הקורונה הכלכלית מאחורינו? ברשויות המקומיות חוזרים לגבות ארנונה כרגיל

כמה שבועות אחרי תחילתו של הסגר הכלכלי שכפה משבר הקורונה, כשמרבית העסקים בארץ נעלו דלתות, התבשרו בעלי העסקים על ההחלטה לפטור אותם מארנונה בגין החודשים מרץ-מאי. בשעה שההכנסות עומדות על אפס, הפטור מתשלום של כמה אלפי שקלים בחודש סיפק לעסקים מעט אוויר לנשימה.

מאז, לכאורה, "חזרנו לשגרה" ומרבית העסקים נפתחו, כך שאין סיבה לתת עוד הטבות משמעותיות כמו פטור מארנונה. האמנם? לא מדויק, כך לפחות טוענים במגזר העסקי שהחליטו להוריד כפפות ולצאת למאבק המשך בסוגיית הארנונה.

הטענה הראשונה קשורה לכך שישנם מגזרים שעדיין לא חזרו לשגרה. עולם האירועים נמצא בהדממה, כך גם תחום התיירות. עולם התרבות והמופעים עוד לא זכה לפתיחה חגיגית, ורק ב-14 לחודש הוא ישוב לשגרה, לכאורה. למה לכאורה? כי השגרה החדשה כבר לא תייצג את זו שהעסקים הכירו לפני המשבר. העסקים שנפתחו כפופים למגבלות רבות, וההכנסות שלהם בוודאי שלא ישקפו הכנסות של שגרה.

על רקע זה טוענים העסקים הסגורים, ואלו שפועלים במתכונת חלקית, כי מגיע להם תקופה נוספת של פטור מארנונה. ממשרד הפנים נמסר ל"גלובס" ש"כרגע אין החלטה על המשך מתן הנחות. ככל שתהיה החלטה כזו, נפרסם אותה לידיעת הציבור". לשאלתנו האם בכלל שוקלים את הנושא, קיבלנו את אותה תשובה: "כרגע אין החלטה. אם תהיה - נעדכן".

אגרות שילוט ושמירה

העצמאים לא מתכוונים להמתין שמשרד הפנים יעדכן. בימים אלה הם פותחים במאבק לקבלת פטור נוסף מארנונה. ארגון להב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל, דורש בימים אלה מהמדינה פטור מתשלום ארנונה ביוני לעסקים שעדיין לא חזרו לעבוד, ופטור לחודשים נוספים אם הוראות משרד הבריאות לא יאפשרו להם לחזור לעבודה. בין העסקים הללו אולמות וגני אירועים, משרדי הפקות, סוכנויות נסיעות, מועדונים ועוד.

לדברי עו"ד רועי כהן, נשיא להב, "כשהעסקים סגורים אין להם הכנסות, אלא רק הלוואות והוצאות. המינימום שהמדינה יכולה לעשות זה לפטור אותה מארנונה, מאגרת שילוט, מאגרת שמירה, מהיטלים. זה בלתי נתפס שבמציאות אפוקליפטית כשכל העולם קורס עליהם, המדינה ממשיכה בשלה. שולחת חיובי ארנונה, אגרות שילוט, אגרות שמירה".

"השולמנים" לא מסתפקים בדרישה לפטור לעסקים הסגורים ודורשים מהמדינה פטור מלא מארנונה עסקית לכל העסקים בישראל עד סוף השנה, גם לאלה שנפתחו. לדברי אביר קארה, מייסד תנועת "אני שולמן", "אנחנו דורשים מהמדינה שתיתן פטור מלא ומיידי מארנונה עסקית עד סוף השנה לכל בעל עסק ולכל חנות רחוב, כולל מי שחזר לעבוד. אין דבר כזה פטור מארנונה רק למי שעוד לא חזר לעבוד, כי גם מי שחזר לעבוד לא ממש חזר לעבוד. אף עסק לא מרוויח כפי שהרוויח לפני הקורונה, למעט חריגים שהקורונה עשתה להם טוב. הרוב קורסים".

לדברי גיל וקנין, מייסד ויו"ר איגוד בעלי השליטה השכירים וממייסדי עמותת מטה עתיד התיירות, "שר הפנים חתם על מימון הפטור מארנונה לחודשים מרץ-מאי, כך שהכסף לא יוצא מהכיס של הרשויות המקומיות, אלא ממומן מכספי האוצר, ובכל זאת אף רשות מקומית לא הציעה עזרה נוספת".

בנסיבות, פועל וקנין להשיג פטור מארנונה לעסקים שלדבריו באמת זקוקים לכך. "היום התחלנו לקדם את נושא הפטור מארנונה לעסקים שעדיין לא חזרו לפעילות (בעיקר מתחום התיירות, פנאי ותרבות). יש שיח מול מרכז השלטון המקומי לקדם מול האוצר חלוקה של כסף 'חכם' - בניגוד לפעם קודמת שבה חילקו 2.8 מיליארד לכל העסקים ללא הבחנה, אנחנו נבקש שכל עסק שיראה ירידה של לפחות 50% במחזור, יהיה זכאי לפטור מארנונה גם לחודשים הבאים".

