תוכניות הסיוע הממשלתי לעסקים הקטנים מזיקות לכלכלה

רק עברנו את הגל הראשון, ותחרות השר הנדיב כבר החלה. במסגרת התחרות, שר האוצר הכריז בשבוע האחרון על תוכנית בהיקף של מיליארדים לתגמול מעסיקים על החזרת עובדים מחל"ת. לדברי שר האוצר ישראל כץ, "מדובר במענק פשוט, ישים ואפקטיבי שנועד להחזיר למעלה ממיליון מובטלים לשוק העבודה מהר ככל האפשר במטרה להביא את המשק לצמיחה מהירה". ובכן, חכו עם האפקטיבי.

מעבר לכך שהמענק מתמרץ העסקה בהיקף משרה נמוך, עולות השאלות הבאות: האם אנחנו רוצים לממן החזרת עובדים שלא שווים לעסק את עלותם? ומה עם מעסיקים שמיהרו להחזיר עובדים מחל"ת או שלא הוציאו כלל לחל"ת כך שהמדיניות לא תחול עליהם? בדיעבד, הם הפסידו. איך המדיניות הזו מתמרצת אותם לנהוג במהלך הגל הבא שאורב לנו?

בטווח הארוך המדיניות הזו מעודדת אי-החזרת עובדים. זו לא תהיה הפעם הראשונה שסיוע ממשלתי בעניין החל"ת מוביל לתוצאות לא צפויות.

עובדים רבים הוצאו לחל"ת בתקופה האחרונה. החל"ת מאפשר למעסיקים להימנע מתשלום שכר לעובדים, ולעובדים הוא מאפשר להיות זכאים לדמי אבטלה. חכו, יש תנאים. באתר הביטוח הלאומי נכתב כי "עובד שכיר יכול להיות זכאי לדמי אבטלה אם מעסיקו הוציא אותו לחופשה ללא תשלום למשך 30 יום ומעלה". לכאורה זו נראית כהנחייה שנועדה למקד את הסיוע לאלו שנפגעו באופן משמעותי. אך מה קורה כאשר עובד הוצא לחל"ת וכעבור שבועיים תם הסגר והוא יכול לחזור לעבוד? האם שווה לוותר על דמי האבטלה בשביל משכורת של שבועיים? ההנחיה מעודדת עובדים רבים להמשיך ולחתום אבטלה ולקבל אולי פחות כסף, אך להישאר בחופשה בבית. שימו לב מה קרה: בניסיון לסייע למשק לשרוד את תקופת השיתוק, המדינה החליטה לגלגל אליה את העלויות, אך מבלי להתכוון היא עודדה עובדים לא לחזור לעבודה ופגעה בחזרת המשק לתפקוד (!).

למען האמת, לא יהיה זה הוגן לפתור זאת בתכנון פקידותי לקוי שנבע מחוסר מחשבה. כאשר מדובר על תכנון שוק, קשה עד בלתי אפשרי לחזות את כל התוצאות הצדדיות שיהיו לכל צעד שנוקטים. קל לתמוך בפעולות סיוע ממשלתיות ולהבין לאיזו בעיה בדיוק הן נועדו לתת מענה, קשה מאוד לחזות את העלות האלטרנטיבית של פעולות אלו. הכלכלן פרדריק בסטייה בספרו בעל השם הממצה: "מה שרואים ומה שאין רואים", התייחס לבעיה זו. פעולות הסיוע משחקות בשוק ומעוותות את תמריציו, והן עלולות להתגלות כיותר מזיקות מאשר מסייעות. את זה אנחנו לא רואים כשאנחנו תומכים בסיוע ממשלתי.

כבר מתחילת המשבר התברר די מהר מי הולכים להיות הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה: העצמאים והעסקים הקטנים. אנשים שהקימו עסק במאמץ של שנים ותוך סיכונים ניכרים שהם לקחו על עצמם, התעוררו בוקר אחד למציאות בה העסק שלהם על סף קריסה פשוט כי יד הגורל האכזרית הכתה דווקא בהם.

אבל לא רק חוסר המזל המשווע של אותם עצמאים ועסקים קטנים מהווה סיבה טובה לתמוך בהם. לוקח המון זמן להקים עסק, עד שלקוחות מגלים את העסק ועד שעסק מוצא את הדרך היעילה ביותר לפעול. ברגע שעסק קורס, כל הידע העסקי הזה, ששווה המון, פשוט נעלם. מקריסת העסק ועד חזרתו לאותו מקום בו הוא עמד יכול לקחת זמן רב בו כולנו נפסיד מחוסר יעילות השוק שייתרגם לפגיעה בתוצר.

מפתה לתמוך בסיוע לעסקים קטנים. לכאורה בכך נסייע לאלו הסובלים מהגורל האכזרי שניחת עליהם ושיכול במציאות אחרת ליפול גם עלינו, ואף נצליח לסייע לכלכלה הישראלית להיחלץ מהר יותר מהמיתון הצפוי לנו בעקבות הקורונה. מפתה, אך מוטעה. כי זה אמנם מה שרואים, אך קשה לצפות את מה שאין רואים.

ומה שאנחנו לא רואים הוא העלות האלטרנטיבית שנוצרת בעקבות ההתערבות שלנו במשחק התמריצים הקיים בשוק החופשי. איך נאמוד את התועלת הצפויה מההברקה הכלכלית שתעלה במוחו של בעל עסק בעקבות לילות ללא שינה מדאגה לעסק? איך נדע שלא תמכנו בעסק כושל? הסיוע, ככל הנראה יפגע בתמריצים להתייעלות כלכלית אצל בעלי העסקים. אולי אפילו יתמרץ להתחרות על מסכנות.

אנחנו נוטים להתמקד במסכנות העכשווית של אנשים, אך מבלי משים אנחנו מקבעים בכך את עתידם תוך ריפוד כבד של מענקים המערפלים את מציאותם העכשווית ופוגעים בתמריצים שלהם לצאת ולהמריא. זה אולי נשמע קצת אכזרי, אך בנפילות טמונות גם לא מעט ברכה והזדמנויות. הניסיון ליטול מאנשים את האתגרים והסכנות הוא לא רק יומרני, אלא אף מעכב את כולנו (ובתוך זה את המסכנים עצמם) מלהמריא. Regression toward the mean.

אז אין מקום כלל לסיוע? אני נוטה להתרחק גם מהמסקנה הקיצונית הזאת. אבל אני רוצה שנתחיל להתייחס לסיוע כלא מובן מאליו. שלפקידים ירעדו האצבעות כשהם חותמים על סיוע. שהם לא יצליחו לישון לפני שהם מפרסמים אחד. שכולנו קצת פחות נריע על כל סיוע לפני שבכלל התבררו השלכותיו. אני רוצה קצת צניעות בבקשה.

איך רונלד רייגן אמר זאת? "שש המילים המפחידות ביותר באנגלית הן: 'אני מהממשלה ואני פה כדי לעזור'." 

הכותב הוא כלכלן, תלמיד המכללה למדינאות ותוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית