צ'ק אין | ניתוח

בענף התעופה רוצים שיפסיקו עם החובה בבידוד לשבים מחו"ל. האם זה יעבוד?

הגישה הזהירה שנוקטים במשרד הבריאות מרמזת על כך שאיש לא ירצה להיות חתום על הסרת חובת הבידוד במקרה שזו תביא לגל שני • אבל בנתב"ג ובענף התעופה הישראלי מתחילים לאבד את הסבלנות

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל
נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

אתמול בבוקר (ו') פרצה שביתה מפתיעה על ידי עובדי רשות שדות התעופה בנתב"ג. בהודעה שבישרה על תחילתה הוחלט כי כל הטיסות המתוכננות להמריא ולנחות, מטען ונוסעים (37 סה"כ) לא יקבלו שירותים ועל כן ינותבו לנחות בנמלי תעופה אחרים (מחוץ לישראל). נוסעי וויז אייר אף הורדו מהמטוס בו המתינו להמראה, ועוד לפני שפוזרו לביתם, הסתיימה השביתה, אחרי פחות משעתיים.

העובדים החליטו לשבש את התנועה המועטה שיש כיום בנתב"ג כאות מחאה על כך שמשרד האוצר, לטענתם, מתעלם מהענף ומתעלם מפנייתם לדון במתווה שיאפשר לפתוח את השמים. רוב 4,500 עובדי רשות שדות התעופה הוצאו לחל"ת, הכנסות לשדה כמעט שאין בימים שתנועת הנוסעים לא עולה על 10 אלפים נוסעים בחודש וחנויות הדיוטי פרי סגורות - והאופק לא מבשר טובות. למעשה הוא לא מבשר דבר.

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל
 נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

הלחץ שניסו להפעיל העובדים בשדה התעופה מצטרף לזה שמנסים להפעיל כל העוסקים בענף - חברות התעופה, סוכני הנסיעות וארגון התעופה כשהם חוששים שחופשת הקיץ שאמורה הייתה קצת לרפא את הפצעים שנפערו עם פרוץ משבר הקורונה, תלך גם היא לאיבוד. הם רוצים מתווה, תאריך יעד (ריאלי וקרוב) ובעיקר אופק לענף. עיניהם נשואות לירושלים עם השאלה: מתי? אחרי פחות משעתיים של שביתה של עובדי אחד הוועדים החזקים בישראל - התקבלה הודעה מרש"ת על ביטול השיבושים "בעקבות בקשה של שרת התחבורה מירי רגב" ועם צפי לפגישה עם נציגי האוצר ביום שני הקרוב.

ובינתיים השאלה מתי, מעוררת גיחוך אצל מקבלי ההחלטות לנוכח המספרים המצביעים על עלייה במספר החולים בימים האחרונים. בכל הנוגע לכניסה לישראל, נכון לעכשיו חובת הבידוד תקפה עד ל-16 ביוני וכמוה האיסור על כניסת אזרחים זרים. אמנם ההתפרצות כעת מיוחסת להקלות בהנחיות ולחזרה של מוסדות הלימוד לשגרה, אולם ברקע ברור שמקור ההתפרצות לקורונה בגל הראשון יובא ארצה במטוסים ממדינות שונות ובעיקר ארה"ב.

למעשה, לפי מחקר שהתבצע באוניברסיטת תל אביב, עולה כי רוב ההדבקות בישראל התרחשו באמצעות "מפיצי-על" שיובאו. 70% מהחולים בישראל נדבקו על ידי נשאים שנדבקו בארה"ב והביאו עמם את הנגיף לישראל. כמעט 30% מהחולים משתייכים ל"שרשראות הדבקה" שמקורן במדינות אירופה ובמדינות נוספות: בלגיה (כ-8%), צרפת (כ-6%), בריטניה (כ-5%), ספרד (כ-3%), איטליה (כ-2%), אוסטרליה (כ-2%), הפיליפינים (כ-2%), ורוסיה (כ-2%). החשש הוא שאם יגיע לישראל מספר גדול של תיירים או ישראלים ממוקדי הדבקה במדינות אחרות, הם יביאו איתם מחדש את הנגיף לישראל.

גם מדינות אחרות מחכות לפתיחת השמיים בישראל. ישראל נחשבת למדינה ירוקה, כלומר כזו ששיעורי התחלואה בה נמוכים (עדיין), מה שעשוי למשוך תיירים שאולי לא חשבו עלינו כיעד לחופשה הבאה שלהם מלכתחילה. אלא שפתיחת השמים תשרת בעיקר את הישראלים שמשוועים לחופשה או לנסיעת עסקים. ההסכמים ההדדיים בין מדינות על פתיחת השמים ישרתו בעיקר אותן בהיבט התיירות משום שברור שליוון יסעו ישראלים בשיעורים כפולים ומכופלים מאלה של היוונים שיבואו ארצה. 4.55 מיליון תיירים ביקרו בישראל ב-2019 ומספר כפול מזה היו ישראלים שטסו לחו"ל באותה שנה. כמובן שהמספרים כעת יהיו נמוכים יותר לאור החשש של רבים מטיסות וכל הכרוך בהן בהיבט החשיפה לקהלים ועוד במקום סגור כמו נמלי תעופה ומטוס.

חרף המספרים הנמוכים והעובדה שהתעופה תחזור בצורה מדורגת ורחוקה מהמספרים של 2019, הלחץ לפתיחת השמים מגיע מהרבה כיוונים. הצעד הראשון שאליו שואפים הוא הסרת חובת הבידוד ל-14 ימים. האם זה יקרה בקרוב? הגישה הזהירה שבה נוקטים במשרד הבריאות מרמזת על כך שאיש לא ירצה להיות חתום על הסרת חובת הבידוד במקרה שזו תביא לגל שני שכבר מתחיל להתחמם בשטח עם פתיחת מוסדות הלימוד.

