חברת נת"ע חויבה בהוצאות משפט, למרות דחיית עתירה נגדה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, פסקה 170 אלף שקל הוצאות משפט לטובת עותרת, זאת למרות שהחליטה לדחות את עתירתה.

את סכום ההוצאות החריג במיוחד לעתירה שנדחתה, השיתה השופטת אגמון-גונן על חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) ועל חברת "ה.ב. חדשנות" בשל רשלנות בהגשת וקבלת מכרז. עם זאת, השופטת דחתה את עתירתה של חברת סייפגארד חדשנות יישומית לביטול המכרז.

הפרשה החלה במאי 2019, אז הוציאה חברת נת"ע, המבצעת את עבודות הרכבת הקלה במטרופולין תל-אביב, מכרז לאפליקציה המסייעת בפיקוח על הבטיחות באתרי העבודה שלה. למכרז היו רשאים לגשת מציעים שעמדו במספר תנאי סף, אשר במרכזם ניסיון קודם באספקת המערכת המוצעת על-ידם במכרז.

למכרז הוגשו שש הצעות. נת"ע פנתה לכל החברות המציעות וביקשה הבהרות והשלמות להצעותיהם. חברת "ה.ב. חדשנות" נדרשה להשלים את שם הלקוחות שציינה כחלק מהניסיון הנדרש. בנוסף נדרשה החברה לתקן את נוסח רואה החשבון שהגישה בנוגע ל"עסק בשליטת אישה".

הצעתה הכספית של "ה.ב. חדשנות" הייתה הזולה ביותר ועמדה על סך 1.1 מיליון שקל. חברת סייפגארד הגישה הצעה יקרה יותר ב-100 אלף שקל. ההצעות של סייפגארד ושל "ה.ב. חדשנות" היו נמוכות משמעותית מההערכה התקציבית של נת"ע למכרז. לאור זאת התבקשה חוות-דעת מקצועית, שתבהיר אם "ה.ב. חדשנות" תוכל לעמוד בהתחיבויותיה.

חוות-דעת כזו הוגשה, והובהר בה כי כיוון שמדובר באפליקציה קיימת ומוכרת המתאימה לנת"ע, אין בכך סיכון. בעקבות כך אישרה ועדת המכרזים את הצעתה של "ה.ב. חדשנות" כהצעה הזוכה במכרז.

אי-דיוקים בתום-לב

עם קבלת ההודעה על זכייתה במכרז של חברת "ה.ב. חדשנות", פנתה חברת סייפגארד לנת"ע בבקשה לקיים שימוע וכן לקבל את מסמכי המכרז. ועדת המכרזים שקלה את עניין השימוע. אולם נת"ע החליטה לדחות את הבקשה להשוואת טכנולוגיות בשימוע, המנוגדת לעמדתה לתנאי המכרז ותקנות חובת מכרזים. עם זאת, הוועדה אישרה לסייפגארד וחברות אחרות שביקשו זאת, לעיין במסמכי ההצעה הזולה ובפרוטוקולים של ועדת המכרזים.

לאור תשובת ועדת המכרזים, עו"ד מאיר בן שחר, המייצג את סייפגארד אל נת"ע, פנה בבקשה לפסול את זכייתה של "ה.ב. חדשנות" במכרז. לטענת סייפגארד, "ה.ב. חדשנות" לא עמדה בתנאי הסף של ניסיון, שכן הציגה ניסיון משנת 2015. זאת, בעוד שלמרבה אבסורד "ה.ב. חדשנות" התאגדה כחברה רק בשנת 2016.

כמו כן, סייפגארד טענה כי "ה.ב. חדשנות" אינה עסק בשליטת אישה הזכאי להעדפה במכרזים כאשר יש הצעות שקולות. זאת, על אף שהצהירה כי היא עומדת בתנאים לעסק כאמור. במענה לכך טענה נת"ע כי בעלת השליטה ב"ה.ב חדשנות", הדס בלום, נתנה לנתיבי ישראל שירותים החל בשנת 2015, באמצעות חברה אחרת שבשליטתה.

בבירור שנערך התרשמה ועדת המכרזים כי גם אם נפלו אי-דיוקים בהצעתה של "ה.ב. חדשנות", אלה נעשו בתום-לב. בעקבות הבירור החליטה ועדת המכרזים לאשרר את זכייתה של חברת "ה.ב. חדשנות" במכרז ואת עמידתה בתנאי הסף.

בעקבות החלטת ועדת המכרזים הגישה חברת סייפגארד עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד "נת"ע וה.ב. חדשנות", שבמסגרתה היא עמדה על שתי טענותיה מרכזיות. הראשונה - כי "ה.ב. חדשנות" לא עמדה בתנאי הסף של ניסיון; והשנייה - כי אין מדובר בחברה שבראשה עומדת אישה, אשר מחייבת מתן עדיפות לחברה שכזו במסגרת הצעות שקולות.

"מקרה גבולי"

בפסק הדין מתחה השופטת ביקורת חריפה על נת"ע ועל חברת "ה.ב. חדשנות". "במקרה זה השתלשלות הדברים מעלה רשלנות, הן מצד ועדת המכרזים, שלא בדקה כראוי את תנאי הסף, שאז הייתה יכולה לבקש את ההבהרות הנדרשות בשלב המתאים כאמור בתנאי המכרז; הן של 'ה.ב. חדשנות', שלא ביררה את הדברים במועד והגישה הצעה רשלנית הן לעניין זה; והן לעניין התקיימות התנאים לעסק בשליטת אישה".

עם זאת, השופטת הוסיפה כי היא "סבורה שמדובר באחד ממקרי הגבול, בו ניתן, אם כי בקושי רב' להכשיר את החלטת ועדת המכרזים. מהפרוטוקולים של ועדת המכרזים עולה כי הוועדה, ולו לאחר מעשה, ערכה בדיקה מקיפה ורצינית והתרשמה כי מצד 'ה.ב. חדשנות' היו חוסר הבנה או מקצועיות בהגשת המכרז, אך לא מעבר לכך, וכי הטעויות שנפלו בהצעה היו בתום-לב... על כן, ורק מאחר ולא מדובר בחוסר סבירות קיצונית, אני מאשרת את החלטת ועדת המכרזים ודוחה את העתירה".

לסיום כתבה השופטת בפסק הדין: "העתירה אומנם נדחית. עם זאת, הרשלנות הן של ועדת המכרזים בבדיקת תנאי הסף בשלב הראשון, הן של 'ה.ב. חדשנות' בהגשת ההצעה, הן לעניין הניסיון, הן לעניין עסק בשליטת אישה, הם אלה שהביאו את העותרת, בצדק, להגיש את העתירה. על כן יישאו נת"ע ו'ה.ב חדשנות' בהוצאות העותרת - נת"ע בסכום של 70,000 שקל, וה.ב. חדשנות בסכום של 100,000 שקל".