לאחר שנקלעו לגירעונות ניכרים, עולה כי בתום הרבעון הראשון השנה הן היו בגירעון של 0.7% "בכל אחת מהקרנות שבהסדר". זאת בעקבות סערת הקורונה והשפעותיה על ריבית חסרת סיכון ועל התשואות בשווקים.

מדוחות שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, שמנוהלות על-ידי יואב בן אור, עולה כי "נכון לסוף חודש מרץ 2020 עומד שיעור הגירעון לאחר אומדן הסיוע הממשלתי וכרית הביטחון, על 0.7% בכל אחת מהקרנות שבהסדר". מדובר על פער אקטוארי בהסתכלות עתידית בין ההתחייבויות האדירות שיש לקרנות הללו כלפי החוסכים והגמלאים שלהן, ובין הנכסים שיש לקרן, שכוללים תיק ניירות ערך סחירים ולא סחירים בהיקף אדיר, של סיוע ממשלתי משמעותי שניתן לקרנות עוד ב-2003 ושל כרית ביטחון ייעודית שהמדינה סיפקה בנוסף בעשור שעבר לקרנות הוותיקות למקרה של שינויים זמניים בריבית חסרת הסיכון.

נכסים של 400 מיליארד שקל

עמיתים מהווה כיום אחד מגופי ההשקעה המוסדיים הגדולים במשק, והוא מנהל נכסים בהיקף של כ-400 מיליארד שקל, בארץ ובחו"ל. ההיקף האדיר של הכספים שמנוהלים בשמונה הקרנות שמרכיבות את עמיתים - מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה, קג"מ, נתיב, חקלאים, בניין אגד והדסה - נועד לספק מענה סוציאלי לכ-250 אלף מקבלי קצבאות - זיקנה, נכות ושארים, כ-100 אלף חוסכים פעילים בקרנות ול-10,000 מעסיקים שפועלים מול עמיתים עבור עובדיהן. בגלל הגיל המבוגר של החוסכים בקרנות הוותיקות, היקף מקבלי הקצבאות גדל מדי שנה בכ-13 אלף איש.

בכפוף להיקפי הכספים שמסתובבים בעמיתים הרי, גם גירעון של שברי אחוז הינו גירעון משמעותי שהיקפו נאמד בכ-3 מיליארד שקל. למעשה, המשבר הנוכחי פגע בעמיתי וגמלאי הקרנות הוותיקות בשני אופנים: דרך שינויים בריבית חסרת סיכון שזזה והגדילה את ההתחייבויות של הקרנות (בשל הצורך להוון אותן לערכים נוכחיים) ודרך התשואה השלילית שפגעה בצד של הנכסים, כשהפחיתה את ערכם.

למעשה, הגירעון כאמור, שתפח ברבעון הראשון בשיעור ניכר, הביא למיצוי הסיוע שבכרית הביטחון הייחודית לקרנות הוותיקות. אבל, הגירעון הנוכחי ממש אינו מבשר על קיצוץ מיידי והכרחי בזכויות החוסכים בקרנות הוותיקות.

מדוע? הגירעון האמור נרשם ברבעון הראשון השנה בעוד שהחישוב של הזכויות, ובמסגרת זו קיצוצן, נעשה בסוף שנה ולא במהלכה. לפיכך, תיקון בשווקים שיקטין את הגירעון, ייתר צורך שכזה. בהקשר זה נדגיש כי מנתונים שפרסמו גופי ניהול החיסכון לטווח ארוך "החדש" - ובראשם בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח - עולה כי ההתאוששות בשוקי ההון הביאה לשינוי כיוון בתשואות.

מכאן שנראה כי בסוף חודש אפריל המצב בעמיתים השתפר, כמו כל בשאר השוק שמושקע בשוקי ההון, כשהתשואות החיוביות סייעו קרוב לוודאי להקטנת הגרעון ביחס למצב שהיה בסוף מרץ. עם זאת, כל הגופים שמנהלים חסכונות לטווח ארוך, ובכלל זה גם עמיתים מציגים עדיין, ככל הידוע, תשואות שליליות מתחילת שנה.