החברות הישראליות דוממות, למעט טיסות ספורות פה ושם, והזרות בינתיים לא נרתעות מחובת הבידוד: וויז אייר כבר מפעילה טיסות מארבעה יעדים לתל אביב (לונדון, וינה, בודפשט וסופיה), לופטהנזה חזרה ללו"ז עם טיסות ממינכן ומפרנקפורט, וגם אייר קנדה עם 3 טיסות בשבוע. החברות הישראליות זהירות יותר, הן מפרסמות טיסות ליעדים ספורים דוגמת פריז, לונדון, לוס אנג'לס וניו יורק של אל על, או טיסות ישראייר ליעדים כמו קפריסין, קייב וטיביליסי - אבל לא באופן של החזרת הלו"ז והתחלת התנעת התעופה ליום שאחרי הקורונה. אל על מבחינתה כבר הודיעה שזה לא יקרה עד סוף חודש יוני והרימה את זעם הטייסים שרוצים לראות חברה עם תכנון עתידי כלשהו.

האם השארת השמיים סגורים משרתת מטרה אחרת? כל עוד אין חו"ל, הישראלים ינפשו בארץ. הרצון להשאיר את הישראלים במדינתם כדי שיתניעו בעצמם את הכלכלה המקומית - מהמלונות ועד אתרי הבילוי - כולם בונים על תיירות הפנים כשהשמיים כאמור סגורים. התיירים הישראלים הוכיחו בחג השבועות שהם מוכנים לשלם הרבה כסף על חופשה כשהצימרים בצפון דיווחו על תפוסה מלאה. גם באילת המלונות דיווחו על תפוסות נאות כשעוד ועוד מלונות נפתחים לקראת הקיץ.

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל
 נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

ברשות שדות התעופה לא מוכנים לקבל את ההתמהמהות הזו בשיוויון נפש. המחאה המתוקשרת שלהם ביום שישי אמנם נמשכה פחות משעתיים אבל הלחץ שמפעילים מנהלי הרשות על מקבלי ההחלטות בירושלים לא יירגע, להיפך. ברשות טוענים כי בקרוב נגיע לנקודת אל חזור ממנה כבר אי אפשר יהיה לפתוח את השמיים. הכוונה היא לאובדן כשירות של נותני השירותים באוויר ובקרקע. ברשות כועסים על כך שהדיבורים על הסכמים עם מדינות ירוקות נשארים בגדר דיבורים ולא עוברים לכדי מעשים.

70 מדינות, בהן קפריסין ויוון, כבר פרסמו מתווה מפורט לחזרה לשגרה כולל הבטחה לממן את עלות הטיפול לתייר שיחלה חלילה בקורונה בעת החופשה, גם למלוויו מבטיחים לדאוג. סיורים שנערכו בנתב"ג הציגו את מוכנות השדה ליום שאחרי, עם מדבקות סימון לשמירה על מרחק, מחיצות בין הטסים (ללא מלווים שנשארים בחוץ) ובין נותני השירות, מדידת חום ועוד. השדה ערוך אבל המדינה לא. סיור שערכו בשדה בכירי משרד הבריאות לא הוביל להצהרה המיוחלת שתגבה את האמירה שאין הבדל בין לטוס לאילת או לקפריסין כפי שאמר מנכ"ל נתב"ג.

גם בארגון התעופה העולמי יאט"א קוראים לממשלות להקל את מדיניות הבידוד לנכנסים למדינות בכדי לעורר את ענף התעופה החבול. במכתב שנשלח למשרד הבריאות טוענים בארגון כי החובה ל-14 בידוד משולה לאיסור על נסיעות כשמזכירים כי בסקר שערך הארגון 70% מהנוסעים אמרו שלא יטוסו למדינות שבהן קיימת חובת בידוד. אין ציפייה בשום מדינה להסרת חובת הבידוד בצורה גורפת מה שמחזיר אותנו לרשימת המדינות הירוקות שמטרתה לאפשר את פתיחת הגבולות זו מול זו. ממשלת ליטא למשל פרסמה רשימה של 24 מדינות שהנכנסים מהן לא יידרשו ל-14 ימי בידוד.

המדינות הללו הן אלה ששיעור התחלואה בהן קטן מ-15 חולים על כל 100 אלף תושבים: הרשימה כוללת את אוסטריה, בולגריה, קרואטיה, קפריסין, דנמרק, גרמניה, יוון, איטליה, הולנד, פולין שוויץ ועוד. את הרשימה הזו אימצה גם ממשלת אסטוניה. מדי יום מפרסמות מדינות אחרות את מדיניותן כשלכולם ברור שכל שינוי בתחלואה העולמית יכול להוביל לנסיגה בהנחיות המקלות.

האם גם ישראל יכולה לפרסם מתווה זהיר בינתיים? התשובה היא כן. כשהתקבלו הנחיות לפתוח בתי קפה ומסעדות אמר נתניהו שהמטרה היא להניע את הכלכלה "לכו תבלו" הציע ראש הממשלה. והציבור הלך. האם הוא יכול להרחיק צעד ולפתוח את השמים? כל עוד ההנחיות יישמרו והפתיחה תהיה בין מדינות ירוקות, אין סיבה לעכב את הנושא הזה. אם השיקול הכלכלי ניצב לנגד עיניו הרי שהמצב הוא בכי רע עבור העוסקים בתעופה ובתיירות הנכנסת שנמחקה לחלוטין. פתיחה מדורגת וזהירה יכולה לתת אופק, והיא עדיפה על חוסר הוודאות ותשובות עמומות שמקבלים כיום כל המעלים את השאלה - מתי?