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, "כיצד המדינה מצפה שהם והענפים שטרם חזרו לפעילות יממנו את ההוצאות הכבדות של הארנונה? משבר הקורונה חידד את יוקר המחיה כאן, שחלק נכבד ממנו נובע משיעורי ארנונה עסקיים, בלי שום פרופורציה לשרות שהרשויות המקומיות נותנות לבעלי העסקים בגין מס גבוה זה".

תעריפי ארנונה שונים

כאן טמונה גם הבעיה האמיתית של העצמאים: "מלחמת הארנונה" שהם מנהלים היא לא מלחמה שמתנהלת בזירת הקורונה בלבד. את המלחמה הזו החלו "השולמנים" לנהל הרבה לפני פרוץ המשבר הנוכחי, והיא רחבה יותר מפטור לחודש כזה או אחר. למעשה, מדובר במאבק שבליבו הפחתה דרמטית וקבועה בתעריפי הארנונה העסקית בישראל.

לדברי אביר קארה, "יותר משבעה חודשים שאנחנו מנהלים את מלחמת הארנונה. הטענה שלנו היא שהעיוות הכי קשה בחברה הישראלית זה הארנונה העסקית. זה הגורם המרכזי ליוקר המחיה וליוקר הדיור בישראל. המשימה הלאומית שלנו היא לדאוג שארנונה עסקית בישראל לא תעלה על כפל הארנונה למגורים באותו אזור.

"כיום יש מקומות שהפער בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים הוא פי 17 ופי 18, ובממוצע מדובר על פער של פי 10. המשימה הלאומית שלנו היא להעביר חקיקה שמגבילה את הפער המטורף הזה בחוק ההסדרים הקרוב".

הבעיה המרכזית בחיובי הארנונה מנקדות מבטם של העצמאים היא העובדה שהם נושאים בנטל עבור כל שאר המדינה. סכום הארנונה שנגבה בשנת 2019 עמד על 27 מיליארד שקל, מתוכם 15 מיליארד שקל נגבו מעסקים קטנים ובינוניים ו-12 מיליארד שקל מחיובי ארנונה למגורים. זאת, למרות שרק 7% מנכסים בארץ הם מסחריים.

לדברי קארה, "הנתון הזה לא הגיוני. זה מטורף שהנטל של כל המדינה על כתפיי העסקים הקטנים. כשאתה משית מס שהוא לא מידתי על קבוצה או אוכלוסייה מסוימת בישראל, ומנסה לחלק את הכסף לאוכלוסייה אחרת, זה יוצר עיוות כלכלי באותה עיר. הארנונה העסקית גורמת להעלאת יוקר המחייה ויוקר הדיור, כי ראשי ערים מעדיפים מתחמי מסחר במקום לבנות דירות של שלושה חדרים".

לדברי קארה, "עם המסחר המקוון, האינטרנט והזום אנשים לא חייבים כבר להיפגש במשרד, ומצטמצם עוד יותר הצורך במתחם משרדי עבור העסק. אם העיריות והרשויות לא יידעו לשנות את תמהיל העיר כך שהוא ישקף איזון נכון יותר בין עסקים למגורים - אנחנו נקבל פיצוץ. זאנחנו דורשים שבחוק ההסדרים הנושא יטופל".

 העסקים מממנים את התושבים

משרד הפנים: בוחנים שינויים

בתגובה לטענות נמסר ממשרד הפנים, כי "מתן הפטור מארנונה לעסקים הוא מהלך שהוביל משרד הפנים למען בעלי עסקים שניזוקו קשות כתוצאה ממשבר הקורונה ומתוך הבנה למצוקתם הכלכלית. כתוצאה מאובדן ההכנסות עקב מתן הפטור, הועבר שיפוי מלא לרשויות המקומיות בגובה של כ-3 מיליארד שקל, בכדי שהרשויות יוכלו לשמור על רציפות תפקודית ולהבטיח המשך מתן שירותים חיוניים לתושבים.

"כל בקשה להרחבת היקף תקופת הפטור או הגדלת מספר הזכאים תצריך סיכום תקציבי ייחודי, היות והרשויות המקומיות לא יוכלו לספוג אובדן הכנסות בסדרי גודל כאלה.

"לעניין פערי התעריפים בין ארנונה למגורים לארנונה לעסקים - צוות בין משרדי שוקד בימים אלה על בחינת שינויים מבניים בארנונה שתכליתם ארוכת הטווח היא למצוא הסדר ראוי ומתן מענה להתאמות נדרשות בתחום זה, וזאת מבלי לגרום לקריסה של רשויות מקומיות או לפגיעה ברמת השירותים המוניציפאליים הניתנים לתושב".