הגנה על זכויות עד 5%

אך לא רק זאת. לפי שעה, אין מה לדבר על קיצוץ בזכויות הגמלאים והחוסכים בקרנות הוותיקות שבהסדר בגלל משבר הקורונה אלא רק על גידול באפשרות שכך יהיה, בכפוף להתאוששות המשק והיציאה מהמשבר. זאת לא רק בגלל התשואות שהשתפרו או שהקיצוץ קורה רק בהתאם לגירעון בדוחות השנתיים, אלא גם משום שקיצוץ בזכויות בשל גירעון יכול לקרות רק כשהגירעון הינו מעל 5%, גם בהתחשב בסיוע ובכרית הביטחון או ששיעור הגירעון הוא מעל 3% במשך שלוש שנים רציפות.

כאמור, היווצרות עמיתים נטועה בהתערבות ממשלתית חריגה בשוק הפנסיה לפני כמעט 20 שנה, ושנעשתה כ-8 שנים לאחר שהמדינה כבר סגרה את קרנות הפנסיה הוותיקות להצטרפותם של חוסכים חדשים, ופתחה עבור אלה את קרנות הפנסיה החדשות. או אז, ב-2003, המדינה לקחה תחת ניהולה את קרנות הפנסיה הוותיקות בגרעונות גדולים והעמידה להן סיוע ממשלתי בסך של כ-78 מיליארד שקלים (בערכים של 2003), שיינתן במשך שנים ארוכות (ושטרם ניתן כולו). בעשור שעבר ניתנה לקרנות כרית הביטחון לשינויים בווקטור הריביות - מה שקורה עתה - ושהיקפה הנוכחי עומד על כ-41 מיליארד שקל.

אגב הגירעון שנרשם בעמיתים ברבעון הראשון השנה, בדוחות נכתב כי "השינוי בגירעון בתקופת הדוח נובע בעיקר מהשפעות התשואה והשינוי בווקטור הריביות על הנכסים ועל ההתחייבויות הפנסיוניות". בהקשר זה נציין כי התיקים המרכזיים בעמיתים רשמו ברבעון הראשון תשואות של 4.91%- במבטחים הוותיקה, 4.69%- במקפת הוותיקה ו-5.27%- בקג"מ (בשקלול הסיוע מהמדינה). זאת לעומת תשואות שליליות של 9.7%- בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות.

תמרור אזהרה לעתיד

על כל פנים, נראה שמה שקורה עתה בעמיתים, מהווה תמרור אזהרה שהפסדי וקיצוצי זכויות יכולים לקרות לעמיתי הקרנות הוותיקות גם לאחר שהמדינה נתנה לעמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות סיוע וביטחון בהיקפים תלת-ספרתיים של מיליארדי שקלים, וגם חתכה את זכויותיהם בשיעור ניכר בעת ביצוע ההסדר.

למעשה, בקרנות החדשות לא מדובר על קיצוץ דומה בזכויות משום שהן בהגדרה לא מבטיחות דבר לחוסכים, כשכל ירידה בתשואות, גוררת קיטון בסכום שצבור עבורם, ומכאן שגם בקצבה החודשית שיקבלו החוסכים בהן. ועדיין, הגם שלא מדובר בקיצוץ זכויות מעבר לפינה, הרי ש-17 שנה לאחר שהמדינה הוציאה את הקרנות הגרעוניות מידי ההסתדרות ונתנה להן סיוע בהיקפים אדירים, הקורונה מחזירה אותן לגירעון. בכל אופן, סוף מרץ השנה הוא הפעם השלישית שקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר נמצאות בגירעון אחרי מימוש כרית ביטחון.

לצד עמיתי הקרנות הוותיקות שמקבלים סיוע אדיר מהממשלה עבור ימי הגמלאות שלהם, ישנה עוד אוכלוסייה שנהנית מהסדרי פנסיה מיטיבים: החוסכים לפנסיה תקציבית, שכלל לא חוששים ממה שקורה בשווקים, משום שזכויותיהם לפנסיה אינן קשורות בשוק ההון, וזאת גם בימי משבר שפוגע בכלכלה כולה.

לצד זאת נזכיר כי באוויר תלוי קיצוץ זכויות נוסף, בשיעור של כמעט 1.3% בשל כך שהמדינה עצרה את מנגנון העלאת גיל הפרישה לנשים. לפי שעה הקרנות כבר מחשבות את הקיצוץ האמור בגין אי העלאת גיל הפרישה לנשים, אך הן טרם קיצצו את הקצבאות בפועל. זאת משום שהמדינה והרגולטור האחראי פועלים לפיתרון הבעיה דרך חקיקה.